תנ"ך - אך׀ דברי וחקי אשר צויתי את־עבדי הנביאים הלוא השיגו אבתיכם וישובו ויאמרו כאשר זמם ה' צבאות לעשות לנו כדרכינו וכמעללינו כן עשה אתנו: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אַ֣ךְ׀ דְּבָרַ֣י וְחֻקַּ֗י אֲשֶׁ֤ר צִוִּ֙יתִי֙ אֶת־עֲבָדַ֣י הַנְּבִיאִ֔ים הֲל֥וֹא הִשִּׂ֖יגוּ אֲבֹתֵיכֶ֑ם וַיָּשׁ֣וּבוּ וַיֹּאמְר֗וּ כַּאֲשֶׁ֨ר זָמַ֜ם יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ לַעֲשׂ֣וֹת לָ֔נוּ כִּדְרָכֵ֙ינוּ֙ וּכְמַ֣עֲלָלֵ֔ינוּ כֵּ֖ן עָשָׂ֥ה אִתָּֽנוּ: פ (זכריה פרק א פסוק ו)

טקסט וניקוד:

אַךְ׀ דְּבָרַי וְחֻקַּי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת־עֲבָדַי הַנְּבִיאִים הֲלוֹא הִשִּׂיגוּ אֲבֹתֵיכֶם וַיָּשׁוּבוּ וַיֹּאמְרוּ כַּאֲשֶׁר זָמַם יְהוָה צְבָאוֹת לַעֲשׂוֹת לָנוּ כִּדְרָכֵינוּ וּכְמַעֲלָלֵינוּ כֵּן עָשָׂה אִתָּנוּ: פ (זכריה פרק א פסוק ו)

טקסט בלבד:

אך׀ דברי וחקי אשר צויתי את־עבדי הנביאים הלוא השיגו אבתיכם וישובו ויאמרו כאשר זמם ה' צבאות לעשות לנו כדרכינו וכמעללינו כן עשה אתנו: פ (זכריה פרק א פסוק ו)

תיקון קוראים:

אך׀ דברי וחקי אשר צויתי את־עבדי הנביאים הלוא השיגו אבתיכם וישובו ויאמרו כאשר זמם יהוה צבאות לעשות לנו כדרכינו וכמעללינו כן עשה אתנו: פ (זכריה פרק א פסוק ו)
בְּרַם פִּתגָמַי וְדִינַי דְּפַקֵידִית יָת עַבדַי נְבִיַיָא הֲלָא אַדבִּיקוּ אֲבָהָתְכוֹן וְתָבוּ וַאֲמַרוּ כְּמָא דְחַשֵׁיב יְיָ צְבָאוֹת לְמֶעֱבַד לַנָא כְּאוֹרחָתַנָא וּכעוּבָדַנָא כֵּין עֲבַד עִמַנָא :

וחקי - ב': *זכ' א , ו; דה"ב ז , יז. וישובו - ו' מלא בנביאים: שו' ח , לג; כא , כג; מ"א כב , לג; מ"ב א , ה; יר' לד , יא; זכ' א , ו.

וחקי ב' אך דברי וחקי ומשפטי תשמור.

וישובו - ו' מל' בנביא'.

אבותיכם איה הם - רְאו , שלקו מכה רעה ברעב ובחרב ובשבי. והנביאים הלעולם יחיו - ואם תאמרו: הנביאים , אף הם איה הם , הרי מתו?! אני משיב לכם: וכי לעולם היה להם לחיות? אך סופן הוכיח כי אמת היו דבריהם , כי כל דבריי וחקיי - גזירות פרענותי אשר ציויתי את עבדיי הנביאים להינבא עליהם , הלא (בנוסחנו: הלוא) השיגום (לפנינו: השיגו) אבותיכם?!

