תנ"ך - כי הנה־אנכי מקים רעה בארץ הנכחדות לא־יפקד הנער לא־יבקש והנשברת לא ירפא הנצבה לא יכלכל ובשר הבריאה יאכל ופרסיהן יפרק:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּ֣י הִנֵּֽה־אָנֹכִי֩ מֵקִ֨ים רֹעֶ֜ה בָּאָ֗רֶץ הַנִּכְחָד֤וֹת לֹֽא־יִפְקֹד֙ הַנַּ֣עַר לֹֽא־יְבַקֵּ֔שׁ וְהַנִּשְׁבֶּ֖רֶת לֹ֣א יְרַפֵּ֑א הַנִּצָּבָה֙ לֹ֣א יְכַלְכֵּ֔ל וּבְשַׂ֤ר הַבְּרִיאָה֙ יֹאכַ֔ל וּפַרְסֵיהֶ֖ן יְפָרֵֽק: (זכריה פרק יא פסוק טז)

טקסט וניקוד:

כִּי הִנֵּה־אָנֹכִי מֵקִים רֹעֶה בָּאָרֶץ הַנִּכְחָדוֹת לֹא־יִפְקֹד הַנַּעַר לֹא־יְבַקֵּשׁ וְהַנִּשְׁבֶּרֶת לֹא יְרַפֵּא הַנִּצָּבָה לֹא יְכַלְכֵּל וּבְשַׂר הַבְּרִיאָה יֹאכַל וּפַרְסֵיהֶן יְפָרֵק: (זכריה פרק יא פסוק טז)

טקסט בלבד:

כי הנה־אנכי מקים רעה בארץ הנכחדות לא־יפקד הנער לא־יבקש והנשברת לא ירפא הנצבה לא יכלכל ובשר הבריאה יאכל ופרסיהן יפרק: (זכריה פרק יא פסוק טז)

תיקון קוראים:

כי הנה־אנכי מקים רעה בארץ הנכחדות לא־יפקד הנער לא־יבקש והנשברת לא ירפא הנצבה לא יכלכל ובשר הבריאה יאכל ופרסיהן יפרק: (זכריה פרק יא פסוק טז)
אֲרֵי הָאֲנָא מְקִים פַּרנָסָא בְּאַרעָא דְּשָׁגַן לָא יִבעֵי וּדאִטַלטַלוּ לָא יִתבַּע וְדִתבִירִין לָא יַסֵי דְּקָיְמִין לָא יִסוֹבַר וְנִכסֵי עַתִּירַיָא יִבּוֹז וּשׁאָרְהוֹן יְגַמַר :

הנכחדות - ח' פסוקים 'לא לא לא לא': ראה צפ' ג , ב. הבריאה - ב': יח' לד , ג; זכ' יא , טז.

הנכחדות - ח' פסו' לא לא לא לא; הבריאה - ב'; ופרסיהן - ל'; יפרק - ל'.

הנכחדות ואובדות לא יפקד הרועה לבקשם. והנער לא יבקש - תירגם יונתן "ודמטלטלן לא יתבע": והנער - השוטות שאינן יודעות לבא אל הדיר. הנצבה - שיש לה כח קצת לעמוד על רגליה , וצריכה סיוע לנהלה לאט. [ומנחם פתר (מחברת: 'צב') והנצבה (בנוסחנו: הנצבה) - כמו 'והנפוחה' , לשון "לצבות בטן" (במ' ה , כב).] לא יכלכל - תירגם יונתן: "לא יסובר"; ודרך הרועה: "ובחיקו ישא" (יש' מ , יא). בשר הבריאה יאכל - את העשירים יגמור ממונם. ופרסיהן יפרק - עד כלה. ודוגמת זו אמר דניאל על אדום: "אכלה ומדקה ושארא ברגלה רפסא" (בנוסחנו: רפסה; ז , ז).

מקים רועה בארץ - זהו עכשיו , בגלות אדום. הנכחדות לא יפקד - שאינם פוקדים לישראל לראות אם נכחדו ונחסרו מהם , כמו שיפקוד הרועה את צאנו שלא יחסר מהם. והנער (בנוסחנו: הנער) לא יבקש - כמו רועה שמבקש וולדים קטנים שלא יחסרו בעדרים. הנצבה לא יכלכל - אותה שהיא עומדת במקום אחד ואינה יכולה לילך לכאן ולכאן , לא יכלכל אותה - שיביא לה לאכול. ויש מפרשים (ראה רש"י בשם מנחם , מחברת: 'צב') ניצבה - נפוחה; כמו "וצבתה בטנה" (במ' ה , כז). ובשר הבריאה יאכל - כרועה זה שבוחר לו כבשה אחת , בריאה שביניהם , ואוכל; כמו כן האומות אוכלין נכסי ישראל שיש להם עושר. ופרסיהן יפרק - כזה שמפרק פרסות הרגלים , כך הם מפרקים ומשחיתים את ישראל.

הנער - שה אובד (ע"פ תה' קיט , קעו) הקטן - לא יבקש.

הנצבה לא יכלכל - פירוש: אותה שאינה יכולה לילך ברגלה.

כי הנה. הנער - פירושו: הטלֶה. הנצבה - העומדת במקומה , שלא תוכל ללכת לרעות , לא יכלכל אותה במקומה. ופרסיהן יפרק - לא די שלא ייטיב להם אלא ירע להם , שישבר במקלו פרסיהן ולא יוכלו ללכת. ויונתן תרגם: "ושארהון יגמר".

ואמר לו הבורא לנביא: "קח לך כלי רועה אוילי" (לעיל , טו) , וזהו סימן כי... אנכי מקים רעה בארץ - על ישראל , מן הרועה שיהיה להם אחר שיגלו בבית שני. ויש ספרים שכתוב בהן: הנה אנכי מקים רועה בארץ; והוא הנכון. ומכל מקום , רועה הנזכר הנה הוא המלך שלאומות. הצאן הנכחדות - לא יפקוד אותם , לפי שאינו חושש בהם. והנער (בנוסחנו: הנער) לא יבקש - הטלאים והגדיים , לא יבקש עלבונם. והנצבה (בנוסחנו: הנצבה) לא יכלכל - הצולעה , שניצבת במקומה ואינה יכולה לילך אחר העדר - לא יכלכלנה , אלא מניחה במקומה למות. ובשר הבריאה - יאכל; הכל הוא משל על ישראל ועל מלכי אומות העולם , שלא די שאינם מביטים ורואים עלבון העניים , אלא שגם ממון העשירים שבהן אוכלים. ופרסיהם (לפנינו: ופרסיהן) יפרק - אוחז בידה בפרסותיה ומחלקה לשנים , ואינו חומל עליה. והכל הוא משל.
ריכוז קישורים