תנ"ך - ואמר
אל־המלאך
הדבר
בי
מה־אלה
ויאמר
אלי
אלה
הקרנות
אשר
זרו
את־יהודה
את־ישראל
וירושלם:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וָאֹמַ֗ר
אֶל־הַמַּלְאָ֛ךְ
הַדֹּבֵ֥ר
בִּ֖י
מָה־אֵ֑לֶּה
וַיֹּ֣אמֶר
אֵלַ֔י
אֵ֤לֶּה
הַקְּרָנוֹת֙
אֲשֶׁ֣ר
זֵר֣וּ
אֶת־יְהוּדָ֔ה
אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל
וִירוּשָׁלִָֽם:
פ
(זכריה פרק ב פסוק ב)
וָאֹמַר
אֶל־הַמַּלְאָךְ
הַדֹּבֵר
בִּי
מָה־אֵלֶּה
וַיֹּאמֶר
אֵלַי
אֵלֶּה
הַקְּרָנוֹת
אֲשֶׁר
זֵרוּ
אֶת־יְהוּדָה
אֶת־יִשְׂרָאֵל
וִירוּשָׁלִָם:
פ
(זכריה פרק ב פסוק ב)
ואמר
אל־המלאך
הדבר
בי
מה־אלה
ויאמר
אלי
אלה
הקרנות
אשר
זרו
את־יהודה
את־ישראל
וירושלם:
פ
(זכריה פרק ב פסוק ב)
ואמר
אל־המלאך
הדבר
בי
מה־אלה
ויאמר
אלי
אלה
הקרנות
אשר
זרו
את־יהודה
את־ישראל
וירושלם:
פ
(זכריה פרק ב פסוק ב)
וַאֲמַרִית
לְמַלאֲכָא
דִּי
מְמַלֵיל
עִמִי
מָא
אִלֵין
וַאֲמַר
לִי
אִלֵין
מַלכְוָתָא
דְּבַדַּרָא
יָת
אֱנָשׁ
יְהוּדָה
יָת
יִשׂרָאֵל
וְיָתְבֵי
יְרוּשׁלֶם
:
אלה
הקרנות
-
אלה
האומות
אשר
בארבע
רוחות
השמים
,
אשר
נגחו
בקרניהם
את
יהודה
וירושלם
,
עד
אשר
זירום.
ואומר.
והנה
טעם
"קרנות"
(לעיל
,
א)
-
האויבים
שהיו
סביבות
ירושלם
,
הבאים
לזרותה;
כדרך
"וקרני
ראם
קרניו
בהם
עמים
ינגח"
(דב'
לג
,
יז).
אשר
זרו
את
יהודה
-
כי
כשהכבידה
עוּלהּ
עליהם
,
ברחו
מהם
הרבה
למצרים
ולארם
ולבבל
,
כמוכיח
בספר
יוסף
הכהן
(אולי
יוסיפון
ע' 148
)
,
אבל
לא
הגלת
את
ישראל
מארצם;
והוא
שאומר
למטה
"הנשאים
קרן
אל
ארץ
יהודה
לזרותה"
(פס'
ד)
-
להדפה
מארצה
,
ולא
זרוה.
ואמר.
אשר
זרו
-
נגחו
אותם
עד
שזרו
אותם
הנה
והנה
,
כל
אחת
מהקרנות
בזמנה.
כי
מלכות
פרס
,
אע"פ
שהעלום
מהגלות
בתחלת
מלכותם
,
אחר
כן
הרעו
להם
בימי
ארתחשסתא
הראשון
ובימי
אחשורוש
(ראה
עז'
ד)
עד
שתים
לדריוש
(ראה
שם
,
כד).
אילו
הקרנות
וגו'
-
אלו
הם
ארבע
מלכיות
שהגלו
את
ישראל
וירושלם
בימי
סנחריב
ונבוכדנצר.
זרו
-
מלשון
"תזרה
לרוח"
(יח'
ה
,
ב);
ונתחלפה
התנועה
,
והיה
ראוי
לומר
"זַרוּ"
(כך
נוקד
בכה"י).
או
יש
לומר
שהוא
'כבד'.