תנ"ך - ורעו
את־ארץ
אשור
בחרב
ואת־ארץ
נמרד
בפתחיה
והציל
מאשור
כי־יבוא
בארצנו
וכי
ידרך
בגבולנו:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְרָע֞וּ
אֶת־אֶ֤רֶץ
אַשּׁוּר֙
בַּחֶ֔רֶב
וְאֶת־אֶ֥רֶץ
נִמְרֹ֖ד
בִּפְתָחֶ֑יהָ
וְהִצִּיל֙
מֵֽאַשּׁ֔וּר
כִּֽי־יָב֣וֹא
בְאַרְצֵ֔נוּ
וְכִ֥י
יִדְרֹ֖ךְ
בִּגְבוּלֵֽנוּ:
פ
(מיכה פרק ה פסוק ה)
וְרָעוּ
אֶת־אֶרֶץ
אַשּׁוּר
בַּחֶרֶב
וְאֶת־אֶרֶץ
נִמְרֹד
בִּפְתָחֶיהָ
וְהִצִּיל
מֵאַשּׁוּר
כִּי־יָבוֹא
בְאַרְצֵנוּ
וְכִי
יִדְרֹךְ
בִּגְבוּלֵנוּ:
פ
(מיכה פרק ה פסוק ה)
ורעו
את־ארץ
אשור
בחרב
ואת־ארץ
נמרד
בפתחיה
והציל
מאשור
כי־יבוא
בארצנו
וכי
ידרך
בגבולנו:
פ
(מיכה פרק ה פסוק ה)
ורעו
את־ארץ
אשור
בחרב
ואת־ארץ
נמרד
בפתחיה
והציל
מאשור
כי־יבוא
בארצנו
וכי
ידרך
בגבולנו:
פ
(מיכה פרק ה פסוק ה)
וִידִינוּן
יָת
אַרעָא
דְאַתּוּר
בְּחַרבָּא
וְיָת
אֲרַע
נִמרוֹד
בִּתקוֹף
כַּרכַהָא
וִישֵׁיזְבִינַנָא
מֵאַתּוּרָאָה
דְּלָא
יֵיעוֹל
בְּאַרעַנָא
וְלָא
יִדרוֹך
בִּתחוּמַנָא
:
והציל
-
ג':
ש"ב
כ
,
ו;
יש'
לא
,
ה;
מי'
ה
,
ה.
ורעו
את
ארץ
אשור
-
וירוצצו;
כמו
"תרועם
בשבט
ברזל"
(תה'
ב
,
ט).
ואת
ארץ
נמרוד
-
היא
בבל
(ראה
בר'
י
,
י).
בפתחיה
-
בשערי
מדינותיה.
ורעו
את
הארץ
בחרב
-
הם
ישברו
את
ארץ
יושבי
אשור
בחרב;
וגם
ישברו
את
ארץ
נמרוד
בפתחיה
-
והם
ערים
המוטבות
שבהם.
פתחיה
-
'פורט'
בלעז.
ורעו
-
דרך
משל
,
כי
ימלכו
עליהם
בחזקה.
וארץ
נמרוד
-
היא
בבל.
בפתחיה
-
על
החרב;
כמו
"והמה
פתיחות"
(תה'
נה
,
כב).
ויש
אומרים
(ראה
ת"י;
רש"י):
בפתחי
הארץ.
והנה
יצילו
מאשור.
והיה
זה
שלום
-
פירוש:
ויהיה
בימי
זה
משיח
שלום.
אשור
כי
לא
יבא
(בנוסחנו:
יבוא)
בארצינו
ולא
ידרוך
בארמנותינו;
והקמונו
עמו
שבעה
רועים
ושמונה
נסיכי
אדם.
ואת
ארץ
נמרוד
-
בפתיחת
החרב.
והציל
אותנו
מאשור
,
כי
לא
יבא
(בנוסחנו:
יבוא)
בארצינו.
ורעו
את
ארץ
אשור
בחרב
-
אילו
הרועים
(ראה
לעיל
,
ד).
ארץ
נמרוד
-
היא
נינוה
ורסן
וכלח
ורחובות
עיר
,
שכֻּלה
לאשור
היא
,
כדכתיב
"מן
הארץ
ההיא
יצא
אשור"
(בר'
י
,
יא
-
יב)
-
יצא
נמרוד
לאשור.
בפתחיה
-
עד
השער
ילחמו
בם.
והציל
-
מלך
דוד
את
עמו
מאשור.
ורעו
-
אלה
הרועים
(ראה
לעיל
,
ד)
ירעו
את
ארץ
אשור
בחרב.
ופירוש
ורעו
-
ושברו;
כמו
"ורעו
דליותיו"
(יר'
יא
,
טז).
וארץ
נמרוד
-
היא
בבל
,
כמו
שכתוב
"ותהי
ראשית
ממלכתו
בבל"
(בר'
י
,
י).
וזכר
אשור
ובבל
-
לפי
שהם
החריבו
את
ארץ
ישראל;
והם
יחריבום.
בפתחיה
-
בחַרבותיה;
כמו
"והמה
פתיחות"
(תה'
נה
,
כב)
,
שפירושו:
חֲרָבות.
רוצה
לומר
,
כי
בכלי
מלחמתם
יהרגום.
ויונתן
תרגם
בפתחיה:
"בתקוף
כרכהא".
והציל
-
המלך
המשיח
יצילנו
בהחריבו
ארץ
אשור
ובבל
עם
נסיכיו
ושריו
,
שלא
יצא
אויב
מהארץ
ההיא
שיבא
(בנוסחנו:
יבוא)
בארצנו
ושידרוך
בגבולנו.
ומלת
כי
-
במקום
שי"ן
השמוש;
כמו
"כי
נתן
לצבאך
לחם"
(שו'
ח
,
ו)
-
כמו
'שנתן'.
בפתחיה
-
כנוי
הוא
לחרב
,
כטעם
"והמה
פתיחות"
(תה'
נה
,
כב);
"לפי
חרב"
(בר'
לד
,
כו).
ורעו
את
ארץ
אשור
בחרב
-
לשון
שבר
הוא
,
כמו
"ירעוך
קדקד"
(יר'
ב
,
טז).
ואת
ארץ
נמרוד
-
היא
בבל
,
יכה
בפתחיה
-
עד
השערים
שלה.
והציל
-
את
ירושלם
מאשור
כי
יבוא
בארצינו.