תנ"ך - חבקוק פרק א פסוק טו - כלה בחכה העלה יגרהו בחרמו ויאספהו במכמרתו על־כן ישמח ויגיל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כֻּלֹּה֙ בְּחַכָּ֣ה הֵֽעֲלָ֔ה יְגֹרֵ֣הוּ בְחֶרְמ֔וֹ וְיַאַסְפֵ֖הוּ בְּמִכְמַרְתּ֑וֹ עַל־כֵּ֖ן יִשְׂמַ֥ח וְיָגִֽיל: (חבקוק פרק א פסוק טו)

טקסט וניקוד:

כֻּלֹּה בְּחַכָּה הֵעֲלָה יְגֹרֵהוּ בְחֶרְמוֹ וְיַאַסְפֵהוּ בְּמִכְמַרְתּוֹ עַל־כֵּן יִשְׂמַח וְיָגִיל: (חבקוק פרק א פסוק טו)

טקסט בלבד:

כלה בחכה העלה יגרהו בחרמו ויאספהו במכמרתו על־כן ישמח ויגיל: (חבקוק פרק א פסוק טו)

תיקון קוראים:

כלה בחכה העלה יגרהו בחרמו ויאספהו במכמרתו על־כן ישמח ויגיל: (חבקוק פרק א פסוק טו)
כּוּלְהוֹן דָּמַן לְצַיָידָא דְּאָחֵיד נוּנָא בְחַכְּתָא כָּנֵישׁ לֵיהּ בְּחֶרמֵיהּ וְרָמֵי לֵיהּ בִּמצָדְתֵיהּ עַל כֵּין חָדֵי וְדָאֵיץ :

בחכה - ג' (בלישנא): יש' יט , ח; חב' א , טו; איוב מ , כה.

בחכה - ג'; העלה - ל'; יגרהו - ל'; ויאספהו - ל'.

כלה בחכה העלה - כל האדם , זה הרשע העלם בחכה שלו. יגורהו - לשון "אגרה בקיץ" (בנוסחנו: בקציר; מש' ו , ח); "נהרסו ממגורות" (יואל א , יז).

כלה בחכה העלה - כמו שמעלים דגים בחכה , צודהו בחרמו - שמושך את האדם ליכנס בתוך חרמו ויאספהו במכמרתו. על כן ישמח ויגיל - שהוא שמח על שאספם במכמרתו; כן הם שמחים שהמשיך כל הממלכות להביא צוארם בעולו.

כלה. בחכה - כמו מכמורת. יגורהו - יקבצהו: כמו "יתגוררו יסורו בי" (הו' ז , יד). חרמו - כמו 'רשתו': "משטח חרמים" (יח' כו , יד). על כן ישמח - שיקח הכל בלי יגיעה. או חרמו - כנוי אלילו.

ועשית אדם כדגי הים וכרמש ולא תמשל בו , כי כלה בחכה העלה - פירוש: כלה בחכה העלה אותו נבוכדנצר; ויקבצהו בחרמו - פירוש: ברשתו , ויאספהו במכמרתו - כמו כן: ברשתו.

ועל ידי שתיקותך אתה עשה אדם ביד רעהו כדגי הים , שכלה בחכה העלה מן הים. כן יגורהו - הרשע לצדיק , בחרמו , ועל כן - על טרפו וצידתו שאתה מצליח בידו , ישמח ויגל (בנוסחנו: ויגיל).

כלה בחכה העלה - כל האדם העלה נבוכדנצר בחכתו. ולפי שהמשיל בני אדם לדגי הים (לעיל , יד) ונבוכדנצר לציד , אמר בחכה וחרמו ומכמרתו. ומלת העלה משונה בניקוד מהמנהג , כי הה"א נקודה בצרי והעי"ן בשוא ופתח; וכמהו "למה העברת העביר" (יהו' ז , ז). יגורהו - יאספהו; כמו "יגורו מלחמות" (תה' קמ , ג). בחרמו - כמו "ברשתו" (תה' י , ט); וכן "יצודו חרם" (מי' ז , ב); "משטח חרמים" (יח' כו , ה). ויאספהו במכמרתו - עניין כפול במלות שונות. על כן ישמח ויגיל - על כן , כשהוא מצליח במעשיו וכובש הכל כרצונו , הוא שמח.

העלה - רמז לנבוכד נצר; וזה מענין "כדגי הים" (לעיל , יד).

כולו (בנוסחנו: כלה) בחכה העלה - כאדם שמעלה דגים מן הים בחכה , כך העלה נבוכדנצר את ישראל יושבי ירושלם והוליכם בבבל. יגורהו בחרמו - לשון אסיפה , כמו "יגורו מלחמות" (תה' קמ , ג). חרמו ומכמרתו הם מיני רשתות שאדם צד בהם הדגים.