תנ"ך - לכן
כה־אמר
ה'
שבתי
לירושלם
ברחמים
ביתי
יבנה
בה
נאם
ה'
צבאות
וקוה
וקו
ינטה
על־ירושלם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לָכֵ֞ן
כֹּֽה־אָמַ֣ר
יְהוָ֗ה
שַׁ֤בְתִּי
לִירוּשָׁלִַם֙
בְּֽרַחֲמִ֔ים
בֵּיתִי֙
יִבָּ֣נֶה
בָּ֔הּ
נְאֻ֖ם
יְהוָ֣ה
צְבָא֑וֹת
וְקָ֥וה
וְקָ֥ו
יִנָּטֶ֖ה
עַל־יְרוּשָׁלִָֽם:
(זכריה פרק א פסוק טז)
לָכֵן
כֹּה־אָמַר
יְהוָה
שַׁבְתִּי
לִירוּשָׁלִַם
בְּרַחֲמִים
בֵּיתִי
יִבָּנֶה
בָּהּ
נְאֻם
יְהוָה
צְבָאוֹת
וְקָוה
וְקָו
יִנָּטֶה
עַל־יְרוּשָׁלִָם:
(זכריה פרק א פסוק טז)
לכן
כה־אמר
ה'
שבתי
לירושלם
ברחמים
ביתי
יבנה
בה
נאם
ה'
צבאות
וקוה
וקו
ינטה
על־ירושלם:
(זכריה פרק א פסוק טז)
לכן
כה־אמר
יהוה
שבתי
לירושלם
ברחמים
ביתי
יבנה
בה
נאם
יהוה
צבאות
וקוה
וקו
ינטה
על־ירושלם:
(זכריה פרק א פסוק טז)
בְּכֵין
כִּדנָן
אֲמַר
יְיָ
אֱתוּב
לִירוּשׁלֶם
בְּרַחֲמִין
בֵּית
מַקדְּשִׁי
יִתבְּנֵי
בַהּ
אֲמַר
יְיָ
צְבָאוֹת
וְחוּט
דְּמִשׁחֲתָא
יִתנְגִיד
עַל
בִּניַן
כּוּתלֵי
יְרוּשׁלֶם
:
לכן
-
ג'
בטעמא
(גרשיים)
בסיפרא:
עמ'
ז
,
יז;
מי'
ג
,
ו;
זכ'
א
,
טז.
שבתי
לירושלם
('שיבה
לירושלם')
-
ה':
זכ'
א
,
טז;
עז'
ב
,
א;
*נחמ'
ז
,
ו;
דה"ב
יט
,
א;
לד
,
ז.
נאם
יי'
צבאות
-
כ"ו:
ראה
נח'
ב
,
יד.
וקו
דכתיב
קוה
-
ג'
(בלישנא):
מ"א
ז
,
כג;
יר'
לא
,
לח;
זכ'
א
,
טז.
לכן
-
ג'
בטע'
בסיפ';
וקוה
-
וקו
ק'.
וקו
ינטה
-
למדוד
חומותיה
,
וארכה
ורחבה.
אשר
אני
קצפתי
מעט
-
על
ישראל
,
שמסרתים
בידיהם
,
והם
עזרו
אחרי
להשחיתם
על
שאמר
למעלה
המלאך
"עד
מתי
(בנוסחנו
נוסף
'אתה')
לא
תרחם"
(פס'
יב)
,
חזר
ואמר
כאן:
ושבתי
(לפנינו:
שבתי)
לירושלם
ברחמים
-
שארחם
את
ישראל.
לכן.
וקו
-
משקולת
הבונים.
ברחמים
-
כלפי
הזעם
שזעמתי
עליה
(ראה
לעיל
,
יב).
וקו
ינטה
על
ירושלם
-
לבנותה
עוד
תוספת
בנין
אחר
על
בנין
הראשון
שבנאה
נחמיה
בן
חכליה
בשנת
עשרים
לארתחשסתא
(ראה
נח'
ב
-
ג)
,
שקדם
לדריוש
כמה
שנים
-
מרוב
אדם
ובהמה
,
כמו
שיאמר
למטה
(ראה
זכ'
ב
,
ח).
ואף
בדברי
רבותינו
עליהם
השלום
אנו
מוצאין
,
שהוסיפו
על
העיר
ועל
העזרות
ועל
המזבח
(ראה
משנה
מידות
ג
,
א;
משנה
סנה'
א
,
א).
לכן
כה
אמר
יי'.
וקוה
-
כתוב
בה"א
,
במשקל
"נוה"
(הו'
ט
,
יג)
,
וקרי
בלא
ה"א:
וקו;
והוא
קו
הבניין
,
החוט
שנוטין
על
הנדבך.
וקו
-
הבניין
ינטה
על
ירושלם.