תנ"ך - קול ה' לעיר יקרא ותושיה יראה שמך שמעו מטה ומי יעדה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

ק֤וֹל יְהוָה֙ לָעִ֣יר יִקְרָ֔א וְתוּשִׁיָּ֖ה יִרְאֶ֣ה שְׁמֶ֑ךָ שִׁמְע֥וּ מַטֶּ֖ה וּמִ֥י יְעָדָֽהּ: (מיכה פרק ו פסוק ט)

טקסט וניקוד:

קוֹל יְהוָה לָעִיר יִקְרָא וְתוּשִׁיָּה יִרְאֶה שְׁמֶךָ שִׁמְעוּ מַטֶּה וּמִי יְעָדָהּ: (מיכה פרק ו פסוק ט)

טקסט בלבד:

קול ה' לעיר יקרא ותושיה יראה שמך שמעו מטה ומי יעדה: (מיכה פרק ו פסוק ט)

תיקון קוראים:

קול יהוה לעיר יקרא ותושיה יראה שמך שמעו מטה ומי יעדה: (מיכה פרק ו פסוק ט)
קָל נְבִיַיָא עַל קַרתָּא דַייָ מַכלַן וּמַלְפִין דָּחֲלִין לִשׁמָא שָׁמַע מַלכָּא וְשִׁלטוֹנָא וּשׁאָר עַמָא דְאַרעָא :

ותושיה - ז' מלא (בלישנא): יש' כח , כט; מי' ו , ט; מש' ב , ז; ח , יד; יח , א; איוב יא , ו; יב , טז. יעדה - ג': *שמ' כא , ח; יר' מז , ז; מי' ו , ט.

ותושיה - ז' מל'; יעדה - ג'.

קול יי' לעיר יקרא - "קל נבייא דיי' על קרתא מכלן" (ת"י) - מכריזין להם תשובה. ותושיה יראה שמך - ותושיה קורא; יקרא להם הנביא אשר רואה את שמך - אשר נותן לב להתבונן ולראות דרכיך. 'ותושיה' מוסב על 'יקרא' שלמעלה הימנו. שמעו מטה ומי יעדה - הטו אזן ושמעו. מטה - הפורענות אשר תרדה אתכם , שהנביאים מתרים בכם; ושמעו מי הוא אשר ייעד אותו הפורענות , אם יכולת בידו לקיים מה שגוזר. ויונתן לא כן תירגם.

קול יי' לעיר יקרא - הקדוש ברוך הוא מכריז על עיר ירושלם , קול על עוונותיה. ותושיה קורא הקדוש ברוך הוא ביד הנביאים , שהם יראי (בנוסחנו: יראה) שמו וחושבי שמו (ע"פ מל' ג , טז). שמעו מטה ומי יעדה - הוא הקורא שתשמעו למטה מוֹסֵרה עליכם; ומי מזַמֵן אותה לכם , כי אם הקדוש ברוך הוא! שלא תינצלו ממנה. והאומות הם מטה זעמו של הקדוש ברוך הוא , שמשלחם בישראל; וכן הוא אומר "הוי אשור שבט אפי ומטה הוא בידם זעמי" (יש' י , ה).

קול - בעבור שהזכיר שתעשה משפט (ראה לעיל , ח) , החל להוכיח ישראל על שאינם עושים משפט ומשקל במדה (ע"פ וי' יט , לה). וטעם לעיר - שומרון , או לירושלם. ותושיה - חסר 'איש' , כמו "ואני תפלה" (תה' קט , ד); ויראה בלב , זה , השם הקורא; וכן הוא: ואיש תושיה יראה וידע השם הנזכר. ויפת אמר , כי ה"א תחת יו"ד , והטעם: - כי תושיה ילמדו יראי השם; וזהו הבל. שמעו מטה - שיביא השם לייסר את המעוותים , ודעו מי יעדה , ולא תתאחר. ומטה - לשון נקבה גם זכר , כשמות רבות ככה.

