תנ"ך - והיה
ביום
ההוא
נאם׀
ה'
צבאות
אכרית
את־שמות
העצבים
מן־הארץ
ולא
יזכרו
עוד
וגם
את־הנביאים
ואת־רוח
הטמאה
אעביר
מן־הארץ:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהָיָה֩
בַיּ֨וֹם
הַה֜וּא
נְאֻ֣ם׀
יְהוָ֣ה
צְבָא֗וֹת
אַכְרִ֞ית
אֶת־שְׁמ֤וֹת
הָעֲצַבִּים֙
מִן־הָאָ֔רֶץ
וְלֹ֥א
יִזָּכְר֖וּ
ע֑וֹד
וְגַ֧ם
אֶת־הַנְּבִיאִ֛ים
וְאֶת־ר֥וּחַ
הַטֻּמְאָ֖ה
אַעֲבִ֥יר
מִן־הָאָֽרֶץ:
(זכריה פרק יג פסוק ב)
וְהָיָה
בַיּוֹם
הַהוּא
נְאֻם׀
יְהוָה
צְבָאוֹת
אַכְרִית
אֶת־שְׁמוֹת
הָעֲצַבִּים
מִן־הָאָרֶץ
וְלֹא
יִזָּכְרוּ
עוֹד
וְגַם
אֶת־הַנְּבִיאִים
וְאֶת־רוּחַ
הַטֻּמְאָה
אַעֲבִיר
מִן־הָאָרֶץ:
(זכריה פרק יג פסוק ב)
והיה
ביום
ההוא
נאם׀
ה'
צבאות
אכרית
את־שמות
העצבים
מן־הארץ
ולא
יזכרו
עוד
וגם
את־הנביאים
ואת־רוח
הטמאה
אעביר
מן־הארץ:
(זכריה פרק יג פסוק ב)
והיה
ביום
ההוא
נאם׀
יהוה
צבאות
אכרית
את־שמות
העצבים
מן־הארץ
ולא
יזכרו
עוד
וגם
את־הנביאים
ואת־רוח
הטמאה
אעביר
מן־הארץ:
(זכריה פרק יג פסוק ב)
וִיהֵי
בְעִדָּנָא
הַהוּא
אֲמַר
יְיָ
צְבָאוֹת
אֲשֵׁיצֵי
יָת
שׁוֹם
טָעֲוָת
עַמְמַיָא
מִן
אַרעָא
וְלָא
יְהֵי
דֻכרַן
מִשׁוֹמְהוֹן
עוֹד
וְאַף
יָת
נְבִיֵי
שִׁקרָא
וְיָת
רוּחַ
מְסָאֲבָא
אֲבַטֵיל
מִן
אַרעָא
:
נאם
יי'
צבאות
-
כ"ו:
ראה
נח'
ב
,
יד.
ואת
-
רוח
-
ד':
חגי
א
,
יד
(פעמיים);
זכ'
יג
,
ב;
דה"א
ה
,
כו.
הטמאה
-
ב':
זכ'
יג
,
ב;
דה"ב
כט
,
טז.
אעביר
-
ג'
(ומלא):
שמ'
לג
,
יט;
יח'
יד
,
טו;
זכ'
יג
,
ב.
ואת
-
רוח
-
ד';
הטמאה
-
ב';
אעביר
-
ג'.
וגם
את
הנביאים
-
"נביי
שיקרא"
(ת"י).
רוח
הטומאה
-
יצר
הרע.
וגם
את
הנביאים
-
שמתנבאין
ברוח
הטומאה.
גם
זה
הכתוב
לאות
כי
הנבואה
לעתיד.
ויהיה
מקור
נפתח
-
כמשמעו.
ורבי
משה
הכהן
אמר
כי
הוא
דרך
משל
,
כמו
"וזרקתי
עליכם
מים
טהורים
וטהרתם"
(יח'
לו
,
כה);
על
כן
אחריו:
והיה.
ורוח
הטומאה
-
הפך
לרוח
הקדש.
והיה.
אכרית
את
שמות
העצבים
-
שהיו
שם
טרם
גְלותם
בראשונה;
או
העצבים
שעובדים
שם
הערלים
היום.
וגם
את
הנביאים
-
נביאי
השקר
שהיו
שם
במקדש
ראשון.
ואת
רוח
הטומאה
-
יצר
הרע.
ואז
יכרתו
כל
הצלמים
וצורות
עץ
ואבן
וזולתם
,
וגם
רוח
הטומאה
-
הפך
'רוח
הקדש'.
ואין
צורך
לפרש
זה.
וגם
את
הנביאים
-
נביאי
השקר.
ואת
רוח
הטומאה
-
הם
התרפים.