תנ"ך - ורעו את־ארץ אשור בחרב ואת־ארץ נמרד בפתחיה והציל מאשור כי־יבוא בארצנו וכי ידרך בגבולנו: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְרָע֞וּ אֶת־אֶ֤רֶץ אַשּׁוּר֙ בַּחֶ֔רֶב וְאֶת־אֶ֥רֶץ נִמְרֹ֖ד בִּפְתָחֶ֑יהָ וְהִצִּיל֙ מֵֽאַשּׁ֔וּר כִּֽי־יָב֣וֹא בְאַרְצֵ֔נוּ וְכִ֥י יִדְרֹ֖ךְ בִּגְבוּלֵֽנוּ: פ (מיכה פרק ה פסוק ה)

טקסט וניקוד:

וְרָעוּ אֶת־אֶרֶץ אַשּׁוּר בַּחֶרֶב וְאֶת־אֶרֶץ נִמְרֹד בִּפְתָחֶיהָ וְהִצִּיל מֵאַשּׁוּר כִּי־יָבוֹא בְאַרְצֵנוּ וְכִי יִדְרֹךְ בִּגְבוּלֵנוּ: פ (מיכה פרק ה פסוק ה)

טקסט בלבד:

ורעו את־ארץ אשור בחרב ואת־ארץ נמרד בפתחיה והציל מאשור כי־יבוא בארצנו וכי ידרך בגבולנו: פ (מיכה פרק ה פסוק ה)

תיקון קוראים:

ורעו את־ארץ אשור בחרב ואת־ארץ נמרד בפתחיה והציל מאשור כי־יבוא בארצנו וכי ידרך בגבולנו: פ (מיכה פרק ה פסוק ה)
וִידִינוּן יָת אַרעָא דְאַתּוּר בְּחַרבָּא וְיָת אֲרַע נִמרוֹד בִּתקוֹף כַּרכַהָא וִישֵׁיזְבִינַנָא מֵאַתּוּרָאָה דְּלָא יֵיעוֹל בְּאַרעַנָא וְלָא יִדרוֹך בִּתחוּמַנָא :

והציל - ג': ש"ב כ , ו; יש' לא , ה; מי' ה , ה.

בפתחיה - ל'; והציל - ג'.

ורעו את ארץ אשור - וירוצצו; כמו "תרועם בשבט ברזל" (תה' ב , ט). ואת ארץ נמרוד - היא בבל (ראה בר' י , י). בפתחיה - בשערי מדינותיה.

ורעו את הארץ בחרב - הם ישברו את ארץ יושבי אשור בחרב; וגם ישברו את ארץ נמרוד בפתחיה - והם ערים המוטבות שבהם. פתחיה - 'פורט' בלעז.

ורעו - דרך משל , כי ימלכו עליהם בחזקה. וארץ נמרוד - היא בבל. בפתחיה - על החרב; כמו "והמה פתיחות" (תה' נה , כב). ויש אומרים (ראה ת"י; רש"י): בפתחי הארץ. והנה יצילו מאשור.

והיה זה שלום - פירוש: ויהיה בימי זה משיח שלום. אשור כי לא יבא (בנוסחנו: יבוא) בארצינו ולא ידרוך בארמנותינו; והקמונו עמו שבעה רועים ושמונה נסיכי אדם. ואת ארץ נמרוד - בפתיחת החרב. והציל אותנו מאשור , כי לא יבא (בנוסחנו: יבוא) בארצינו.

ורעו את ארץ אשור בחרב - אילו הרועים (ראה לעיל , ד). ארץ נמרוד - היא נינוה ורסן וכלח ורחובות עיר , שכֻּלה לאשור היא , כדכתיב "מן הארץ ההיא יצא אשור" (בר' י , יא - יב) - יצא נמרוד לאשור. בפתחיה - עד השער ילחמו בם. והציל - מלך דוד את עמו מאשור.

ורעו - אלה הרועים (ראה לעיל , ד) ירעו את ארץ אשור בחרב. ופירוש ורעו - ושברו; כמו "ורעו דליותיו" (יר' יא , טז). וארץ נמרוד - היא בבל , כמו שכתוב "ותהי ראשית ממלכתו בבל" (בר' י , י). וזכר אשור ובבל - לפי שהם החריבו את ארץ ישראל; והם יחריבום. בפתחיה - בחַרבותיה; כמו "והמה פתיחות" (תה' נה , כב) , שפירושו: חֲרָבות. רוצה לומר , כי בכלי מלחמתם יהרגום. ויונתן תרגם בפתחיה: "בתקוף כרכהא". והציל - המלך המשיח יצילנו בהחריבו ארץ אשור ובבל עם נסיכיו ושריו , שלא יצא אויב מהארץ ההיא שיבא (בנוסחנו: יבוא) בארצנו ושידרוך בגבולנו. ומלת כי - במקום שי"ן השמוש; כמו "כי נתן לצבאך לחם" (שו' ח , ו) - כמו 'שנתן'.

בפתחיה - כנוי הוא לחרב , כטעם "והמה פתיחות" (תה' נה , כב); "לפי חרב" (בר' לד , כו).

ורעו את ארץ אשור בחרב - לשון שבר הוא , כמו "ירעוך קדקד" (יר' ב , טז). ואת ארץ נמרוד - היא בבל , יכה בפתחיה - עד השערים שלה. והציל - את ירושלם מאשור כי יבוא בארצינו.
ריכוז קישורים