קול יי' לעיר יקרא - פירוש: קול שלהקדוש ברוך הוא לעיר יקרא , וכך יאמר: שמעו מטה תוכחה , ומי יעד אותה לבוא; כלומר: מי נתן הזמן. ותושיה יראה שמך - פירוש: ומי שיש בו חכמה יראה שמך , כלומר: יראה פעלך , ואינו צריך לזו הקריאה.

קול יי' לעיר יקרא - כמלך שחנה על העיר במצור וקורא להם לשלום , שישובו ויוועדו לפניו למשפט ליום מועד. ותושיה - ומשפט וצדק בא לֵראות על שמך - על שמע שם רע הבא לפניו ממך; כענין "ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו" (בר' יח , כא). שמך - כמו "ויצא לך שם בגוים" (יח' טז , יד); "ויהי שמו בכל הארץ" (צירוף של יהו' ו , כז ומ"א ה , יא). שמעו מטה - המוסר שיְיַסר אתכם אם לא תשובו , ומי ייעד אז העיר למשפט לפניו , לתושיה ומשפט , אחר שיתחיל להכות אתכם במטהו! לפיכך טוב לכם לשוב קודם לכן.

קול יי' לעיר יקרא - קול יי' הוא דבר הנביא , כי בשם יי' הוא מתנבא. לעיר - כמשמעו , כלומר: לבני העיר , קורא להם לשוב בתשובה; והעיר היא ירושלם או שומרון. ויש מפרשים (ראה רש"י) לעיר - כמו 'להעיר'; כלומר: להעיר אותם לתשובה. ותושיה יראה שמך - ואיש תושיה; וכן "ואני תפלה" (תה' קט , ד) - ואני איש תפלה. אמר הנביא: כשאני קורא דברך בתוך העיר , מי שהוא איש חכמה ביניהם - הוא לבדו יראה בתוך לבבו שמך הנכבד , וכי ראוי להכנע מפניו כשהנביא מזכירו ומזכיר דברו; ושאר האנשים לא יחושו. והוא , איש תושיה , אומר להם: שמעו מטה - כלומר: מטה הפורענות; ואומר: שמעו כמה קשה גזירה זו! ומי יעדה - ושמעו מי יעד זאת הגזירה להביאה! כי מי שיעדה יוכל להביאה כמו שיעדה , כי היכולת בידו. וה"א יעדה - כינוי לגזירה , שהיא כמשל מטה , שהיא מכה כמו המטה המכה. ותושיה - שם לחכמה (ראה מש' ח , יד); ושרשו 'ישה' , מעניין 'יש'; כי אין בעולם השפל דבר עומד אלא היא. לפיכך נקראת 'תושיה' , שעומדת בישותה לעולם. יעדה - הזמינהּ לבוא; כמו "ואם לבנו ייעדנה" (שמ' כא , ט); "מן המועד אשר יעדו" (ש"ב כ , ה). ויונתן תרגם כן: "קל נבייא דיי' על קרתא מכלן ומלפיא דדחלין לשמך ישמעו מלכיא ושלטוניא ושאר עמא דארעא".

קול יי' לעיר יקרא וכו' - אמר הנביא , כי יי' קורא לאנשי העיר , ובעל תושיה מהם הוא רואה שמו , לא הסכלים , כי אותם אינם שומעים לקולו ולא רואים שמו. וכבר הודעתיך כמה פעמים , כי השם והנביא שלוחו - כמו אחד. שמעו - לכן שמעו. מטה - הטעם: מטה מוסר יי' להכות וליסר , כטעם "ומטה הוא בידם זעמי" (יש' י , ה); והשם בלי ספק יעד אותם.

קול יי' לעיר יקרא - לעיר הממלכה; וכך מזהיר אתכם: תושיה , שהיא עצת הנביא , יראה שמך - ישים לבך לשמוע עצתו טרם שיבוא יום הנקם. שמעו מטה פורענות ודעו מי יעדה וזימנה לבוא אליכם - שהיכולת בידו לעשות , ותיראו ממנו בטרם תבוא. וי"ו ותושיה יתירה , כמו "ואיה וענה" (בר' לו , כד); ורבים כמוהו.
ריכוז קישורים