תנ"ך - אללי לי כי הייתי כאספי־קיץ כעללת בציר אין־אשכול לאכול בכורה אותה נפשי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אַ֣לֲלַי לִ֗י כִּ֤י הָיִ֙יתִי֙ כְּאָסְפֵּי־קַ֔יִץ כְּעֹלֲלֹ֖ת בָּצִ֑יר אֵין־אֶשְׁכּ֣וֹל לֶאֱכ֔וֹל בִּכּוּרָ֖ה אִוְּתָ֥ה נַפְשִֽׁי: (מיכה פרק ז פסוק א)

טקסט וניקוד:

אַלֲלַי לִי כִּי הָיִיתִי כְּאָסְפֵּי־קַיִץ כְּעֹלֲלֹת בָּצִיר אֵין־אֶשְׁכּוֹל לֶאֱכוֹל בִּכּוּרָה אִוְּתָה נַפְשִׁי: (מיכה פרק ז פסוק א)

טקסט בלבד:

אללי לי כי הייתי כאספי־קיץ כעללת בציר אין־אשכול לאכול בכורה אותה נפשי: (מיכה פרק ז פסוק א)

תיקון קוראים:

אללי לי כי הייתי כאספי־קיץ כעללת בציר אין־אשכול לאכול בכורה אותה נפשי: (מיכה פרק ז פסוק א)
אֲמַר נְבִיָא וָי לִי אֲרֵי הֲוֵיתִי בִּמסָף טָבַיָא דַּאֲבַדוּ חַסִידַיָא מִן אַרעָא הָא כִסיוּפֵי קֵיטָא כְּעוֹלְלָן בָּתַר קְטַף לֵית גְּבַר דְּלֵיהּ עוּבָדִין טָבִין לְטָבַיָא חַמֵידַת נַפשִׁי :

לאכול - י"ג מלא: ראה עמ' ז , ב. אותה - ג': מי' ז , א; מש' כא , י; איוב כג , יג.

לאכול י"ג מל' הנה חדש ויסתר דוד ותצק לפניו ולהלחם והקיץ ויצקו לאנשים ותזבחים להם את הנשיא והיה אם כלה אין אשכול כנשר חש לאכול ודבש וחמאה והן אצוה על חגב טוב אשר יפה . אותה ג' בכורה אותה נפשי ונפשו אותה ויעש נפש רשע אותה רע .

אללי - ל' בטע'; כאספי - ל'; כעללת - ל' חס'; לאכול - י"ג מל'; בכורה - ל'; אותה - ג'.

אללי לי - הנביא מקונן על עצמו: אוי לי שעמדתי לְנביא בעת הזאת , שאין בני אדם צדיקים בדור. כאספי קיץ - נקוד חטף קמץ (קמץ קטן) , שאינו לשון 'פּוֹעֵל' כמו 'יושב' , 'אומר' , אלא לשון 'מִפעל' , כמו "אוסף החסיל" (יש' לג , ד); כאסיפת קיץ; וכן תירגם יונתן: "כסייופי קייטא". כעוללות בציר - "כעללין בתר קטוף" (ת"י). אין אשכל (בנוסחנו: אשכול) לאכול - "לית גבר דליה עובדין טבין" (ת"י). בכורה - תאינה טובה המתבשלת בעתה; כלומר: "לטביא חמידת נפשי" (ת"י).

כאוספי קיץ כעוללות בציר - שלאחר שאוספים קייצי תאינים לא נשאר שם כי אם תאינים שוערות (ע"פ יר' כט , יז) , והטובות נאספו; וכן כעוללות - אם כלה בציר , שבצרו הטובים , ובאושים (ע"פ יש' ה , ב) נשארו שם.

אללי - דברי הנביא על לשון המשכיל בעת ההיא (ע"פ עמ' ה , יג) , והוא "עמי" הנזכר (מי' ו , טז). כאספי קיץ - כמו "קָדְשֵי" (וי' כב , טו): מה שיאספו הדלים מהפרי הנמשך. וזה , דרך משל , כי אין צדיק.

אללי לי - הנביא מקונן במקום העם; וכן שיטת הנביא לדבר דברי העם במקומם , כמו "האזכה במאזני רשע" (מי' ו , יא); "ולמה חכמתי אני אז יותר" (קה' ב , טו); "גם אני יקרני" (שם). וענין זה כן יתחבר למעלה (מי' ו , ט ואי'): כי בשמוע העם אשר בעיר דברי המלך הגדול שקורא אותם למשפט ליום מועד (ראה פירושו מי' ו , ט) , התחילו בוכים , מקוננים , מה יעשו ליום פקודה (ע"פ יש' י , ג) , מי יעמד להם ביום אף יי' (ע"פ איכה ב , כב). אללי לי כי הייתי בלא עומד בפרץ ובלא מגין. כאספי קיץ - הן הסייפות , הגרועים שבפירות; שלא נשאר בפרדס רק אוסף הקיץ , שכל החשובים נלקטו.

אללי לי - מלעיל , הטעם באל"ף; "אם רשעתי אללי לי" (איוב י , טו) - מלרע , הטעם בלמ"ד; ועניינו כמו "אוי" (במ' כא , כט). ורבי אחי , רבי משה , פירשו עניין "יללה" (צפ' א , י) , האל"ף במקום יו"ד; כמו "ישי" (ש"א טז , א) ו"אישי" (דה"א ב , יג). אמר הנביא: אוי לי ברעת ישראל , כי הם לא שמעו לתוכחתי והאל נפרע מהם; ואוי לי מרעתם , ואוי לי מצרתם. כי הייתי כאספי קיץ - נשארתי כדבר המועט אחר שלקטו ואספו פירות הקיץ , או כעוללות שנשארו בגפן אחר שכלה הבציר. אין אשכל לאכל (בנוסחנו: אשכול לאכול) - איני מוצא בגפן אשכול לאכול , כי כבר נבצר. כלומר: אין חסיד וישר שאלמד ממעשיו. בכורה אותה נפשי - כלומר: אם תמו החסידים והישרים , אותה נפשי שיעמוד עתה אחד מבני הדור שילמד דרכי החסידים והישרים; והוא הבכורה במשל. כאספי - שם רבים מן "אוסף החסיל" (יש' לג , ד).

אללי לי כי הייתי כאספי קיץ - גם זה דברי הנביא , מתאונן על שברו ושבר העם; וזה משל. אבל הנמשל: אבד חסיד וכו'. יצודו חרם - בחרם; כטעם "אשר היא מצודים וחרמים" (קה' ז , כו).

אללי לי - מקונן הנביא על הרעה שלישראל שאין בכולם אדם טוב וישר (ראה להלן , ב). כאספי קיץ - קיץ הם תאינים המתיבשים בשדה , וכשמכניסין אותם בביתם לא יישארו כי אם הרעים שמשליכין בעת שמקבצים אותם; ואותם קורא 'אספי קיץ' - שהעניים יוצאים ומאספים אותם. וכעוללות בציר - אחר שבצרו האשכולות , שלא יימצא בהם לא אשכול ולא בכורה.
ריכוז קישורים