תנ"ך - ועמדו
רגליו
ביום־ההוא
על־הר
הזיתים
אשר
על־פני
ירושלם
מקדם
ונבקע
הר
הזיתים
מחציו
מזרחה
וימה
גיא
גדולה
מאד
ומש
חצי
ההר
צפונה
וחציו־נגבה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְעָמְד֣וּ
רַגְלָ֣יו
בַּיּוֹם־הַ֠הוּא
עַל־הַ֨ר
הַזֵּיתִ֜ים
אֲשֶׁ֨ר
עַל־פְּנֵ֥י
יְרֽוּשָׁלִַם֘
מִקֶּדֶם֒
וְנִבְקַע֩
הַ֨ר
הַזֵּיתִ֤ים
מֵֽחֶצְיוֹ֙
מִזְרָ֣חָה
וָיָ֔מָּה
גֵּ֖יא
גְּדוֹלָ֣ה
מְאֹ֑ד
וּמָ֨שׁ
חֲצִ֥י
הָהָ֛ר
צָפ֖וֹנָה
וְחֶצְיוֹ־נֶֽגְבָּה:
(זכריה פרק יד פסוק ד)
וְעָמְדוּ
רַגְלָיו
בַּיּוֹם־הַהוּא
עַל־הַר
הַזֵּיתִים
אֲשֶׁר
עַל־פְּנֵי
יְרוּשָׁלִַם
מִקֶּדֶם
וְנִבְקַע
הַר
הַזֵּיתִים
מֵחֶצְיוֹ
מִזְרָחָה
וָיָמָּה
גֵּיא
גְּדוֹלָה
מְאֹד
וּמָשׁ
חֲצִי
הָהָר
צָפוֹנָה
וְחֶצְיוֹ־נֶגְבָּה:
(זכריה פרק יד פסוק ד)
ועמדו
רגליו
ביום־ההוא
על־הר
הזיתים
אשר
על־פני
ירושלם
מקדם
ונבקע
הר
הזיתים
מחציו
מזרחה
וימה
גיא
גדולה
מאד
ומש
חצי
ההר
צפונה
וחציו־נגבה:
(זכריה פרק יד פסוק ד)
ועמדו
רגליו
ביום־ההוא
על־הר
הזיתים
אשר
על־פני
ירושלם
מקדם
ונבקע
הר
הזיתים
מחציו
מזרחה
וימה
גיא
גדולה
מאד
ומש
חצי
ההר
צפונה
וחציו־נגבה:
(זכריה פרק יד פסוק ד)
וְיִתגְּלֵי
בִגבוּרְתֵיהּ
עַל
טוּר
זֵיתַיָא
דְּעַל
אַפֵּי
יְרוּשׁלֶם
מִמַדנְחָא
וְיִתבְּזַע
טוּר
זֵיתַיָא
מִפַּלגֵיהּ
לְמַדנְחָא
וּלמַערְבָא
חִלָא
רַבָּא
לַחדָּא
וְיִתְּלָשׁ
פַּלגֵיהּ
דְּטוּרָא
לְצִפּוּנָא
וּפַלגֵיהּ
לְדָרוֹמָא
:
וימה
-
ג'
בקמץ:
*בר'
יג
,
יד;
יהו'
טו
,
מו;
זכ'
יד
,
ד.
נגבה
-
כ"ז
(בלישנא
,
לא
כולל
'הנגבה'):
בר'
יג
,
יד;
כח
,
יד;
שמ'
כו
,
יח;
מ
,
כד;
יהו'
טו
,
א
,
ב
,
כא;
יז
,
ט
,
י;
יח
,
יג
,
יד
(פעמיים)
,
טו
,
טז
,
יט;
מ"א
ז
,
כה;
יח'
מז
,
יט;
מח
,
י
,
יז
,
לג;
זכ'
יד
,
ד;
דנ'
ח
,
ד;
דה"א
ט
,
כד;
כו
,
טו
,
יז;
דה"ב
ד
,
ד
,
י.
וימה
ג'
קמצ'
ויי'
אמר
אל
אברם
מעקרון
ועמדו
רגליו
ביום
ההוא
.
מחציו
-
מאמצעיתו.
מזרחה
וימה
-
מן
המזרח
למערב
,
כמו
שמסיים
והולך:
ומש
חצי
ההר
צפונה
וגו'
-
חציו
הצפוני
ימוש
ממקומו
וימשך
לצד
צפון
,
וכן
חציו
נגבה
-
לצד
דרום;
ויהא
הגיא
ביניהם
-
ראשו
למזרח
וסופו
למערב.
ועמדו
רגליו
ביום
ההוא
על
הר
הזיתים
-
רגליו
של
הקדוש
ברוך
הוא.
ונבקע
הר
הזיתים
מחציו
מזרחה
וימה
גיא
גדולה
מאד
-
הר
הזתים
היה
הר
גבוה
ועומד
לירושלם
במזרח
,
וירושלם
יושבת
בעמק
(ראה
יר'
כא
,
יג);
והקדוש
ברוך
הוא
מבקע
הר
הזיתים
ומושך
חציו
למזרח
וחציו
למערב
,
כדי
שיהא
שם
עמק
גדול
,
שכשיבואו
מים
חיים
מירושלם
(ראה
להלן
,
ח)
,
שיעברו
באותו
גיא.
