תנ"ך - הוי
ציון
המלטי
יושבת
בת־בבל:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
ה֥וֹי
צִיּ֖וֹן
הִמָּלְטִ֑י
יוֹשֶׁ֖בֶת
בַּת־בָּבֶֽל:
פ
(זכריה פרק ב פסוק יא)
הוֹי
צִיּוֹן
הִמָּלְטִי
יוֹשֶׁבֶת
בַּת־בָּבֶל:
פ
(זכריה פרק ב פסוק יא)
הוי
ציון
המלטי
יושבת
בת־בבל:
פ
(זכריה פרק ב פסוק יא)
הוי
ציון
המלטי
יושבת
בת־בבל:
פ
(זכריה פרק ב פסוק יא)
אַכלוֹ
לִכנִשׁתָּא
דְצִיוֹן
וְאֵימַרוּ
לַהּ
אִשׁתֵּיזַבִי
וְאֵיתַא
דְּיָתְבָא
בִּמדִינַת
בָּבֶל
:
הוי
ציון
המלטי
-
אף
זה
לשון
הכרזה:
האספו
עם
גליות
ציון
,
והמלטו
מתוך
בבל.
הוי
ציון
-
כרוז
שהוא
מכריז
לציון:
המלטי
מבבל
מהיות
יושבת
שם!
הוי.
יושבת
עם
בת
בבל;
והטעם:
שובי
אל
ארצך
,
ולא
תשכני
עם
זרים.
הוי
ציון
,
יושבת
בגולה
כבת
בבל
-
תחת
יד
פרס
-
המלטי
משם
,
עד
לא
יבא
מלך
יון
ויכבוש
וישחית
הכל
(ע"פ
יש'
סה
,
ח).
הוי
הוי
-
לשון
קריאה
,
והכפל
לחזק;
וכן
הוי
ציון
המלטי.
ונוסו
מארץ
צפון
-
אמר
כנגד
הנשארים
בבבל
שלא
עלו
בראשונה
,
שימהרו
לצאת
ולשוב
לירושלם
לבנות
הבית
,
כי
הגיע
זמנו.
ו"ו
ונוסו
-
כו"ו
"נרדם
ורכב
וסוס"
(תה'
עו
,
ז)
,
ומורה
על
מלה
חסרה;
כלומר:
צאו
ונוסו.
כי
כארבע
רוחות
השמים
-
רוצה
לומר:
כי
זה
שאמרתי
שיצאו
מהגולה
,
לא
אמרתי
אלא
לאותם
שגלו
לבבל;
כמו
שאמר
יושבת
בת
בבל.
כי
השאר
רחוקים
הם
מהם
,
כי
אני
פרשתי
אותם
בגלות
כמו
הארבע
רוחות
שהם
רחוקות
זו
מזו
―
ארבע
פאות
העולם:
מזרח
רחוק
ממערב
וצפון
רחוק
מדרום
―
כן
רחוקים
זה
מזה
בגלותם
,
ולא
הגיע
זמנם
לצאת
עדיין.
אלא
גלות
יהודה
הגיע
זמנו
לצאת
,
לפיכך
אמר:
הוי
ציון
המלטי;
והוא
שבט
יהודה
ובנימן
,
כי
הם
היו
יושבי
ציון.
ורבותינו
ז"ל
דרשו
(ראה
תענית
ג
,
ב):
כארבע
רוחות
-
כמו
שאי
אפשר
לעולם
בלא
ארבע
רוחות
,
כך
אי
אפשר
לעולם
בלא
ישראל.
הוי
הוי
-
הכפל
לחזוק.
ועל
זה
אמר
כן
(אולי
צ"ל:
כי).
וגם
זה
'אוצר
יי''
יבא.
וכן
יאמר
עוד:
הוי
ציון
וכו'
-
וגם
זה
'אוצר
יי''
יבא.
ונוסו
וכן
עוד
המלטי
-
כמו
שאמר
ירמיה
(מח
,
ו).
ובאור
זה
'אוצר
יי''
יבא.
כארבע
רוחות
-
נכון
מאד;
ונכון
מאד
אם
אמר
'בארבע
רוחות'.
יושבת
בת
בבל
-
על
ציון;
וקרָאהּ
כן
-
כי
הוא
כמו
נתינת
טעם
למה
שאמר:
המלטי
,
וגם
הוי;
וכן
"אברם
העברי"
(בר'
יד
,
יג)
,
וזולת
זה
רבים.
ולכן
היה
זה
כמו
"כי
עצר
עצר
יי'"
(בר'
כ
,
יח).
ובאור
זה
בכלל
'אוצר
יי''
יבא.
ועתה
מדבר
על
גאולת
בבל:
הוי
ציון
המלטי
-
מגלות
בבל.