אך דברי וחוקי אשר ציויתי את עבדיי הנביאים הלא (בנוסחנו: הלוא) השיגו אבותיכם - משיב הקדוש ברוך הוא כנגדם: אם אין הנביאים חיים לעולם (ראה לעיל , ה) - שכל דבריהם שניבאו להם כבר השיגו את אבותיכם , שנתקיימו עליהם וגלו בעוונם! וישובו ויאמרו: עשה יי' כאשר זמם - לכתחילה לא שבו , בעוד שהם יושבים על אדמתם , אבל משגלו שבו ואמרו בגלותם: עשה יי' כאשר זמם.

אבותיכם הנה מתו , המוכחים והמוכיחים. ואתם תדעו , כי דברי ונבואתי השיגו אבותיכם; והטעם , שבאו להם והם הודו. וטעם כאשר זמם - שידע מעשיהם לפני עשותם. ויפת אמר , כי הטעם: דעו כי תפסק הנבואה , וזה טעם הלעולם יחיו; רק דברי התורה וחוקים - הלא (בנוסחנו: הלוא) השיגוה אבותיכם; כי בתורה כתוב: אם תשוב אל השם , ישיב שבותך (ראה דב' ל , ב - ג); על כן: וישובו , ויודו.

אך דברי וחוקי הרעים , אשר צויתי את עבדיי הנביאים להביא על ישראל , הלא (בנוסחנו: הלוא) השיגו אבותיכם.

שובו אלי - אחר כל הקצף שקצפתי על אבותיכם , ואשובה (בנוסחנו: ואשוב) אליכם. אבותיכם - שקצפתי עליהם , איה הם? הלא כָּלוּ בגלות ובשבי וברעב ובחרב (ע"פ יר' טז , ד)! והנביאים שנתנבאו להם , אם הם מתו , מה בכך? וכי לפי שהם נביאים לעולם יחיו? בתמיה. אבל אבתיכם מתו וכלו ברעה , שדבריי וחוקיי שנתנבאו להם נביאי השיגו אתם. ואם נביאי מתו , דבריהם לא מתו. ואבותיכם עצמם שבו ויאמרו , שקיימתי דבריי ומחשבֹתי שדברתי עליהם ביד עבדי הנביאים.

אך דברי וחקי - רוצה לומר: גזירותי שגזרתי עליהם , שימותו בחרב , ברעב ובדבר ויגלו הנשארים , הלא (בנוסחנו: הלוא) השיגו אבותיכם - הכל השיגו אותם כמו שצויתי את עבדי הנביאים שיאמרו להם. והם עצמם שבו והתודו בעת החרבן , זהו שאמר: וישובו ויאמרו.

אך אע"פ שכל אלה נעדרו , לא נעדרו דברי וחקי אשר ציויתי את עבדי הנביאים הראשונים לאמר לאבותיכם. והנה כל אותן הדברים והחוקים והיעודים הרעים שאמרו אותן הנביאים לאבותיכם הנה השיגו אותן , עד שאבותיכם עצמן התודו על עונם ואמרו: כאשר זמם וגו'. וכן יקרה אתכם , אם תמאנו ומריתם (ע"פ יש' א , כ) פי עבדי אלה. כי הנה זכריה אני שולח היום , כי הנביאים האחרים מתו. וכל זה מובן מדברי הספר , מהתחילו "קצף יי'" (לעיל , ב) עד שסיים כן עשה אתנו.

אבותיכם איה הם? - כבר מתו. והנביאים - שהיו מתנבאים להם העתידות , הלעולם יחיו? כלומר: אותם הדורות הלכו להם , וכל דבריי וחוקיי שציויתי את עבדיי הנביאים שהיו באותם הדורות ומתנבאים עליהם לרעה - הלא כאותם הדברים השיגו אותם ונתקיימו עליהן , כמו שניבאו עליהם. וישובו - כשהגיע הרעה , הם שבו בלבבם ואמרו: כאשר זמם יי' לעשות לנו וגו'. וכן הוא אומר בספר איכה: "עשה יי' אשר זמם ביצע אמרתו" (ב , יז).
ריכוז קישורים