ושמא
תאמר:
עדיין
חצי
ההר
שבמזרח
פוסק
,
וגם
אם
יגיע
לחצי
ההר
שבמערב
יפסוק
ההר
גם
שם!?
לכך
נאמר:
ומש
חצי
ההר
צפונה
וחציו
נגבה
-
חצי
ההר
שבמזרח
ימוש
למשוך
לצפון
,
וכן
חצי
ההר
האחר
שבמערב
ימָשך
כלפי
דרום
,
ויהיה
כולו
עמק
,
ויעברו
שם
מים
חיים
מירושלם
-
שיהו
שם
מים
עכשיו
לשם
הרבה.
ועמדו
-
הנה
אות
ומופת
יעשה
השם
ביום
ההוא;
ועד
היום
לא
היה
מכל
זה
כלום.
הר
הזתים
(בנוסחנו:
הזיתים)
-
מזרח
לירושלם.
ונבקע
ההר
מזרחו
ומערבו
,
ותהיה
ביניהם
גיא;
כמו
"ונשב
בגיא"
(דב'
ג
,
כט).
ועמדו
רגליו
ביום
ההוא
על
הר
הזתים
(בנוסחנו:
הזיתים)
אשר
על
פני
ירושלם
מקדם
ונבקע
הר
הזתים
(בנוסחנו:
הזיתים)
מחציו
מזרחה
וימה
-
פירוש:
חציו
שלהר
יבקע
למזרח
וימה
,
ויעשה
מן
ההר
גיא
גדולה
מאד
,
וימוש
חצי
ההר
הנשאר
ויבקע
לצפונה
ונגבה.
וזה
דבר
ברור
בכמה
מקומות:
כשהקדוש
ברוך
הוא
יִגָלה
בעולם
,
ירעש
כל
העולם
מפניו
,
ההרים
והגבעות
,
הימים
והנהרות
(ראה
יש'
מב
,
טו
ועוד).
הר
הזתים
(בנוסחנו:
הזיתים)
-
וכן
בין
הרים
שבדרום
כנגד
הר
הזתים.
וכשיָמוש
חצי
ההר
צפונה
ונגבה
,
ייכנסו
החצאין
הללו
באותן
הגיאיות
ויסתמום
,
כי
הר
הזתים
שלפני
ירושלם
עומד
באמצע
הרי
הצפון
והדרום
,
כנגד
הגיאיות;
והוא
שאומר:
כי
יגיע
גיא
הרים
אל
אצל
-
שגיא
ההרים
יהא
קרוב
וסמוך
אל
אצל
(בכה"י
מנוקד:
אֵצֵל)
-
[מול]
הר
הזתים
עתה;
ולפיכך
,
כשימוש
לצפון
ולדרום
,
ייכנס
בגיאיות
ויסתמם.
ונסתם
-
מן
העיר
,
מגובה
ההר
למטה.
מפני
הרעש
שתרעש
הארץ
לקראת
ביאתו.
ובא
יי'
אלהי
לירושלם
-
דרך
גיא
הבקיעה
שלפני
העיר
,
וכל
קדושים
-
מחנה
קדש
שלו
,
להיות
עמך
,
ירושלם
,
לעזרתך.
ועמדו
רגליו
-
על
דרך
משל
,
שיַראה
אות
ומופת
בהר
הזתים
(בנוסחנו:
הזיתים)
שיבקע.
ופירש
החכם
הגדול
הרב
רבי
משה
בן
מימון
ז"ל
(מו"נ
א
,
כח):
סִבּוֹתיו;
כמו
"ויברך
יי'
אותך
לרגלי"
(בר'
ל
,
ל)
-
בסבתי.
כן
רגליו
רוצה
לומר:
קיום
סבותיו;
כלומר:
הנפלאות
אשר
יִראו
אז
במקום
ההוא
,
אשר
הוא
יתעלה
סִבתם
,
כלומר:
עושם.
ויונתן
תרגם:
"ויתגלי
גבורתיה
בעידנא
ההיא".
והר
הזתים
הוא
על
פני
ירושלם
,
כלומר:
סמוך
לירושלם
,
מזרחה.
מחציו
מזרחה
וימה
-
ממזרח
למערב
יבקע
ההר;
כלומר:
חציו
לצפון
וחציו
לדרום
,
ויהיה
ביניהם
גי
(לפנינו:
גיא)
גדולה
מאד.
ומש
-
יָסור;
כלומר
,
שיסור
ויֵעתק
חצי
ההר
ממקומו
לצד
צפון
וחציו
לצד
דרום
,
והגיא
ביניהם
(ע"פ
ש"א
יז
,
ג).
וכן
תרגם
יונתן
ומש:
"ויתלש".
ומְשַל
האות
הזה
-
שיבקעו
הגוים
הבאים
על
ירושלם
ויפלו
הנה
והנה.
אבל
אז
יצא
יי'
ונלחם
בגוים
וכו'
,
ויעמדו
רגליו
על
הר
הזתים
(בנוסחנו:
הזיתים)
,
להציל
המשיח
והעם
הנשאר.
ומש
חצי
ההר
צפונה
וחציו
נגבה
-
כלומר:
חצי
ההר
יעמוד
בצד
צפון
וחציו
בצד
דרום
,
ונמצא
הגיא
שביניהם
הולך
מזרח
ומערב.