תנ"ך - ביום ההוא אשים את־אלפי יהודה ככיור אש בעצים וכלפיד אש בעמיר ואכלו על־ימין ועל־שמאול את־כל־העמים סביב וישבה ירושלם עוד תחתיה בירושלם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בַּיּ֣וֹם הַה֡וּא אָשִׂים֩ אֶת־אַלֻּפֵ֨י יְהוּדָ֜ה כְּֽכִיּ֧וֹר אֵ֣שׁ בְּעֵצִ֗ים וּכְלַפִּ֥יד אֵשׁ֙ בְּעָמִ֔יר וְאָ֨כְל֜וּ עַל־יָמִ֧ין וְעַל־שְׂמֹ֛אול אֶת־כָּל־הָעַמִּ֖ים סָבִ֑יב וְיָשְׁבָ֨ה יְרוּשָׁלִַ֥ם ע֛וֹד תַּחְתֶּ֖יהָ בִּירוּשָׁלִָֽם: (זכריה פרק יב פסוק ו)

טקסט וניקוד:

בַּיּוֹם הַהוּא אָשִׂים אֶת־אַלֻּפֵי יְהוּדָה כְּכִיּוֹר אֵשׁ בְּעֵצִים וּכְלַפִּיד אֵשׁ בְּעָמִיר וְאָכְלוּ עַל־יָמִין וְעַל־שְׂמֹאול אֶת־כָּל־הָעַמִּים סָבִיב וְיָשְׁבָה יְרוּשָׁלִַם עוֹד תַּחְתֶּיהָ בִּירוּשָׁלִָם: (זכריה פרק יב פסוק ו)

טקסט בלבד:

ביום ההוא אשים את־אלפי יהודה ככיור אש בעצים וכלפיד אש בעמיר ואכלו על־ימין ועל־שמאול את־כל־העמים סביב וישבה ירושלם עוד תחתיה בירושלם: (זכריה פרק יב פסוק ו)

תיקון קוראים:

ביום ההוא אשים את־אלפי יהודה ככיור אש בעצים וכלפיד אש בעמיר ואכלו על־ימין ועל־שמאול את־כל־העמים סביב וישבה ירושלם עוד תחתיה בירושלם: (זכריה פרק יב פסוק ו)
בְּעִדָּנָא הַהוּא אֲשַׁוֵי יָת רַברְבֵי יְהוּדָה כִּלכוּשׁ דְּנוּר בְּאָעַיָא וּכבָעוֹר דְּאִישָׁא בְּעָמִירָא וְיִבְּזוּן מִן דָּרוֹמָא וּמִן צִפּוּנָא יָת כָּל נִכסֵי עַמְמַיָא סְחוֹר סְחוֹר וְתִתֵּיב יְרוּשׁלֶם עוֹד בְּאַתרַהּ וְתַצלַח יְרוּשׁלֶם :

אלפי - ב' חסר: זכ' יב , ה , ו.

אלפי - ב' חס'; ככיור - ל'.

אשים את אלופי יהודה - ישובו וילחמו עם אותם שהביאום שם. ככיור אש - כמדורת אש גדולה. וכיור - לשון "כירים" (וי' יא , לה); וכן חברו מנחם (מחברת: 'כר'). תחתיה - במקומה.

ככיור אש בעצים וכלפיד אש בעמיר - ככירת אש ששורפת בעצים , וכלפיד אש שאוכלת בעמיר ושורפו , כמו כן יאכלו אלופי יהודה על ימין ועל שמאל (בנוסחנו: שמאול) את כל העמים סביב; ואז תשב ירושלם - אותם ששבים בירושלם , בתוכה.

ביום - אז יתקיים "חרב על זרועו ועל עין ימינו" (זכ' יא , יז). והנה הוא עוֵר , גם סוסו כן (ראה לעיל , ד) , על כן יאכלום כאש. ככיור אש - ככירת אש. וישבה - הטעם: וישבו אנשיה.

ככיור אש בעצים - פירוש: כמו כיור מלא מאש , שאם תשים אותו בעצים , תאכלם; וכמו לפיד שלאש , שאם תשים אותו בעמיר , יאכלנו. כך יאכלו אלופי יהודה על ימין ועל שמאל (בנוסחנו: שמאול) את כל העמים סביב.

ביום ההוא... את אלופי יהודה - גדולי יהודה שיהיו בחוץ , אשימם ככיור אש בעצים; כי בעת שאשלח בגוים תמהון ושגעון (ראה לעיל , ד) , יתבוננו כי מאת יי' הוא , ויכו הם ובני יהודה שעמהם בגוים על ימין ועל שמאל (בנוסחנו: שמאול). ופירוש כיור אש - גחלת אש; מלשון "תנור וכירים" (וי' יא , לה). וכמו שהעצים והעמיר נכונים לבער עם האש , כן הגוים יהיו נכונים לאבדון ולכליון בתמהון ובשגעון שישלח האל בהם , ואלופי יהודה יהיו בהם כמו האש לכלותם. ותרגם יונתן: "כלבוש דנור באעיא וכבעור דאשא בעמירא ויבזון מן דרומא ומן צפונא ית כל נכסי עממיא סחור סחור". וישבה ירושלם עוד תחתיה בירושלם - כי הגוים חשבו להשמידה מהיות עיר , והיא תשב עוד במקומה , במקום שהיא נקראת 'ירושלם' היום. ויונתן תרגם: "ותתיב ירושלם עוד באתרה ותצלח ירושלם".

ותחלה אושיע ערי יהודה (ראה להלן , ז); כי אמרוֹ אכה כל סוס - הטעם: אשר במצור על ערי יהודה וירושלם. אבל תחלה על בית יהודה אפקח את עיני , לפי שיאמרו אלופי יהודה , לפי שאין המשיח בעריהם: חזקים ממני יושבי ירושלם ביי' אלהיהם; לכן ביום ההוא אשים את אלופי יהודה וכו'. וקראם 'אלופים' - כי אין ביניהם המשיח.

אשים את אלופי יהודה ככיור אש בעצים - שלאחר שיעשה הבורא הישועה ליושבי ירושלם , יתגברו אלופי יהודה על האומות שהכריחום לבוא על ירושלם ויעזרו אותם שבפנים. 'כיור' ו'כירה' (ראה משנה שבת ג , א) - אחת היא; ושיש לה שתי פיות יקרא "כירים" (וי' יא , לה) , ושיש לה פה אחת יקרא 'כיור' או 'כירה'.
ריכוז קישורים