תנ"ך - קצף ה' על־אבותיכם קצף:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

קָצַ֧ף יְהוָ֛ה עַל־אֲבֽוֹתֵיכֶ֖ם קָֽצֶף: (זכריה פרק א פסוק ב)

טקסט וניקוד:

קָצַף יְהוָה עַל־אֲבוֹתֵיכֶם קָצֶף: (זכריה פרק א פסוק ב)

טקסט בלבד:

קצף ה' על־אבותיכם קצף: (זכריה פרק א פסוק ב)

תיקון קוראים:

קצף יהוה על־אבותיכם קצף: (זכריה פרק א פסוק ב)
הֲוָה רְגַז מִן קֳדָם יְיָ עַל אֲבָהָתְכוֹן עַל דְּאַרגִּיזוּ קֳדָמוֹהִי :

אבותיכם - ג' מלא בסיפרא: הו' ט , י; *זכ' א , ב , ה.

אבותיכם ג' מל' בסיפ' כענבים קצף יי' איה הם.

אבותיכם - ג' מל' בסיפ'.

על אבותיכם - שבדור חורבן הבית.

קצף יי' על אבותיכם - אבותיכם הם דורות הראשונים , כגון דורו של יהויקים ויכניה וצדקיה , והם חטאו ואינם (ע"פ איכה ה , ז).

קצף. כי הנביא - כנגד כל ישראל , וִידבר השם אליו כאילו מדבר לכל ישראל; כמו "מה תצעק אלי" (שמ' יד , טו) - כי ישראל היו צועקים , כמו שכתוב למעלה "ויצעקו בני ישראל אל יי'" (שם , י). על כן:

שובו אלי - אחר כל הקצף שקצפתי על אבותיכם , ואשובה (בנוסחנו: ואשוב) אליכם. אבותיכם - שקצפתי עליהם , איה הם? הלא כָּלוּ בגלות ובשבי וברעב ובחרב (ע"פ יר' טז , ד)! והנביאים שנתנבאו להם , אם הם מתו , מה בכך? וכי לפי שהם נביאים לעולם יחיו? בתמיה. אבל אבתיכם מתו וכלו ברעה , שדבריי וחוקיי שנתנבאו להם נביאי השיגו אתם. ואם נביאי מתו , דבריהם לא מתו. ואבותיכם עצמם שבו ויאמרו , שקיימתי דבריי ומחשבֹתי שדברתי עליהם ביד עבדי הנביאים.

בחדש השמיני בשנת שתים לדריוש היה דבר יי' אל זכריה בן ברכיה בן עדוא (בנוסחנו: עדו) הנביא לאמר. הנביא - שב אל זכריה; ואפשר כי גם עדוא היה נביא. ואמרו כי הוא "עדוא החוזה" (ראה דה"ב יב , טו); גם מצאנו "במדרש עדוא הנביא" (בנוסחנו: הנביא עדו; דה"ב יג , כב). לאמר - לישראל; כמו שאמר אחר כן "ואמרת אליהם" (להלן , ג). אמור להם שיזכרו הקצף שקצף יי' על האבות - והם דור שחרב בו הבית , ויזכרו כי בעבור מעשיהם הרעים קצף יי' עליהם; לפיכך ישובו הם אל יי' ולא יהיו כאבותיהם. והם היו מתעצלים בבניין הבית , כי לא החלו לבנות עד החדש התשיעי (ראה חגי ב , יח); ועוד היו בידיהם מעשים רעים , כמו שכתוב בספר עזרא (ראה עז' ג , ח - ד , כד).
ריכוז קישורים