תנ"ך - יסוב
כל־הארץ
כערבה
מגבע
לרמון
נגב
ירושלם
וראמה
וישבה
תחתיה
למשער
בנימן
עד־מקום
שער
הראשון
עד־שער
הפנים
ומגדל
חננאל
עד
יקבי
המלך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
יִסּ֨וֹב
כָּל־הָאָ֤רֶץ
כָּֽעֲרָבָה֙
מִגֶּ֣בַע
לְרִמּ֔וֹן
נֶ֖גֶב
יְרוּשָׁלִָ֑ם
וְֽרָאֲמָה֩
וְיָשְׁבָ֨ה
תַחְתֶּ֜יהָ
לְמִשַּׁ֣עַר
בִּנְיָמִ֗ן
עַד־מְק֞וֹם
שַׁ֤עַר
הָֽרִאשׁוֹן֙
עַד־שַׁ֣עַר
הַפִּנִּ֔ים
וּמִגְדַּ֣ל
חֲנַנְאֵ֔ל
עַ֖ד
יִקְבֵ֥י
הַמֶּֽלֶךְ:
(זכריה פרק יד פסוק י)
יִסּוֹב
כָּל־הָאָרֶץ
כָּעֲרָבָה
מִגֶּבַע
לְרִמּוֹן
נֶגֶב
יְרוּשָׁלִָם
וְרָאֲמָה
וְיָשְׁבָה
תַחְתֶּיהָ
לְמִשַּׁעַר
בִּנְיָמִן
עַד־מְקוֹם
שַׁעַר
הָרִאשׁוֹן
עַד־שַׁעַר
הַפִּנִּים
וּמִגְדַּל
חֲנַנְאֵל
עַד
יִקְבֵי
הַמֶּלֶךְ:
(זכריה פרק יד פסוק י)
יסוב
כל־הארץ
כערבה
מגבע
לרמון
נגב
ירושלם
וראמה
וישבה
תחתיה
למשער
בנימן
עד־מקום
שער
הראשון
עד־שער
הפנים
ומגדל
חננאל
עד
יקבי
המלך:
(זכריה פרק יד פסוק י)
יסוב
כל־הארץ
כערבה
מגבע
לרמון
נגב
ירושלם
וראמה
וישבה
תחתיה
למשער
בנימן
עד־מקום
שער
הראשון
עד־שער
הפנים
ומגדל
חננאל
עד
יקבי
המלך:
(זכריה פרק יד פסוק י)
יַקְפַהּ
לְכָל
אַרעָא
כְמֵישְׁרָא
מִגֶּבַע
לְרִמוֹן
דָּרוֹם
יְרוּשׁלֶם
וְתִתרַבֵּי
וְתִתֵּיב
בְּאַתרַהּ
לְמִתְּרַע
שֵׁיבַט
בִּניָמִן
עַד
אֲתַר
תַּרעָא
קַדמָאָה
עַד
תְּרַע
זָוָיתָא
וּמִגדַּל
פְּקוֹס
עַד
שִׁיחֵי
מַלכָּא
:
כערבה
-
ב':
יש'
לג
,
ט;
זכ'
יד
,
י.
הראשון
-
ס"ג
(מלא
וחסר
,
לא
כולל
'הראישון'):
ראה
הו'
ב
,
ט.
הראשון
-
ס"ד
(מנין
זה
כולל
גם
'הראישון'
-
איוב
טו
,
ז).
ומגדל
-
ז'
(שישה
בפתח
ואחד
בקמץ):
בר'
יא
,
ד;
יהו'
טו
,
לז;
יט
,
לח;
שו'
ט
,
נא;
זכ'
יד
,
י;
נחמ'
יב
,
לט
(פעמיים).
כערבה
ב'
היה
השרון
כערבה
יסוב
כל
הארץ
כערבה
.
יסוב
-
ל'
מל';
כערבה
-
ב';
וראמה
-
ל';
למשער
-
ל';
הפנים
-
ל';
ומגדל
-
ז'.
יסוב
כל
הארץ
-
יהפך
להיות
כל
הארץ
כערבה
-
ישפלו
ההרים
ויהא
כל
העולם
מישור
(ע"פ
יש'
מ
,
ד)
וירושלם
-
הר
,
כדי
שתִרָאה
גבוה
על
הכל.
מגבע
לרימון
נגב
ירושלם
-
שנינו
בתוספתא
דסוטה
(יא
,
יד):
נגב
ירושלם
-
מישור
הוא
,
וגבע
רימון
-
טרשין
וקרקסין.
וכן
פתרונו:
מגבע
לרמון
,
שהוא
מקום
הרים
,
משם
יתחילו
להיות
נהפכין
לערבה
ולמישור
,
ויהיו
דומין
לנגב
ירושלם
,
שהוא
מישור.
וראמה
-
מתוך
שכל
סביבה
מישור
,
תִרָאה
היא
גבוהה.
וישבה
תחתיה
-
במקומה.
עד
שער
הפנים
ומגדל
חננאל
-
גם
הוא
במקומו;
ומשם
ימשך
אורך
העיר
עד
יקבי
המלך
-
תירגם
יונתן:
"שיחי
דמלכא";
'פושיץ'
(בלעז);
כמו
'שיחין
ומערות'
(ראה
ביצה
כט
,
א).
וכן
כל
'יקבים'
שבמקרא
-
לשון
שיחין
הם:
בור
שלפני
הגת
,
שהיין
זב
לתוכו.
ומדרש
אגדה
(ראה
פר"כ
כ
,
ז):
יקבי
המלך
הוא
מקוה
ים
אוקיינוס
,
שתגיע
ירושלם
עד
סוף
העולם;
יקבים
שחצבם
מלך
מלכי
המלכים.
