תנ"ך - והשבותים
מארץ
מצרים
ומאשור
אקבצם
ואל־ארץ
גלעד
ולבנון
אביאם
ולא
ימצא
להם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַהֲשִֽׁבוֹתִים֙
מֵאֶ֣רֶץ
מִצְרַ֔יִם
וּמֵאַשּׁ֖וּר
אֲקַבְּצֵ֑ם
וְאֶל־אֶ֨רֶץ
גִּלְעָ֤ד
וּלְבָנוֹן֙
אֲבִיאֵ֔ם
וְלֹ֥א
יִמָּצֵ֖א
לָהֶֽם:
(זכריה פרק י פסוק י)
וַהֲשִׁבוֹתִים
מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם
וּמֵאַשּׁוּר
אֲקַבְּצֵם
וְאֶל־אֶרֶץ
גִּלְעָד
וּלְבָנוֹן
אֲבִיאֵם
וְלֹא
יִמָּצֵא
לָהֶם:
(זכריה פרק י פסוק י)
והשבותים
מארץ
מצרים
ומאשור
אקבצם
ואל־ארץ
גלעד
ולבנון
אביאם
ולא
ימצא
להם:
(זכריה פרק י פסוק י)
והשבותים
מארץ
מצרים
ומאשור
אקבצם
ואל־ארץ
גלעד
ולבנון
אביאם
ולא
ימצא
להם:
(זכריה פרק י פסוק י)
וּכמָא
דַאֲתֵיבתִּנוּן
מֵאַרעָא
דְמִצרַיִם
כֵּין
מֵאַתּוּר
אֲקָרֵיב
גָּלְוָתְהוֹן
וּלאֲרַע
גִּלעָד
וּמַקדְּשָׁא
אַעֵילִנוּן
וְלָא
יְסוֹפֵיק
לְהוֹן
:
ארץ
גלעד
-
ב':
במ'
לב
,
א;
זכ'
י
,
י.
(וכל
'בארץ'
דכותהון
בר
מן
ב'
'הגלעד':
שו'
י
,
ד;
דה"א
ב
,
כב).
ולבנון
-
ב':
יש'
מ
,
טז;
זכ'
י
,
י.
ולא
ימצא
-
ד':
יש'
ל
,
יד;
צפ'
ג
,
יג;
זכ'
י
,
י;
*דנ'
יא
,
יט.
והעליתים
והשיבתים
כתב.
והשבותים
מארץ
מצרים
כתב.
ושארא
והשבתים
כתב
.
ולבנון
ב'
אין
די
בער
ואל
ארץ
גלעד
.
והשבותים
-
ל'
מל';
ומאשור
-
ל';
ארץ
גלעד
-
ב';
ולבנון
-
ב';
ולא
ימצא
-
ד'.
ולבנון
-
בית
המקדש
(ראה
יומא
לט
,
ב).
ולא
ימצא
להם
-
"לא
יסופק
להון"
(ת"י).
ארץ
גלעד
-
זהו
בית
המקדש
,
כמו
"גלעד
אתה
לי
ראש
הלבנון"
(יר'
כב
,
ו).
ולא
ימצא
להם
-
לא
יספיק
להם
גלעד
ולבנון
מחמת
רוב
עם
שיהיה
שם
,
עד
שיכבשו
כל
הארצות
אשר
סביבותיהם.
והשיבותים.
ולא
ימצא
להם
-
לא
יספיק
להם
היישוב
,
כי
רבים
הם.
ולא
ימצא
להם
-
פירוש:
ולא
יספיק
להם;
ודמיונו:
"הצאן
ובקר
ישחט
להם
ומצא
להם"
(במ'
יא
,
כב).
והשיבותים
מארץ
מצרים
ומאשור
-
שיצאו
משם
מפני
הצרות.
ואל
ארץ
גלעד
ולבנון.
גלעד
-
מעֵבר
הירדן
מזרחה;
ולבנון
-
כלל
כל
ארץ
ישראל
מזה
העֵבר
,
כמו
שאמר
"ההר
הטוב
הזה
והלבנון"
(דב'
ג
,
כה).
ולא
ימצא
להם
-
ולא
יספיק
להם
,
מֵרוּבָּם.
ויונתן
תרגם
ולבנון:
"ולמקדשא"
,
כמו
שתרגם
אונקלוס
(שם).
וטעם
ולא
ימצא
להם
-
לא
יספיק
להם
הארץ
,
כי
כל
כך
יהיו
רבים;
כמו
שאמר
ישעיה
"צר
לי
המקום"
(מט
,
כ).
ובכלל
,
כי
מבואר
ביוסיפון
(ע' 115
- 119
)
שבני
חשמונאי
וכל
עַמנו
עִמם
משלו
במצרים
ואשור
וכל
הארצות
,
ויעויין
הכל
שם;
עד
שמפורש
שם
שנתקיים
כל
הכתוב
בזה
ויותר
,
עד
מה
שסיים
בכאן
"וגברתים
ביי'
ובשמו
יתהלכו
נאם
יי'"
(להלן
,
יב).
ובזה
סיים
זכריה
מה
שראה
וידע
מענין
הצלחתנו
בזמן
עמידת
מלכות
יון.
ובאחרית
היה
שמעון
בן
חשמונאי
,
שכתוב
עליו
ביוסיפון
שמשל
שמנה
שנים
(ע' 110
- 120
)
,
וישב
ישראל
לבטח
בימיו
,
איש
תחת
גפנו
ותחת
תאנתו
(ע"פ
מ"א
ה
,
ה).
ואחרי
שמעון
משל
יוחנן
כהן
גדול
אשר
כונה
'הורקנוס'
,
וגם
הוא
עשה
תשועות
גדולות.
והיה
שלום
לעמנו
עד
אחריתו
,
שהיה
לרעה
ונעשה
צדוקי.
ולכן
יתחיל
במה
שהיה
אחרי
זה
הזמן
,
באמרו:
ואל
ארץ
גלעד
ולבנון
אביאם
-
זו
היא
ארץ
ישראל.
ולא
ימצא
להם
-
לא
יספיק
להם
זה
המקום
,
כל
כך
יתרבו;
כמו
"ישחט
להם
ומצא
להם"
(במ'
יא
,
כב).