תנ"ך - עד־אנה ה' שועתי ולא תשמע אזעק אליך חמס ולא תושיע:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

עַד־אָ֧נָה יְהוָ֛ה שִׁוַּ֖עְתִּי וְלֹ֣א תִשְׁמָ֑ע אֶזְעַ֥ק אֵלֶ֛יךָ חָמָ֖ס וְלֹ֥א תוֹשִֽׁיעַ: (חבקוק פרק א פסוק ב)

טקסט וניקוד:

עַד־אָנָה יְהוָה שִׁוַּעְתִּי וְלֹא תִשְׁמָע אֶזְעַק אֵלֶיךָ חָמָס וְלֹא תוֹשִׁיעַ: (חבקוק פרק א פסוק ב)

טקסט בלבד:

עד־אנה ה' שועתי ולא תשמע אזעק אליך חמס ולא תושיע: (חבקוק פרק א פסוק ב)

תיקון קוראים:

עד־אנה יהוה שועתי ולא תשמע אזעק אליך חמס ולא תושיע: (חבקוק פרק א פסוק ב)
עַד אִמַתִּי יְיָ אֲנָא מְצַלֵי הֲלָא גְלֵא קֳדָמָך קָבֵילנָא קֳדָמָך עַל חָטוֹפִין הֲלָא יוּכלָא קֳדָמָך לְמִפרַק :

ולא תשמע - ד': דב' יג , ט; ל , יז; יר' ה , טו; חב' א , ב.

ולא תשמע - ד'.

עד אנה יי' וגו' - ["המשא אשר חזה" (לעיל , א) - כשראה המשא התפלל עליה , וזאת התפלה: עד אנה יי'. וחבקוק בימי מנשה היה , ומתוך שלא היה מלך כשר , לא נקרא על שמו; ב'סדר עולם' (סע"ר כ). ונבואתו לא נצרכה לדורות , לכך לא נכתבה.] צופה היה ברוח הקדש נבוכד נצר העתיד למלוך בכיפה ולהיות מצר לישראל , כעניין שאמר בנבואתו "כי הנני מקים את הכשדים" וגו' (להלן , ו); ועל זאת היה מתאונן ומתפלל. אזעק... חמס - אזכיר לפניך חמס העשוי לי , ואינך מושיע.

עד אנה יי' שיוועתי ולא תשמע - עד מתי אני משווע וזועק על חמס שנבוכד נצר עושה לישראל , ואינך מושיע אותם?!

עד אנה - מלת אנה תמָצא על זמן ועל מקום , וככה מלת "הלום" (ש"ב ז , יח; שמ' ג , ה); כמו "אנה אנחנו עולים" (דב' א , כח) , שהטעם: לאי זה מקום אנו עולים. אזעק אליך - כזעקת איש שנעשה לו חמס.

עד אנה יי' שועתי ולא תשמע , אזעק אליך מן החמס אשר אראה ולא תושיע?!

עד אנה יי' שועתי - מפני רעת הרשעים. חמס - על חמס שעושין לי. ובמקום העשוקים והנגזלים קובל הנביא , כמו "כמקרה הכסיל גם אני יקרני" (קה' ב , טו) - שקובל החכם במקום כל החכמים; וכהנה רבות במקרא. אף כאן קובל כאילו הוא נחמס.

עד אנה. חמס - בעבור החמס הנעשה לישראל אזעק אליך , ולא תושיע.

עד אנה יי' שועתי וכו' - דרך הנביאים להתוכח עם השם דרך תלמיד עם הרב בחכמות העיוניות; ושואל התלמיד והרב משיב , ופעמים ישיב התלמיד לעצמו. וכן , דרך ויכוח , אמר ירמיה לַשם: "צדיק אתה יי' כי אריב אליך..." (יר' יב , א) , כי היה רע לו היות יד אנשי ענתות הרעים תקפה והיו מצליחים; ואם לא היה נעלם ממנו. וגם מדעתי כן היה זה הנביא: לא היה נעלם ממנו כל הענין , אבל כותבים הדברים דרך משא ומתן , כמו שיש לנו רבים מספרי החכמות בזה הדרך: אמר השואל , אמר העונה. ואף שהיה , סדר זה הנביא דרך שאלה , למה נבוכד נצר מצליח על ישראל. כי אע"פ שישראל רעים , הנה נבוכד נצר יותר רע , עד שנכון לקרוא ישראל 'צדיק' בסתם בערך אל נבוכד נצר , כל שכן 'צדיק ממנו' (ראה להלן , יג). וכל זה מבואר לבקיאים בעברי ובהגיון. וביאור זה הכלל 'אוצר יי'' יבא.

עד אנה יי' שיועתי - הדור היה רשע ופרוץ , והצדיק היה מט מפני הרשע , ועל זה היה אומר הנביא: שיועתי לפניך על דבר זה , שהצדיק אינו יכול להרים ראש לפני הרשע , ואתה לא תשמע זה העוֶל. אזעק אליך - מן החמס הנעשה לצדיק , ולא תושיע - אותו.
ריכוז קישורים