תנ"ך - כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את־האבן הבדיל ביד זרבבל שבעה־אלה עיני ה' המה משוטטים בכל־הארץ:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּ֣י מִ֣י בַז֘ לְי֣וֹם קְטַנּוֹת֒ וְשָׂמְח֗וּ וְרָא֞וּ אֶת־הָאֶ֧בֶן הַבְּדִ֛יל בְּיַ֥ד זְרֻבָּבֶ֖ל שִׁבְעָה־אֵ֑לֶּה עֵינֵ֣י יְהוָ֔ה הֵ֥מָּה מְשׁוֹטֲטִ֖ים בְּכָל־הָאָֽרֶץ: (זכריה פרק ד פסוק י)

טקסט וניקוד:

כִּי מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת וְשָׂמְחוּ וְרָאוּ אֶת־הָאֶבֶן הַבְּדִיל בְּיַד זְרֻבָּבֶל שִׁבְעָה־אֵלֶּה עֵינֵי יְהוָה הֵמָּה מְשׁוֹטֲטִים בְּכָל־הָאָרֶץ: (זכריה פרק ד פסוק י)

טקסט בלבד:

כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את־האבן הבדיל ביד זרבבל שבעה־אלה עיני ה' המה משוטטים בכל־הארץ: (זכריה פרק ד פסוק י)

תיקון קוראים:

כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את־האבן הבדיל ביד זרבבל שבעה־אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל־הארץ: (זכריה פרק ד פסוק י)
אֲרֵי מַן הוּא דֵיכִי דְּבַסַר יוֹמָא דֵין עַל בִּניָנָא דַהֲוָה זְעֵיר הֲלָא יְתוּב וְיִחדֵּי כַּד יִחזֵי יָת אֶבֶן מַשׁקֻלתָּא בִּידָא דִזרֻבָּבֶל שִׁבעָה נִדבָּכִין כְּאִלֵין קֳדָם יְיָ גְּלַן עוּבָדֵי בְנֵי אֱנָשָׁא בְּכָל אַרעָא :

קטנות - ב'; האבן הבדיל - ל'; משוטטים - ל'.

כי מי בז ליום - שיוסד הבית אשר הוקטן בעיניהם , כמה שנאמר בעזרא "ורבים מהכהנים... אשר ראו (בנוסחנו נוסף 'את') הבית הראשון ביסדו זה הבית בעיניהם בוכים בקול גדול" (עז' ג , יב) , ובנבואת חגי "הלא (בנוסחנו: הלוא) כמוהו כאין בעיניכם" (חגי ב , ג); ושמחו עתה כשיראו את האבן הבדיל - התלויה בחוט המשקולת שביד אדריכל ראש הבונים (ראה פירושו לעיל , ו) , שמכוין בה את ראשי הפינה; וזו תהיה ביד זרובבל. שבעה אלה - על אחד שבעה ביסוד הראשון שבימי כורש; וכן תירגם יונתן: "שבעה נדבכין כאילין". עיני יי' המה משוטטים וגו' - ולו נראה לעשות כן , והוא ראה את זרובבל זה הגון לדָבָר.

כי מי בז ליום קטנות - לכך קורא לו 'יום קטנות' , לפי שבית המקדש היה חרב ולא היה בו כי אם היסוד. ואמר הנביא: כל מי שמבזה אותו עכשיו , ישוב ויראה את האבן הגדול הבדיל ביד זרובבל - הוא קו משקולת שהבנאי מודד בו החומה. שבעה אלה - שבעה פעמים יהיה רחב משבתחילה. עיני יי' המה משוטטות (לפנינו: משוטטים) בכל הארץ - ובוחר אותם שראויין לבנות בית יי'.

כי. קטנות - תאר , והמתואר חסר; כמו "וידבר אתם קשות" (בר' מב , ז). ומלת בז - מן עלומי העי"ן , כמו "לא יבוזו לגנב" (מש' ו , ל). והנה הוא: כי מי בז ליום נחמות או ישועות קטנות; וזהו חסרון המתואר; כמו 'וידבר אתם מלות קשות' (ראה בר' מב , ז). כאשר יראו אבן המשקולת , שהיא אבן הבדיל ביד זרובבל לבנות הבית , הנה שבעה עינים ישמרוה , שלא יקרב איש להפילה. ויתכן שבעה עינים - הרבה שומרים; או פירוש אחר - כמו שפירש המלאך: שבעה אלה עיני השם. ופירש המלאך , כי השבעה הם עיני השם שהם משוטטים בכל הארץ. וטעם שבעה - כדרך "ויקרא אותה שבעה" (בר' כו , לג) , ו'שבועה' - מגזרת 'שבעה' , כמו שאמר "כי שם נשבעו שניהם" (בר' כא , לא); על דרך שהזכיר בעל 'ספר יצירה' (ב , ג): 'והיכל הקדש מכוון באמצע'. וצריך פירוש ארוך. [כי שם כתוב: "שש פאות הם: מעלה ומטה , פנים ואחור , ימין ושמאל. והיכל הקדש מכוון באמצע". וזה קצת הפירוש: כי לכל דבר יש אלה השש פיאות שהזכיר; והיכל הקדש הוא הדבר אשר לו הפיאות האלה , והוא מכוון באמצע. וקראו 'היכל הקדש' , הוא הנכבד האמצעי , והוא בעל הפיאות , כי ממנו הם ולו הפיאות. ודבר זה כולל כל הנוצרים. ועל הנכבד יותר הזכיר 'היכל קדש'.]

