תנ"ך - קול
יללת
הרעים
כי
שדדה
אדרתם
קול
שאגת
כפירים
כי
שדד
גאון
הירדן:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
ק֚וֹל
יִֽלֲלַ֣ת
הָרֹעִ֔ים
כִּ֥י
שֻׁדְּדָ֖ה
אַדַּרְתָּ֑ם
ק֚וֹל
שַׁאֲגַ֣ת
כְּפִירִ֔ים
כִּ֥י
שֻׁדַּ֖ד
גְּא֥וֹן
הַיַּרְדֵּֽן:
פ
(זכריה פרק יא פסוק ג)
קוֹל
יִלֲלַת
הָרֹעִים
כִּי
שֻׁדְּדָה
אַדַּרְתָּם
קוֹל
שַׁאֲגַת
כְּפִירִים
כִּי
שֻׁדַּד
גְּאוֹן
הַיַּרְדֵּן:
פ
(זכריה פרק יא פסוק ג)
קול
יללת
הרעים
כי
שדדה
אדרתם
קול
שאגת
כפירים
כי
שדד
גאון
הירדן:
פ
(זכריה פרק יא פסוק ג)
קול
יללת
הרעים
כי
שדדה
אדרתם
קול
שאגת
כפירים
כי
שדד
גאון
הירדן:
פ
(זכריה פרק יא פסוק ג)
קָל
צִוחַת
מַלכַיָא
אֲרֵי
אִתבְּזִיזוּ
מָחוֹזֵיהוֹן
קָל
נֵיהוּמוֹתְהוֹן
כִּבנֵי
אַריָוָן
כַּד
יְבֵישׁ
עֲלֵיהוֹן
רוּם
יַרדְּנָא
:
הרועים
-
המלכים.
אדרתם
-
תפארתם.
שאגת
כפירים
-
יבכו
השרים.
[כי
שודד
גאון
הירדן
-
שהוא
מקום
הכפירים
והאריות.
ושם
מקום
הוא
שנקרא
גאון
הירדן
,
ושם
חיות
רעות
(ראה
ת"י
יר'
יב
,
ה).
וכן
מצינו
בירמיה
בכמה
מקומות
"הנה
כאריה
יעלה
מגאון
הירדן"
(מט
,
יט
,
נ
,
מד);
"ואיך
תעשה
בגאון
הירדן"
(יב
,
ה);
וכאן
נכתב
למשל
כי
שודדו
מבצרי
האומות.]
ורבותינו
פרשו
(ראה
יומא
לט
,
ב):
"פתח
לבנון
דלתיך"
(לעיל
,
א)
-
שעל
חורבן
בית
שיני
נתנבא
הנביא;
וארבעים
שנה
קודם
חורבן
[הבית]
היו
דלתות
ההיכל
נפתחות
מאיליהן.
גער
בהן
רבן
יוחנן
בן
זכאי
אמר
לו:
היכל
היכל
,
עד
מתי
אתה
מבעית
עצמך?!
יודע
אני
שסופך
ליחרב
,
וכבר
נתנבא
עליך
זכריה
בן
עדוא
"פתח
לבנון
דלתיך"
וגו'.
הרועים
-
אילו
המלכים
הרועים
את
העם.
אדרתם
-
מלכותם.
קול
שאגת
כפירים
-
שישאגו
הכפירים
בקולם
,
ששודד
גאון
הירדן
שהיו
שם;
כלומר:
מלכות
האומות
שפשטה
עד
הירדן
-
עכשיו
יהיה
שודד.
קול.
הרועים
-
הם
המלכים
,
ואדרתם
הם
החשמונים.
קול
שאגת
כפירים
-
כי
הכפיר
הוא
מלך
החיות.
ומלת
כפירים
תשרת
בעבור
אחרת
―
כמו
"כסאך
אלהים"
(תה'
מה
,
ז)
,
שהוא
'כסאך
כסא
אלהים'
―
וככה
זה:
כי
שדד
כפיר
שהירדן
היה
מתגאה
בו
,
שלא
יוכל
אדם
לעבור
את
הירדן
מפחדו.
ואם
פרשנוהו
כי
יבש
הירדן
-
אין
לו
טעם.
ויפת
אמר:
כי
שדד
גאון
ארץ
ישראל
מעבר
לירדן.
גם
נכון
הוא
בעיני.
הילל
ברוש
כי
נפל
ארז
-
פירוש:
הלילו
הברושים
כי
נפלו
הארזים.
וזה
כמו
משל
כי
ילכו
כולם
בגלות
,
המלכים
והשרים.
והכל
כי
שדדה
אדרתם
-
פירוש:
אֶדֶר
שלהם.
קול
יללת.
אדרתם
-
חזקם
ותפארתם.
ופירוש
הפסוק
כתרגומו:
"קל
צווחת
מלכיא
ארי
אתבזיזו
מחוזניהון
קל
נהמתהון
מבני
אריוון
כדיביש
עליהון
רום
ירדנא".
ורבותינו
ז"ל
פירשו
הפרשה
על
חרבן
בית
שני
,
ו"לבנון"
(לעיל
,
א)
הוא
בית
המקדש;
ואמרו
(ראה
יומא
לט
,
ב)
,
כי
ארבעים
שנה
קודם
חרבן
הבית
היו
דלתות
ההיכל
נפתחות
מאליהן.
גער
בהם
רבן
יוחנן
בן
זכאי;
אמר
לו:
היכל
,
היכל
,
עד
מתי
אתה
מכניע
את
עצמך?
יודע
אני
שסופך
ליחרב
,
וכבר
נתנבא
עליך
זכריה
"פתח
לבנון
דלתיך"!
(לעיל
,
א).
קול
יללת
הרועים
וצעקתם
ישָמע
,
כי
שודדה
אדרתם
וגבורתם.
רועים
-
הם
המלכים
,
ואדרתם
הוא
לשון
'אדיר'.
קול
שאגת
כפירים
כי
שודד
גאון
הירדן
-
קול
שאגת
גיבורים
וצעקתם
ישָמע
,
כי
שודד
ארצם
ויישובם.
מפני
שהמשיל
אותם
לכפירים
,
לכך
קורא
מקום
יישובם
'גאון
הירדן'
,
ששם
הוא
מדור
לכפירים.