תנ"ך - כלה
בחכה
העלה
יגרהו
בחרמו
ויאספהו
במכמרתו
על־כן
ישמח
ויגיל:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כֻּלֹּה֙
בְּחַכָּ֣ה
הֵֽעֲלָ֔ה
יְגֹרֵ֣הוּ
בְחֶרְמ֔וֹ
וְיַאַסְפֵ֖הוּ
בְּמִכְמַרְתּ֑וֹ
עַל־כֵּ֖ן
יִשְׂמַ֥ח
וְיָגִֽיל:
(חבקוק פרק א פסוק טו)
כֻּלֹּה
בְּחַכָּה
הֵעֲלָה
יְגֹרֵהוּ
בְחֶרְמוֹ
וְיַאַסְפֵהוּ
בְּמִכְמַרְתּוֹ
עַל־כֵּן
יִשְׂמַח
וְיָגִיל:
(חבקוק פרק א פסוק טו)
כלה
בחכה
העלה
יגרהו
בחרמו
ויאספהו
במכמרתו
על־כן
ישמח
ויגיל:
(חבקוק פרק א פסוק טו)
כלה
בחכה
העלה
יגרהו
בחרמו
ויאספהו
במכמרתו
על־כן
ישמח
ויגיל:
(חבקוק פרק א פסוק טו)
כּוּלְהוֹן
דָּמַן
לְצַיָידָא
דְּאָחֵיד
נוּנָא
בְחַכְּתָא
כָּנֵישׁ
לֵיהּ
בְּחֶרמֵיהּ
וְרָמֵי
לֵיהּ
בִּמצָדְתֵיהּ
עַל
כֵּין
חָדֵי
וְדָאֵיץ
:
בחכה
-
ג'
(בלישנא):
יש'
יט
,
ח;
חב'
א
,
טו;
איוב
מ
,
כה.
בחכה
-
ג';
העלה
-
ל';
יגרהו
-
ל';
ויאספהו
-
ל'.
כלה
בחכה
העלה
-
כל
האדם
,
זה
הרשע
העלם
בחכה
שלו.
יגורהו
-
לשון
"אגרה
בקיץ"
(בנוסחנו:
בקציר;
מש'
ו
,
ח);
"נהרסו
ממגורות"
(יואל
א
,
יז).
כלה
בחכה
העלה
-
כמו
שמעלים
דגים
בחכה
,
צודהו
בחרמו
-
שמושך
את
האדם
ליכנס
בתוך
חרמו
ויאספהו
במכמרתו.
על
כן
ישמח
ויגיל
-
שהוא
שמח
על
שאספם
במכמרתו;
כן
הם
שמחים
שהמשיך
כל
הממלכות
להביא
צוארם
בעולו.
כלה.
בחכה
-
כמו
מכמורת.
יגורהו
-
יקבצהו:
כמו
"יתגוררו
יסורו
בי"
(הו'
ז
,
יד).
חרמו
-
כמו
'רשתו':
"משטח
חרמים"
(יח'
כו
,
יד).
על
כן
ישמח
-
שיקח
הכל
בלי
יגיעה.
או
חרמו
-
כנוי
אלילו.
ועשית
אדם
כדגי
הים
וכרמש
ולא
תמשל
בו
,
כי
כלה
בחכה
העלה
-
פירוש:
כלה
בחכה
העלה
אותו
נבוכדנצר;
ויקבצהו
בחרמו
-
פירוש:
ברשתו
,
ויאספהו
במכמרתו
-
כמו
כן:
ברשתו.
ועל
ידי
שתיקותך
אתה
עשה
אדם
ביד
רעהו
כדגי
הים
,
שכלה
בחכה
העלה
מן
הים.
כן
יגורהו
-
הרשע
לצדיק
,
בחרמו
,
ועל
כן
-
על
טרפו
וצידתו
שאתה
מצליח
בידו
,
ישמח
ויגל
(בנוסחנו:
ויגיל).
כלה
בחכה
העלה
-
כל
האדם
העלה
נבוכדנצר
בחכתו.
ולפי
שהמשיל
בני
אדם
לדגי
הים
(לעיל
,
יד)
ונבוכדנצר
לציד
,
אמר
בחכה
וחרמו
ומכמרתו.
ומלת
העלה
משונה
בניקוד
מהמנהג
,
כי
הה"א
נקודה
בצרי
והעי"ן
בשוא
ופתח;
וכמהו
"למה
העברת
העביר"
(יהו'
ז
,
ז).
יגורהו
-
יאספהו;
כמו
"יגורו
מלחמות"
(תה'
קמ
,
ג).
בחרמו
-
כמו
"ברשתו"
(תה'
י
,
ט);
וכן
"יצודו
חרם"
(מי'
ז
,
ב);
"משטח
חרמים"
(יח'
כו
,
ה).
ויאספהו
במכמרתו
-
עניין
כפול
במלות
שונות.
על
כן
ישמח
ויגיל
-
על
כן
,
כשהוא
מצליח
במעשיו
וכובש
הכל
כרצונו
,
הוא
שמח.
העלה
-
רמז
לנבוכד
נצר;
וזה
מענין
"כדגי
הים"
(לעיל
,
יד).
כולו
(בנוסחנו:
כלה)
בחכה
העלה
-
כאדם
שמעלה
דגים
מן
הים
בחכה
,
כך
העלה
נבוכדנצר
את
ישראל
יושבי
ירושלם
והוליכם
בבבל.
יגורהו
בחרמו
-
לשון
אסיפה
,
כמו
"יגורו
מלחמות"
(תה'
קמ
,
ג).
חרמו
ומכמרתו
הם
מיני
רשתות
שאדם
צד
בהם
הדגים.