תנ"ך - ואזרעם בעמים ובמרחקים יזכרוני וחיו את־בניהם ושבו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְאֶזְרָעֵם֙ בָּעַמִּ֔ים וּבַמֶּרְחַקִּ֖ים יִזְכְּר֑וּנִי וְחָי֥וּ אֶת־בְּנֵיהֶ֖ם וָשָֽׁבוּ: (זכריה פרק י פסוק ט)

טקסט וניקוד:

וְאֶזְרָעֵם בָּעַמִּים וּבַמֶּרְחַקִּים יִזְכְּרוּנִי וְחָיוּ אֶת־בְּנֵיהֶם וָשָׁבוּ: (זכריה פרק י פסוק ט)

טקסט בלבד:

ואזרעם בעמים ובמרחקים יזכרוני וחיו את־בניהם ושבו: (זכריה פרק י פסוק ט)

תיקון קוראים:

ואזרעם בעמים ובמרחקים יזכרוני וחיו את־בניהם ושבו: (זכריה פרק י פסוק ט)
וּכמָא דְבַדַּרתִּנוּן בֵּינֵי עַמְמַיָא דִּבאֲרַע רַחִיקָא הֲווֹ דְכִירִין לְדַחלְתִי וְיוֹרְכוּן שְׁנֵי חַיִין עִם בְּנֵיהוֹן וִיתוּבוּן :

וחיו - ב': במ' ד , יט; זכ' י , י. וחד: חיו - במ' יד , לח.

וחיו ב' וזאת עשו להם וחיו את בניהם ושבו. וחד חיו מן האנשים ההם .

ואזרעם - ל'; ובמרחקים - ל'; וחיו - ב'; ושבו - ל'.

ואזרעם - תחילה בעמים; כאדם הזורע סאה להכניס כמה כורים (ראה פסחים פז , ב). וחיו את בניהם - עם בניהם.

ואזרעם בעמים - אמר הקדוש ברוך הוא: אני זרעתים לישראל בעמים עד למרחוק; ובמרחקים יזכרוני - וכשיזכרוני בבית תפילתם בגלותם , שגלו שם למרחוק , וחיו את בניהם ושבו - מיד אקבלם , ויחיו האבות עם הבנים , וישובו לארץ ישראל.

ואזרעם - ארבה זרעם. את בניהם - עִם [בניהם]. ושבו - לארצם.

ואזרעם בעמים - יש מפרשים , כי אמר זה על שהיו זרועים בגוים , שנתפזרו באומות מפני צרת מלכי יון , ושם היו זוכרים האל ומצותיו. וחיו את בניהם ושבו - ושם יחיו עם בניהם , ושבו לארצם בימי בני חשמוניי. ויש מפרשים ואזרעם בעמים - אחר שיהיו נושעים בימי חשמוני ילכו בסחורה או לטייל בין העמים , ויהיו מכובדים ביניהם על התשועה שעשה להם האל; וחיו את בניהם ושבו - כשישובו לארצם ישובו בממון גדול , שיחיו בו עם בניהם. ויונתן תרגם: "וכמא דבדרתינון ביני עממיא בארע רחיקא הוו דכירין לדחלתי ויורכון שני חיין עם בניהון ויתובון".

ואזרעם בעמים ובמרחקים יזכרוני - כלומר: בשביל שפיזרתים בגלות והיו עומדים בארץ מרחקים וזוכרים אותי , ולא שכחוני מחמת השיעבוד - בזכות זה יחיו בניהם לעתיד לבוא; ושבו - מן הגלות.
ריכוז קישורים