תנ"ך - עד־אנה
ה'
שועתי
ולא
תשמע
אזעק
אליך
חמס
ולא
תושיע:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
עַד־אָ֧נָה
יְהוָ֛ה
שִׁוַּ֖עְתִּי
וְלֹ֣א
תִשְׁמָ֑ע
אֶזְעַ֥ק
אֵלֶ֛יךָ
חָמָ֖ס
וְלֹ֥א
תוֹשִֽׁיעַ:
(חבקוק פרק א פסוק ב)
עַד־אָנָה
יְהוָה
שִׁוַּעְתִּי
וְלֹא
תִשְׁמָע
אֶזְעַק
אֵלֶיךָ
חָמָס
וְלֹא
תוֹשִׁיעַ:
(חבקוק פרק א פסוק ב)
עד־אנה
ה'
שועתי
ולא
תשמע
אזעק
אליך
חמס
ולא
תושיע:
(חבקוק פרק א פסוק ב)
עד־אנה
יהוה
שועתי
ולא
תשמע
אזעק
אליך
חמס
ולא
תושיע:
(חבקוק פרק א פסוק ב)
עַד
אִמַתִּי
יְיָ
אֲנָא
מְצַלֵי
הֲלָא
גְלֵא
קֳדָמָך
קָבֵילנָא
קֳדָמָך
עַל
חָטוֹפִין
הֲלָא
יוּכלָא
קֳדָמָך
לְמִפרַק
:
ולא
תשמע
-
ד':
דב'
יג
,
ט;
ל
,
יז;
יר'
ה
,
טו;
חב'
א
,
ב.
עד
אנה
יי'
וגו'
-
["המשא
אשר
חזה"
(לעיל
,
א)
-
כשראה
המשא
התפלל
עליה
,
וזאת
התפלה:
עד
אנה
יי'.
וחבקוק
בימי
מנשה
היה
,
ומתוך
שלא
היה
מלך
כשר
,
לא
נקרא
על
שמו;
ב'סדר
עולם'
(סע"ר
כ).
ונבואתו
לא
נצרכה
לדורות
,
לכך
לא
נכתבה.]
צופה
היה
ברוח
הקדש
נבוכד
נצר
העתיד
למלוך
בכיפה
ולהיות
מצר
לישראל
,
כעניין
שאמר
בנבואתו
"כי
הנני
מקים
את
הכשדים"
וגו'
(להלן
,
ו);
ועל
זאת
היה
מתאונן
ומתפלל.
אזעק...
חמס
-
אזכיר
לפניך
חמס
העשוי
לי
,
ואינך
מושיע.
עד
אנה
יי'
שיוועתי
ולא
תשמע
-
עד
מתי
אני
משווע
וזועק
על
חמס
שנבוכד
נצר
עושה
לישראל
,
ואינך
מושיע
אותם?!
עד
אנה
-
מלת
אנה
תמָצא
על
זמן
ועל
מקום
,
וככה
מלת
"הלום"
(ש"ב
ז
,
יח;
שמ'
ג
,
ה);
כמו
"אנה
אנחנו
עולים"
(דב'
א
,
כח)
,
שהטעם:
לאי
זה
מקום
אנו
עולים.
אזעק
אליך
-
כזעקת
איש
שנעשה
לו
חמס.
עד
אנה
יי'
שועתי
ולא
תשמע
,
אזעק
אליך
מן
החמס
אשר
אראה
ולא
תושיע?!
עד
אנה
יי'
שועתי
-
מפני
רעת
הרשעים.
חמס
-
על
חמס
שעושין
לי.
ובמקום
העשוקים
והנגזלים
קובל
הנביא
,
כמו
"כמקרה
הכסיל
גם
אני
יקרני"
(קה'
ב
,
טו)
-
שקובל
החכם
במקום
כל
החכמים;
וכהנה
רבות
במקרא.
אף
כאן
קובל
כאילו
הוא
נחמס.
עד
אנה.
חמס
-
בעבור
החמס
הנעשה
לישראל
אזעק
אליך
,
ולא
תושיע.
עד
אנה
יי'
שועתי
וכו'
-
דרך
הנביאים
להתוכח
עם
השם
דרך
תלמיד
עם
הרב
בחכמות
העיוניות;
ושואל
התלמיד
והרב
משיב
,
ופעמים
ישיב
התלמיד
לעצמו.
וכן
,
דרך
ויכוח
,
אמר
ירמיה
לַשם:
"צדיק
אתה
יי'
כי
אריב
אליך..."
(יר'
יב
,
א)
,
כי
היה
רע
לו
היות
יד
אנשי
ענתות
הרעים
תקפה
והיו
מצליחים;
ואם
לא
היה
נעלם
ממנו.
וגם
מדעתי
כן
היה
זה
הנביא:
לא
היה
נעלם
ממנו
כל
הענין
,
אבל
כותבים
הדברים
דרך
משא
ומתן
,
כמו
שיש
לנו
רבים
מספרי
החכמות
בזה
הדרך:
אמר
השואל
,
אמר
העונה.
ואף
שהיה
,
סדר
זה
הנביא
דרך
שאלה
,
למה
נבוכד
נצר
מצליח
על
ישראל.
כי
אע"פ
שישראל
רעים
,
הנה
נבוכד
נצר
יותר
רע
,
עד
שנכון
לקרוא
ישראל
'צדיק'
בסתם
בערך
אל
נבוכד
נצר
,
כל
שכן
'צדיק
ממנו'
(ראה
להלן
,
יג).
וכל
זה
מבואר
לבקיאים
בעברי
ובהגיון.
וביאור
זה
הכלל
'אוצר
יי''
יבא.
עד
אנה
יי'
שיועתי
-
הדור
היה
רשע
ופרוץ
,
והצדיק
היה
מט
מפני
הרשע
,
ועל
זה
היה
אומר
הנביא:
שיועתי
לפניך
על
דבר
זה
,
שהצדיק
אינו
יכול
להרים
ראש
לפני
הרשע
,
ואתה
לא
תשמע
זה
העוֶל.
אזעק
אליך
-
מן
החמס
הנעשה
לצדיק
,
ולא
תושיע
-
אותו.