תנ"ך - ונסתם
גיא־הרי
כי־יגיע
גי־הרים
אל־אצל
ונסתם
כאשר
נסתם
מפני
הרעש
בימי
עזיה
מלך־יהודה
ובא
ה'
אלהי
כל־קדשים
עמך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְנַסְתֶּ֣ם
גֵּיא־הָרַ֗י
כִּי־יַגִּ֣יעַ
גֵּֽי־הָרִים֘
אֶל־אָצַל֒
וְנַסְתֶּ֗ם
כַּאֲשֶׁ֤ר
נַסְתֶּם֙
מִפְּנֵ֣י
הָרַ֔עַשׁ
בִּימֵ֖י
עֻזִּיָּ֣ה
מֶלֶךְ־יְהוּדָ֑ה
וּבָא֙
יְהוָ֣ה
אֱלֹהַ֔י
כָּל־קְדֹשִׁ֖ים
עִמָּֽךְ:
(זכריה פרק יד פסוק ה)
וְנַסְתֶּם
גֵּיא־הָרַי
כִּי־יַגִּיעַ
גֵּי־הָרִים
אֶל־אָצַל
וְנַסְתֶּם
כַּאֲשֶׁר
נַסְתֶּם
מִפְּנֵי
הָרַעַשׁ
בִּימֵי
עֻזִּיָּה
מֶלֶךְ־יְהוּדָה
וּבָא
יְהוָה
אֱלֹהַי
כָּל־קְדֹשִׁים
עִמָּךְ:
(זכריה פרק יד פסוק ה)
ונסתם
גיא־הרי
כי־יגיע
גי־הרים
אל־אצל
ונסתם
כאשר
נסתם
מפני
הרעש
בימי
עזיה
מלך־יהודה
ובא
ה'
אלהי
כל־קדשים
עמך:
(זכריה פרק יד פסוק ה)
ונסתם
גיא־הרי
כי־יגיע
גי־הרים
אל־אצל
ונסתם
כאשר
נסתם
מפני
הרעש
בימי
עזיה
מלך־יהודה
ובא
יהוה
אלהי
כל־קדשים
עמך:
(זכריה פרק יד פסוק ה)
וְיִסתְּתֵים
חִלָא
דְטוּרַיָא
אֲרֵי
יִמטֵי
חִלַת
טוּרַיָא
לְאָצַל
וְתִערְקוּן
כְּמָא
דַעֲרַקתּוּן
מִן
קֳדָם
זְיָעָא
דַּהֲוָה
בְיוֹמֵי
עֻזִיָה
מֶלֶך
שִׁבטָא
דְבֵית
יְהוּדָה
וְיִתגְּלֵי
יְיָ
אֱלָהִי
כָּל
קַדִּישׁוֹהִי
עִמֵיהּ
:
ונסתם
-
ג':
*וי'
כו
,
יז;
זכ'
יד
,
ה
(פעמיים).
גֵי
-
ט'
כתיב
יו"ד
(בלישנא):
כל
יהושע
(יהו'
טו
,
ח
(פעמיים);
יח
,
טז
(פעמיים);
יט
,
יד
,
כז
-
כל
אלה
נמנים
כמקרה
אחד);
ש"א
יג
,
יח;
מ"ב
יד
,
ז;
כג
,
י;
יש'
כב
,
ה;
יח'
לט
,
יא;
זכ'
יד
,
ה;
*נחמ'
יא
,
לה;
דה"ב
לג
,
ו.
(ואחד:
גא
-
יש'
טז
,
ו.
ואחד:
גה
-
יח'
מז
,
יג.
ושארא:
גיא).
אצל
-
ג':
זכ'
יד
,
ה;
דה"א
ח
,
לח;
ט
,
מד.
ונסתם
-
ג';
גֵי
-
ט'
כת'
י';
אצל
-
ג';
ובא
יי'
-
ל'.
ונִסְתַם
(בנוסחנו:
ונַסְתֶם)
גיא
הרי
-
יונתן
תירגם:
"ויסתתם".
גיא
הרי
-
לפי
שירושלם
הרים
סביב
לה
(ע"פ
תה'
קכה
,
ב)
,
ויש
גיא
בין
הר
שבצפון
ובין
הר
הזיתים
,
וכן
בדרום;
וכשימשך
חצי
הר
הזיתים
אצל
הר
שבצפונו
,
יסתם
הגיא
שהיה
ביניהם
,
וכן
בדרום.
כי
יגיע
-
גובה
גיא
שהיה
בין
ההרים
אל
אצל
-
אל
גובה
ראשי
ההרים
שמכאן
ומכאן.
וכן
חברו
מנחם
(מחברת:
'אצל')
עם
"מאציליה
קראתיך"
(יש'
מא
,
ט)
,
ופרשוֹ
לשון
גובה.
