תנ"ך - ואמרו אלפי יהודה בלבם אמצה לי ישבי ירושלם בה' צבאות אלהיהם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְאָ֥מְר֛וּ אַלֻּפֵ֥י יְהוּדָ֖ה בְּלִבָּ֑ם אַמְצָ֥ה לִי֙ יֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֔ם בַּיהוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֱלֹהֵיהֶֽם: (זכריה פרק יב פסוק ה)

טקסט וניקוד:

וְאָמְרוּ אַלֻּפֵי יְהוּדָה בְּלִבָּם אַמְצָה לִי יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם בַּיהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵיהֶם: (זכריה פרק יב פסוק ה)

טקסט בלבד:

ואמרו אלפי יהודה בלבם אמצה לי ישבי ירושלם בה' צבאות אלהיהם: (זכריה פרק יב פסוק ה)

תיקון קוראים:

ואמרו אלפי יהודה בלבם אמצה לי ישבי ירושלם ביהוה צבאות אלהיהם: (זכריה פרק יב פסוק ה)
וְיֵימְרוּן רַברְבֵי יְהוּדָה בְּלִבְּהוֹן אִשׁתְּכַח פֻּרקָן לְיָתְבֵי יְרוּשׁלֶם בְּמֵימְרָא דַייָ צְבָאוֹת אֱלָהֲהוֹן :

אלפי - ב' חסר: זכ' יב , ה , ו. בלבם - ט': ראה הו' ז , יד.

בלבם - ט'; אמצה - ל'.

ואמרו אלופי יהודה בלבם - כשיראו שאר הצובאים נגפים במכה זו והם ניצולים: אמצה לי יושבי ירושלם וגו' - יושבי ירושלם , היודעים שעל כרחינו אנו [צובאים] עליהם , אמצו לעזרתי בתפילתם ביי' אלהיהם.

אמצה לי יושבי ירושלם - כי ראו יהודה שהקדוש ברוך הוא פקח עיניו עליהם לבלתי הכותם בשיגעון ובעיוורון (ראה לעיל , ד) , ויאמרו בלבבם: אמצה זרועינו בשביל תפילת יושבי ירושלם שהתפללו בעדינו ליי' אלהיהם.

ואמרו אלופי יהודה - גדוליהם שהם במחנה האויב. אמצה לי - תפלת ירושלם , כי הם התפללו בעבורנו תפלה חזקה. והנה כל אחד יאמר: אמצה לי - בעבורי; כמו "אמרי לי אחי הוא" (בר' כ , יג).

ואמרו אלופי יהודה בלבם אמצה לי יושבי ירושלם - פירוש: ויאמרו ביום ההוא אלופי יהודה , שהם חוץ לירושלם , בלבם: אמצה לי יושבי ירושלם - כלומר: יותר יהיו תקיפים יושבי ירושלם בשביל תפארת בית דוד , ותפארת יושב ירושלם על יהודה (ראה להלן , ז).

ואמרו אלופי יהודה - יאמרו בלבם כשיהיו בין אויביהם , כי יושבי ירושלם יהיה אמצה וחזקה להם , שיֵצאו להלחם עמם בעזרת יי' צבאות וינצלו בם. אמצה - שם בשקל "עַלְוָה" (הו' י , ט); "שלוה" (תה' קכב , ז).

ותחלה אושיע ערי יהודה (ראה להלן , ז); כי אמרוֹ אכה כל סוס - הטעם: אשר במצור על ערי יהודה וירושלם. אבל תחלה על בית יהודה אפקח את עיני , לפי שיאמרו אלופי יהודה , לפי שאין המשיח בעריהם: חזקים ממני יושבי ירושלם ביי' אלהיהם; לכן ביום ההוא אשים את אלופי יהודה וכו'. וקראם 'אלופים' - כי אין ביניהם המשיח.

ואמרו אלפי יהודה - אילו שהביאו האומות לצור על ירושלם (ראה לעיל , ב - ג) ישמחו מן היושבים בירושלם שגברה ידם , ואמרו בלבם: אמצה וגברה עלינו יושבי ירושלם.
ריכוז קישורים