תנ"ך - כי לא אחמול עוד על־ישבי הארץ נאם־ה' והנה אנכי ממציא את־האדם איש ביד־רעהו וביד מלכו וכתתו את־הארץ ולא אציל מידם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּ֠י לֹ֣א אֶחְמ֥וֹל ע֛וֹד עַל־יֹשְׁבֵ֥י הָאָ֖רֶץ נְאֻם־יְהוָ֑ה וְהִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י מַמְצִ֣יא אֶת־הָאָדָ֗ם אִ֤ישׁ בְּיַד־רֵעֵ֙הוּ֙ וּבְיַ֣ד מַלְכּ֔וֹ וְכִתְּתוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ וְלֹ֥א אַצִּ֖יל מִיָּדָֽם: (זכריה פרק יא פסוק ו)

טקסט וניקוד:

כִּי לֹא אֶחְמוֹל עוֹד עַל־יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ נְאֻם־יְהוָה וְהִנֵּה אָנֹכִי מַמְצִיא אֶת־הָאָדָם אִישׁ בְּיַד־רֵעֵהוּ וּבְיַד מַלְכּוֹ וְכִתְּתוּ אֶת־הָאָרֶץ וְלֹא אַצִּיל מִיָּדָם: (זכריה פרק יא פסוק ו)

טקסט בלבד:

כי לא אחמול עוד על־ישבי הארץ נאם־ה' והנה אנכי ממציא את־האדם איש ביד־רעהו וביד מלכו וכתתו את־הארץ ולא אציל מידם: (זכריה פרק יא פסוק ו)

תיקון קוראים:

כי לא אחמול עוד על־ישבי הארץ נאם־יהוה והנה אנכי ממציא את־האדם איש ביד־רעהו וביד מלכו וכתתו את־הארץ ולא אציל מידם: (זכריה פרק יא פסוק ו)
אֲרֵי לָא אֲחוּס עוֹד עַל יָתְבֵי אַרעָא אֲמַר יְיָ וְהָא אֲנָא מְגָרֵי יָת אֱנָשָׁא גְּבַר בְּיַד חַברֵיהּ וּביַד מַלכֵּיהּ וְיִבְּזוּן יָת אַרעָא וְלָא אֲשֵׁיזֵיב מִיַדהוֹן :

אחמול - ה' מלא: יר' יג , יד; יח' ה , יא; ז , ד , ט; זכ' יא , ו. על - ישבי - ח' (בלישנא): יר ו , יב; יא , ב; יח , יא; לו , לא; מב , יח; זכ' יא , ו; עז' ד , ו; דה"ב כ , כג. על - ישבי - ה': יר' ו , יב; מב , יח; זכ' יא , ו; עז' ד , ו; דה"ב כ , כג. והנה אנכי - ה': בר' כח , טו; יהו' כג , יד; שו' ז , יז; ש"א י , ח; זכ' יא , ו. וכתתו - ג': יש' ב , ד; מי' ד , ג; זכ' יא , ו.

אחמול - ה' מל'; על - ישבי - ח'; והנה אנכי - ה'; וכתתו - ג'.

אשר קוניהן יהרגון ולא יאשמו - בשאר צאן , כשאדם קונה אותם , שמא הוא מחיה אותם להוליד מהם וולדות , או שמא הוא קוניהם להובילם לטבח. אבל ישראל - אין אומה בעולם שמרחם עליהם: קוניהם יהרגו אותם , ואומרים שאין להם אשם בהורגם אותם; ומוכריהם (בנוסחנו: ומכריהן) יאמר: ברוך יי' ואעשיר - כל אדם שהוא מוכר צאנו הוא מצטער , אבל אילו שמוכרים את ישראל אומרים: ברוך יי' שיצאו מתחת ידי , והריני עשיר מיד. ורועיהם לא יחמול עליהם (בנוסחנו: עליהן) - הם מלכי אומות העולם. וכל כך למה? מפני שאני ממציא אותם ביד האומות בעוונותיהם , וכתתו יושבי ארץ ישראל , ולא אצילם מידם.

כי. הנכון בעיני , כי "רועיהם" (לעיל , ה) הוא השם; והעד: כי לא אחמול עוד. ואל תתמה על "רועיהם" , לשון רבים - כמו "ישמח ישראל בעושיו" (תה' קמט , ב); "אם בעליו עמו" (שמ' כב , יד). ממציא - כמו "וימציאו" (וי' ט , יב). וכתתו את הארץ - לברח , ולא אציל מידם. או: וכתתו האויבים את יושבי הארץ.

כי לא אחמל (בנוסחנו: אחמול) עוד על יושבי הארץ - פירוש: על כל האומות יאמר.

כי לא אחמול עוד - אם לא ייטיבו מעשיהם. על יושבי הארץ - יושבי ארץ ישראל. ביד רעהו וביד מלכו - ישחיתו הם מעשיהם בהם; ומלכם גם כן ישחית בהם , הן מלך ישראל הן מלך האומות השולט עליהם. ממציא - מזמין; כמו "ואת העולה המציאו" (וי' ט , יג). וכתתו את הארץ - בין זה ובין זה יכריתו וישחיתו ארץ ישראל. ולא אציל מידם - לפי שחטאו לי. ויונתן תרגם "רעה את צאן ההרגה" (לעיל , ד): "אתנבי על פרנסיא דאיתמניאו לפרנסא עמא ואינון שליטו בהון כענא לנכסתא".

כי לא אחמול - כמו שהם לא חמלו על צאני (ראה לעיל , ה) , כך אני לא אחמול על יושבי הארץ - על אומות העולם , ואלא מה אעשה להם? הנה (בנוסחנו: והנה) אנכי ממציא את האדם איש בחרב רעהו וביד חרב מלכו , וכתתו המחבלים את הארץ , ולא אציל האומות מידם שלמחבלים.
ריכוז קישורים