ונסתם
-
בראותכם
המופת
הגדול
הזה.
כאשר
נסתם
מפני
הרעש
-
ביום
"וינועו
אמות
הסיפים"
(יש'
ו
,
ד)
,
ביום
שנתנגע
עוזיה
(ראה
דה"ב
כו
,
יט;
סע"ר
כ).
וכל
(בנוסחנו:
כל)
קדושים
-
מלאכים.
ונסתם
גיא
הרי
-
מחלוקת
הוא
בין
הספרים
שבבבל
ובין
הספרים
שבארץ
ישראל:
בספרים
שבבבל
נקוד
ונִסתַם
,
ובספרים
שבארץ
ישראל
נקוד
ונַסתֶם.
אילו
נותנין
טעם
לדבריהם
,
ואילו
נותנין
טעם
לדבריהם;
שפותרים:
כשתראו
ההרים
הולכים
זה
אצל
זה
-
ותנוסו
כמו
שנסתם
מפני
הרעש
בימי
עוזיה
,
כמה
דאת
אמר
"בשנת
מות
המלך
עוזיהו"
(יש'
ו
,
א)
,
וכתיב
"וינועו
אמות
הסיפים
מקול
הקורא"
(שם
,
ד).
ואילו
נותנים
טעם
לדבריהם
ופותרים
כתרגומו:
"ויסתתם
חילי
טוריא";
ובלעז:
'אישטרישפונדי'.
ועדיין
לא
הכריחו
אילו
את
אילו
,
ואין
לברר
את
הנכוחה
זולתי
אלהינו.
ונסתם.
אל
אצל
-
שם
מקום.
ויונתן
בן
עוזיאל
תרגם
ונסתם
גיא
הרי:
"ואסתתם"
(ראה
ת"י);
וכל
אנשי
מזרח
קוראים
ונִסְתַם
,
כמו
"נעתם
ארץ"
(יש'
ט
,
יח).
והנה
רעש
גדול
יהיה.
וטעם
ובא
-
אז
תבא
השכינה
והקדושים
,
שהם
המלאכים
,
ותשכון
בירושלם;
וזהו
פירוש
עמך
-
עם
ירושלם
,
כי
עמה
ידבר
תחלת
הפרשה
(ראה
פירושו
לעיל
,
א).
ונסתם
בגיא
ההר
,
כי
יגיע
גיא
(בנוסחנו:
גי)
ההר
אל
אצל
-
פירוש:
כשיבָּקע
הר
הזתים
(ראה
לעיל
,
ד)
יגיע
ראשו
אל
אצל
-
כך
שם
מקום.
הר
הזתים
(בנוסחנו:
הזיתים)
-
וכן
בין
הרים
שבדרום
כנגד
הר
הזתים.
וכשיָמוש
חצי
ההר
צפונה
ונגבה
,
ייכנסו
החצאין
הללו
באותן
הגיאיות
ויסתמום
,
כי
הר
הזתים
שלפני
ירושלם
עומד
באמצע
הרי
הצפון
והדרום
,
כנגד
הגיאיות;
והוא
שאומר:
כי
יגיע
גיא
הרים
אל
אצל
-
שגיא
ההרים
יהא
קרוב
וסמוך
אל
אצל
(בכה"י
מנוקד:
אֵצֵל)
-
[מול]
הר
הזתים
עתה;
ולפיכך
,
כשימוש
לצפון
ולדרום
,
ייכנס
בגיאיות
ויסתמם.
ונסתם
-
מן
העיר
,
מגובה
ההר
למטה.
מפני
הרעש
שתרעש
הארץ
לקראת
ביאתו.
ובא
יי'
אלהי
לירושלם
-
דרך
גיא
הבקיעה
שלפני
העיר
,
וכל
קדושים
-
מחנה
קדש
שלו
,
להיות
עמך
,
ירושלם
,
לעזרתך.
ונסתם
גיא
הרי
-
כשיבקע
ההר
ינוסו
מפני
קול
הרעש
,
וינוסו
אל
גיא
הרי
,
כי
הגיא
שיֵעשה
בבקיעה
ההיא
יארך
ויגיע
אל
אצל
-
שם
מקום.
כלומר:
חוץ
להרים
תהיה
הבקעה
ההיא
,
עד
אצל;
וינוסו
שם
,
שיחשבו
להנצל
חוץ
להרים
,
וימצאו
שם
גיא
כמו
כן.
הרי
-
כמו
'הרים';
וכן
"אצילי
ידי"
(יח'
יג
,
יח)
-
כמו
'ידים';
"וקרע
לו
חלוני"
(יר'
כב
,
יד)
-
כמו
'חלונים';
"וחשופַי
שת"
(יש'
כ
,
ד)
כמו
'חשופים';
והדומים
להם
,
כמו
שכתבנו
ב'ספר
מכלל'
(י
,
ב
-
יא
,
א).
