תנ"ך - משא דבר־ה' על־ישראל נאם־ה' נטה שמים ויסד ארץ ויצר רוח־אדם בקרבו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

מַשָּׂ֥א דְבַר־יְהוָ֖ה עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל נְאֻם־יְהוָ֗ה נֹטֶ֤ה שָׁמַ֙יִם֙ וְיֹסֵ֣ד אָ֔רֶץ וְיֹצֵ֥ר רֽוּחַ־אָדָ֖ם בְּקִרְבּֽוֹ: (זכריה פרק יב פסוק א)

טקסט וניקוד:

מַשָּׂא דְבַר־יְהוָה עַל־יִשְׂרָאֵל נְאֻם־יְהוָה נֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ וְיֹצֵר רוּחַ־אָדָם בְּקִרְבּוֹ: (זכריה פרק יב פסוק א)

טקסט בלבד:

משא דבר־ה' על־ישראל נאם־ה' נטה שמים ויסד ארץ ויצר רוח־אדם בקרבו: (זכריה פרק יב פסוק א)

תיקון קוראים:

משא דבר־יהוה על־ישראל נאם־יהוה נטה שמים ויסד ארץ ויצר רוח־אדם בקרבו: (זכריה פרק יב פסוק א)
מַטַל פִּתגָמָא דַייָ עַל יִשׂרָאֵל אֲמַר יְיָ דִּתלָא שְׁמַיָא וְשַׁכלֵיל אַרעָא וּברָא רוּחָא דֶאֱנָשָׁא בִּמעוֹהִי :

ארץ - י"ד בקמץ: דב' לב , יג; יש' יד , ט , כא; לג , ט; מד , כג; מט , יג; נא , יג , טז; נב , י; יר' ט , יח; טז , יט; לא , ז; זכ' יב , א; תה' מד , ד. (וכל אתנחתא וסופי פסוקים דכותהון בר מן ד': תה' לה , כ; מח , יא; מש' ל , יד , כא).

ויצר - ל' וחס'.

משא דבר יי' - הוא גְמַר דבר זה , שהתחיל לדבר בפורענותם של אוכלי ישראל , עשו וכיוצא בו.

משא. זאת הפרשה דבֵקה היא. בעבור שהזכיר "חרב על זרועו" (זכ' יא , יז) - הזכיר מתי יהיה זה , ואנה יהיה. ועתה יפרש , כי זה יהיה בשוב ישראל עם משיח בן יוסף אל ירושלם. ועתה זאת הנבואה - על ישראל. וטעם להזכיר עתה נוטה שמים ויוסד ארץ - כי לולי ישראל לא נבראו (ראה שבת פח , א). וטעם ויוצר רוח אדם בקרבו - שהוא עולם קטן כנגד שמים וארץ. וזה הדבר צריך פירוש ארוך (ראה פירושו בר' א , כו).

משא דבר יי' על ישראל - פירוש: כל זו הפרשה , עד "ביום ההוא יהיה מקור נפתח לבית דוד" (בנוסחנו: דויד; זכ' יג , א) , על משיח בן אפרים נאמר.

משא דבר יי' - אחר שזכר פורענות ישראל וחרבן הארץ פעמים (ראה זכ' יא) , התנבא על טוב ישראל ופורענות אומות העולם. ואמר נאם יי' נוטה שמים ויוסד ארץ - כלומר , כי הוא ברא שמים וארץ ובידו הכל , לנתוש ולהרוס , לבנות ולנטוע (ראה יר' יח , ז - ט). וזכר אדם - כמו שאמר ישעיהו "ואדם עליה בראתי" (מה , יב). ואני הגליתי ישראל , ובידי להעלותם מהגלות ולהנקם מאויביהם. וכתב החכם רבי אברהם אבן עזרא , כי סמך ויוצר רוח אדם בקרבו לנוטה שמים ויוסד ארץ - לפי שהאדם עולם קטן כנגד שמים וארץ שהוא עולם גדול. ומה שאמר ויוצר רוח אדם בקרבו , ולשון 'יצירה' לא מצאנו אלא על דבר שיש בו ממש , שהוא מוחש בחושים , ולא כן הרוח - נֹאמר , כי מה שאמר ויוצר אמר על יצירת כלֵי הגוף המקבלים כח הרוח , והם המוח והלב.

משא דבר יי' על ישראל וכו' - כמה פעמים הודעתיך , כי דברי הנביאים הולך בסדר מופלג בספריהם. וגם בזה כן דעתי בלי ספק , ולכן אני נוטה על כל פנים שהיה מכוין זכריה מה שקדם לי זכרו (ראה זכ' א , א). אם כן מהראוי אחר כן שינבא ענין נמרץ אחר ענין כוזיבא , ואין לנו ענין כמו בנין בית שלישי וענינו העתיד , כמו שנבא דניאל גם כן. ולכן מדעתי אני גוזר , כי מכאן ועד סוף ספרו הוא על כל זה , רוצה לומר , שנבא מזה הענין מה שרצה השם לגלותו לו , לא יותר. והנה ביארו זה רבותינו ז"ל , ובפרט במסכת סכה (נב , א) ובאגרות הגאונים , כי היה דעת קצתם שאמרוֹ "ביום ההוא יגדל המספד בירושלם" וכו' (להלן , יא) , שהיה זה על משיח בן יוסף שנהרג במלחמה , כי הענין יהיה לפי מה שקבלו רבותינו מן הנביאים , ובפרט מדברי זכריה. כי קרוב להצלחתינו העתידה היום , הרמוזה יותר בדניאל , יקום איש אחד משבט יוסף ויאמר שהוא המשיח , ויעלה עם רבבות מישראל ויכבוש מדינות ואומות כמו שעשה בן כוזיבא; ובאחרית יעלה על ירושלם. וכשמוע העמים כן , ובפרט מלך מצרים אשר לו היום ארץ ישראל וירושלם , יבא עליו להלחם; ויהיה זה האיש מנוצח במלחמה וימותו רבים מעמנו , וזהו 'חבלי משיח' הנזכר בדברי רבותינו (ראה שבת קיח , א). ועל זה אמר דניאל "והיתה עת צרה אשר לא נהיתה מהיות גוי" וכו' (יב , א). אבל אין אני מכריח שיהיה זה כן , רוצה לומר , שיקום משיח משבט יוסף ואחר משבט יהודה; אבל אני מכריח מדברי זכריה ודניאל , כי בתחלת חדוש מלכותנו ונתחיל לעלות ופנינו אל ירושלם , יתעוררו כל האומות עלינו ויפול ממנו עם רב; אבל באחרית ננצח הכל. וכן קרה לנו בענין בן חשמונאי , וכן הכרח בכל מלחמה ברוב , וכן מתו במלחמה קצת מבני חשמונאי. ולכן על כל פנים היה כונת אמרו "וספדו עליו" (להלן , י) - על אחד מיוחד היותר נכבד שהיה שר הצבא , כמו אחד מבני חשמונאי בתשועתנו עם יון. ואם היה זה משבט יוסף , משוח מלחמה , גם כן במצות משיח בן דוד , יותר נכון בעיני; כמו שהיה יואב במצות דוד.

משא דבר יי' על ישראל - זו הנבואה מדברת על ישועת ישראל ומפלת גוג ומגוג (ראה יח' לח - לט) ושאר האומות , לעתיד לבוא.
ריכוז קישורים