מגבע
לרימון
נגב
ירושלם
-
כך
מפרש
בפסיקתא
(?
וראה
תוס'
סוטה
יא
,
טו):
יסוב
כל
הארץ
כערבה
-
כל
ההרים
יִסובו
להיות
ערבה
ועמק.
וגבע
רימון
-
שהוא
גבוה
,
יסוב
לדרום
ירושלם
שכולו
חָלק
ואין
בו
הר.
ושמא
תאמר:
ירושלם
יהיה
עמק
-
לכך
נאמר:
וראמה
וישבה
תחתיה
-
שתרים
למעלה
עד
מאד;
וזהו
חוזק
שלה:
שסביבה
יהיה
חלק
וירושלם
תהיה
גבוהה
,
שאין
שום
אדם
שיכול
לה.
יסוב
-
הישוב.
אל"ף
וראמה
-
נוסף;
ומצאנו
אל"ף
נוסָפה
באמצע
המלה:
"והאזניחו
נהרות"
(יש'
יט
,
ו).
או
היא
תחת
אות
הכפל
,
כמו
"אשר
בזאו
נהרים"
(יש'
יח
,
ב).
יסב
(בנוסחנו:
יסוב)
כל
הארץ
כערבה
מגבע
לרמון
נגב
ירושלם;
וראמה
-
ירושלם
,
וישבה
תחתיה.
יסב
(בנוסחנו:
יסוב)
כל
הארץ
-
יסב
אדם
ויקיף
כל
הארץ
ההיא
וכל
המקום
ההוא.
כערבה
-
ומישור
,
בלי
הר.
מגבע
בנימן
-
שכנגד
ירושלם
בצפון
ברחוק
,
לרמון
-
שהוא
נגב
ירושלם.
כי
משנסתלק
הר
הזתים
(ראה
לעיל
,
ד)
נעשה
הכל
מישור
וערבה
לפני
ירושלם.
וראמה
ירושלם
-
במקומה
שיושבת
שם
מתחלה;
שלא
תסתלק
ממקומה
להתישב
בהר
גבוה
יותר
,
אלא
על
ידי
הערבה
שנעשית
לפניה
מחדש
,
ראמה
וגבהה
עתה
מאד.
למשער
בנימן
-
שהוא
בצפון
כנגד
גבע
,
כי
חלק
בנימן
שיש
לו
בירושלם
בצפון
הוא
,
עד
מקום
שער
הראשון
במזרח.
ולפי
שנסתם
אותו
שער
בבנין
שיני
בימי
נחמיה
בן
חכליה
(כי
לא
נזכר
בנחמ'
יא
,
לא
-
לט)
,
לכך
אומר:
מקום
שער.
ועד
שער
הפנים
-
בזוית
מזרחית
-
דרומית.
ולמעלה
בדרום
מגדל
חננאל
עד
יקבי
המלך
-
מקום
קביעות
יקבי
המלך.
נמצא
כל
פאת
המזרח
ערבה
על
ידי
הר
הזתים.
ופאת
צפון
מגבע
ועד
המזרח
היתה
מתחלה
ערבה
,
וכן
הדרום
עד
יקבי
המלך
,
כי
גיא
בן
הנם
שם.
נמצא
אדם
מקיף
בערבה
ומישור
רוב
פאת
הצפון
והדרום
וכל
פאת
המזרח
על
ידי
בקיעת
הר
הזתים.
כך
עיקר
פתרונו
למבינים.
יסוב
כל
הארץ
כערבה
-
כל
הארץ
סביב
ירושלם
שהיא
עתה
הרים
,
כמו
שאמר
"ירושלם
הרים
סביב
לה"
(תה'
קכה
,
ב)
,
תהיה
אז
ארץ
מישור
כערבה
,
והיא
תרום
ותגבה
על
כל
ארץ
ישראל.
ואע"פ
שעתה
גם
כן
היא
גבוהה
מכל
ארץ
ישראל
מפני
ההרים
שהם
סביב
לה
,
היום
לא
תֵרָאה
גבהותה
כל
כך;
אבל
באותו
הזמן
שתהיה
כל
הארץ
סביבותיה
ארץ
מישור
,
תראה
גבהותה
על
כל
הארץ;
הוא
שאמר
בנבואת
ישעיה
"יהיה
הר
בית
יי'
נכון
בראש
ההרים
ונשא
מגבעות"
(צירוף
של
יש'
ב
,
ב
עם
מי'
ד
,
א).
ואע"פ
שפירשנוהו
שם
'נשא
בגדולה
ובמעלה'
-
הכל
יהיה
,
זה
וזה.
מגבע
לרימון
-
משם
יחל
המישור.
נגב
ירושלם
-
לדרום
ירושלם.
וראמה
-
בתנועת
האל"ף;
והיא
במקום
ו"ו
עי"ן
הפועל
,
כאל"ף
"וקאם
שאון
בעמך"
(הו'
י
,
יד)
,
אלא
שהאל"ף
ההיא
נחה.
ופירוש
וראמה
-
כמו
שכתבנו
,
שתהיה
רמה
וגבוהה
על
כל
הארץ.
וישבה
תחתיה
-
במקומה
תהיה
,
אלא
שתארך
ותרחב.
שער
הפנים
-
הוא
שנאמר
בנבואת
ירמיה
"שער
הפנה"
(לא
,
לז);
ומגדל
חננאל
נזכר
גם
כן
שם.
יקבי
המלך
-
מן
"גורן
ויקב"
(הו'
ט
,
ב);
וידועים
היו
אצלם
שהיו
חוץ
לעיר.
ויונתן
תרגם:
"עד
שיחי
מלכא".
יסוב
כל
הארץ
כערבה
-
להיות
מישור
לנביא.
וראמה
-
יתגדל
כבודה.