כאשר
נסתם
-
רוצה
לומר:
נסו
אבותיכם;
וכן
"ואותנו
הוציא
משם"
(דב'
ו
,
כג)
,
והדומים
לו.
מפני
הרעש
-
אמרו
,
כי
מה
שאמר
בישעיה
"וינועו
אמות
הספים"
(ו
,
ד)
,
כי
אז
היה
הרעש;
וכן
אמר
בתחילת
ספר
עמוס
"שנתים
לפני
הרעש"
(א
,
א).
ובא
יי'
אלהי
-
אז
יבוא
יי'
אלהי;
כמו
שאמר
"ויצא
יי'"
(לעיל
,
ג)
,
כמו
שפירשנו.
כל
קדושים
עמך
-
כמו
'וכל
קדושים';
וכן
"שמש
ירח"
(חב'
ג
,
יא);
["ראובן
שמעון"
(שמ'
א
,
ב);
"מלך
שרים"
(הו'
ח
,
י);]
והדומים
להם.
רוצה
לומר:
קדושים
-
מלאכים;
על
דרך
"כי
מלאכיו
יצוה
לך"
(תה'
צא
,
יא);
"שמה
הנחת
יי'
גבוריך"
(יואל
ד
,
יא).
וטעם
עמך
-
כנגד
ירושלם
,
כמו
שאמר
בתחלת
הפרשה
"בקרבך"
(לעיל
,
א).
ויונתן
תרגם
עמך:
"עמיה"
,
כמו
'עִמו'.
והחכם
הגדול
הרב
רבי
משה
ז"ל
(מו"נ
א
,
כב)
פירש
העניין
על
ההבטחה
הטובה
אשר
הבטיח
את
ישראל
על
ידי
נביאיו
הקדושים;
ופירש
ובא
יי'
אלהי
-
ובא
דבר
יי'
אלהי
על
ידי
כל
קדושים
עמך
המדברים
לישראל.
ויונתן
תרגם
ונסתם
תחלת
הפסוק:
"ואסתתם"
-
דומה
שהיה
קורא
ונסתם
בחרק
הנו"ן
,
בשקל
"נכתם
עונך"
(יר'
ב
,
כב);
וכן
נמצא
במקצת
ספרים;
ואומרים
כי
כן
קוראים
אנשי
מזרח:
ונִסתם.
ואם
הקריאה
כן
-
יהיה
הפירוש
,
כי
אחרי
שיבָּקע
הר
הזתים
יסָתם
אחר
שעה
או
שעות
או
יום
או
יומים.
וזה
יהיה
יותר
אות
גדול
שיסתם
אחר
שיבקע
,
כי
הרעש
שנמצא
בעולם
,
שתבקע
הארץ
ממנו
,
לא
תסתם
אחרי
כן.
וכן
היה
בקיעת
הארץ
לקרח
ועדתו
שנסתמה
הארץ
אחר
שנבקעה
,
כמו
שאמר
"ותכס
עליהם
הארץ"
(במ'
טז
,
לג);
וזה
היה
אות
גדול.
ופירוש
יגיע
גיא
(בנוסחנו:
גי)
הרים
אל
אצל
-
העמק
שנעשה
בין
שני
חציי
ההר
,
כשיסתם
,
יגיע
סתומו
אל
המקום
הגבוה
שבהר;
שלא
תאמר
שיסתם
חציו
או
שני
חלקיו
,
אלא
כלו
יסתם
עד
המקום
הגבוה
שבהר.
ואצל
-
עניינו:
גבוה;
כמו
"ואל
אצילי
בני
ישראל"
(שמ'
כד
,
יא)
,
שעניינו:
גדולי
ישראל.
ומה
שאמר
הרים
ו"הר
הזתים"
(ראה
לעיל
,
ד)
-
הוא
הר
אחד
,
לפי
שבבקיעתו
יֵעשה
שְנַיִם.
ונסתם
גיא
הריי
-
הם
שני
חלקי
ההר
שנבקעו.
כי
יגיע
אותו
הגיא
עד
אצל
-
שם
מקום
הוא
,
שהיה
ידוע
לנביא.
מפני
הרעש
בימי
עוזיהו
(בנוסחנו:
עזיה)
-
מיכן
אתה
למד
,
שמה
שאמר
ישעיהו
"בשנת
מות
המלך
עוזיהו"
וגו'
,
"וינועו
אמות
הסיפים
מקול
הקורא"
(יש'
ו
,
א
,
ד)
-
רעש
היה.
ובא
יי'
אלהי
וכל
(בנוסחנו:
כל)
קדושים
להיות
עמך
-
לעזרה;
ואילו
הם
המלאכים.
ויש
ספרים
שכתוב
בהן:
וכל
קדושים
עמו
,
ופתרונו:
כל
המלאכים
יבואו
עמו.