כי מי בז ליום קטנות? - פירוש: על ישראל נאמר , כי ביזו ואמרו: ישועה קטנה היא זו. עכשיו ישמחו , וראו את האבן הבדיל ביד זרובבל.

כי אף מי שבז לו לזרובבל , ליום שהיו ידיו קטנות ושפלות מלבנות הבית כשבנו את העיר , כמו שכתוב "מה היהודים האמללים האלה (בנוסחנו ללא 'האלה') עושים" וגו' (נחמ' ג , לד) - אותן עצמן ישמחו לסייעו בבנינו , כדכתיב "ורחוקים יבאו ובנו" וגו' (זכ' ו , טו) , כדי למצא חן בעיני דריוש מלך פרס , שגזר לבנותו , ובעיניכם; כענין "מנשאים את היהודים" (אס' ט , ג). [וראו - ] כי יראו את האבן הבדיל - ההבדלה והעיכוב , היא מלכות פרס שהיתה שומעת להם עד עתה להבדילם מן הבנין. ביד זרובבל - לעשות כל חפצו ולמלא שאלתו בבנין ולהזמין ולהכין הכל. ושלא תאמר: אבן - הר שלפני זרובבל (ראה לעיל , ז) , המבדילתו מלבנות - לא זו אבן שלפני יהושע (ראה זכ' ג , ט) , לכך אומר: שבעה אלה; כלומר: אבן שבעת העינים האלה , שהראיתי לך לפני יהושע - המה עיני יי' שמשוטטין בכל הארץ , לבחון ולחקור הכל; ולא ראה הדור הראשון הגון לבנות לו בית לכסאו ולהדום רגליו (ע"פ יש' סו , א) עד עתה. והרי אבן בדיל - לשון צח; כמו 'עמק יזרעאל' (ראה פירושו להו' א , ה); "עמק עכור" (הו' ב , יז); "עמק יהושפט" (יואל ד , ב) "מגדל עדר" (מי' ד , ח); "אבחנך על מי מריבה" (תה' פא , ח) - שאינן אלא מטר פורענות. ולא (תמצא) בכל הקרייה כלה שיקרא משקולת הבנאים 'אבן' , אף כי איננה מבדיל , אלא מברזל ועפרת הכבדים. ולא תמצא שיקרא למתכת 'אבן' אלא על שם משקל וכובד , כמו "אבני צדק" (וי' יט , לו); "אבן ואבן" (דב' כה , יג). ואף "אבן העפרת" שלמטה (זכ' ה , ח) - לשון משקל הוא , כמו שנפרש למטה (שם). אבל ההר ייקרא 'אבן' , כמו "ואבן יצוק נחושה" (איוב כח , ב) , וכתיב "ומהרריה תחצב נחשת" (דב' ח , ט); וכתיב "אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשת" (שם) - עשה 'אבן' ו'הר' כפולין.

כי מי בז ליום קטנות - כי כשהחלו לבנות השביתו צריהם מלאכתם , והנה היום ההוא יום ישועות קטנות היה , והיו בוזים לאותו יום כל השנים ששבתה המלאכה; ועתה כשיראו האבן הבדיל ביד זרובבל , ישמחו. האבן הבדיל - הוא אבן המשקולת אשר ביד הבנאי , לישר הבניין; והוא חסר הנסמך , כאלו אמר: האבן , אבן הבדיל. ואותו המשקל עושין אותו מבדיל או מעופרת , ונקראת 'אבן' , כמו "לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן" (דב' כה , יג). שבעה אלה , ומה שאמר למעלה "על אבן אחת שבעה עינים" (זכ' ג , ט) - אלה הם עיני יי' שהם משוטטים בכל הארץ; והוא רואה המצֵירים לישראל , וישמרם מידם שלא ישלטו בהם. ויונתן תרגם: "שבעה נדבכין אלין קדם יי' גלן כל עובדי בני אנשא בכל ארעא".

כי מי בז ליום קטנות - מי שהוא מבזה יום זה שהוא קטן , שאין בנוי מן הבית כי אם היסוד. ושמחו וראו את האבן הבדיל - מקרא מסורס הוא; כלומר: הם שמבזין יום זה שהוא קטן , הם יזכו וראו את אבן הבדיל - הוא המשקולת שלבנאים - ביד זרובבל , ושמחו. שבעה אלה - לשון ריבוי; כלומר: שמחה גדולה ישמחו. משוטטים בכל הארץ - ורואה עלבון ושפלות עמו.
ריכוז קישורים