תנ"ך - ויאמר אלי מה אתה ראה ויאמר ואמר ראיתי ׀ והנה מנורת זהב כלה וגלה על־ראשה ושבעה נרתיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על־ראשה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י מָ֥ה אַתָּ֖ה רֹאֶ֑ה וָיאֹמַ֡ר וָאֹמַ֡ר רָאִ֣יתִי ׀ וְהִנֵּ֣ה מְנוֹרַת֩ זָהָ֨ב כֻּלָּ֜הּ וְגֻלָּ֣הּ עַל־רֹאשָׁ֗הּ וְשִׁבְעָ֤ה נֵרֹתֶ֙יהָ֙ עָלֶ֔יהָ שִׁבְעָ֤ה וְשִׁבְעָה֙ מֽוּצָק֔וֹת לַנֵּר֖וֹת אֲשֶׁ֥ר עַל־רֹאשָֽׁהּ: (זכריה פרק ד פסוק ב)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר אֵלַי מָה אַתָּה רֹאֶה וָיאֹמַר וָאֹמַר רָאִיתִי ׀ וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל־רֹאשָׁהּ וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת לַנֵּרוֹת אֲשֶׁר עַל־רֹאשָׁהּ: (זכריה פרק ד פסוק ב)

טקסט בלבד:

ויאמר אלי מה אתה ראה ויאמר ואמר ראיתי ׀ והנה מנורת זהב כלה וגלה על־ראשה ושבעה נרתיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על־ראשה: (זכריה פרק ד פסוק ב)

תיקון קוראים:

ויאמר אלי מה אתה ראה ויאמר ואמר ראיתי ׀ והנה מנורת זהב כלה וגלה על־ראשה ושבעה נרתיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על־ראשה: (זכריה פרק ד פסוק ב)
וַאֲמַר לִי מָא אַתּ חָזֵי וַאֲמַרִית חֲזֵיתִי וְהָא מְנָרְתָא דְּדַהבָּא כוּלַהּ וְגוּלְתַהּ עַל רֵישַׁהּ וְשִׁבעָה בוֹצִינַהָא דַּעֲלַהּ שִׁבעָה וְשִׁבעָה דִּמרִיקִין מִנְהוֹן מִשׁחָא לְבוֹצִינַיָא דְּעַל רֵישַׁהּ :

ויאמר - ד' כתיב 'ויאמר' וקרי 'ואמר': ש"ב א , ח; זכ' ד , ב; *נחמ' ה , ט; ז , ג. מנורת - ב' מלא (בלישנא): זכ' ד , ב; דה"ב יג , יא.

ויאמר - ואמר ק'; מנורת - ב' מל'; וגלה - ל'; מוצקות - ל'.

וגולה על ראשה - כמו "גולות עליות" (יהו' טו , יט) , לשון מעיין; כמו ספל עגול גדול. ושבעה נרותיה - כמין בזיכין , שהשמן והפתילה לתוכן. שבעה ושבעה מוצקות וגו' - לכל נר ונר בָּאִין שבעה צינורות קטנים; שהשמן זב מן הגולה דרך אותן מוצקות , לכל נר ונר.

ויאמר אלי מה אתה רואה ואומר ראיתי והנה מנורת זהב כולה וגולה על ראשה - מעיין היה נובע למעלה הימנה. שבעה נירותיה... שבעה ושבעה מוצקות לנירות - הנה שכל נר ונר היו שבעה מוצקות; 'מנאליש' בלעז.

ויאמר. וגלה - כמו "גלות עליות" (יהו' טו , יט). ועתה אומר לך בדרך קצרה דבר זאת המנורה , כי הזכיר זה הנביא אחרי כן כל דבריה: היו שנים זתים - אילנות , מימין הגלה ומשמאלה (ראה להלן , ג). ושבולי הזתים נופלים מהאילנים על שני צנתרות זהב (ראה להלן , יב) , ומאיליהם נפלו ונדרכו , ונעשה שמן זך כזהב , והם מריקים אל הגלה. ובגלה היו שבעה מוצקות; שבעה נרות ושבעה מוצקות. והנה שבעה , פעם אחרת - כמו "אל החצר החיצונה... אל העם" (יח' מד , יט). והמלאך פירש טעם זאת המראה: "לא בחיל ולא בכח" (להלן , ו): כאשר ראית השמן נעשה מאיליו ודולק - ככה יבָּנה הבית , ולא בכח גדול שיש לזרובבל ולא ברוב חילו , כי אם ברוח השם וסיועו (ראה להלן , ו).

ויאמר אלי מה אתה רואה ואמר ראיתי והנה מנורה כולה שלזהב. וגולה על ראשה - פירוש: צנור; ודמיונו: "גלת עליות ואת גלת תחתיות" (יהו' טו , יט). שבעה נירתיה על זו המנורה , ושבעה נירות אחרות שמוצקות לנירות אשר על ראשה.

וגלה - מפיק ה"י , לומר: 'וגלה שלה'; מקום כינוס שַמנהּ לכל השנה , מזומן ומוכן לה על ראשה למדליקיה. ושבעה נרותיה עליה - על המנורה , תחת הגלה , שהשמן מזומן ומוכן לבא בהן מלמעלה , כמו שיפרש למטה (פס' יב); מה שאין כן לשום מנורה. וגלה זו - כמו "גלת מים" (שו' א , טו): מקום כינוס מים , שמתכנסין ונגללין ונשפכין לתוכן ממקום אחר. ו"גלות מים" - לא מעיָנות הן; כי מעינות - מים מתוכן נובעין לחוץ , כדכתיב "נבקעו כל מעינות תהום רבה" (בר' ז , יא); אבל גֻלוֹת - ממקום אחר המים נגללין ונקוִין לתוכן. אף גלה זו - השמן מתכנס לתוכה דרך צנתרותיה , כמו שנפרש למטה (פס' יב). ועוד בשוליה שבעה גֻלות מוצקות - להציק השמן למטה , לשבעה גֻלות קטנות אחרות. וכלן גוף אחד וחבור אחד לגלה הגדולה העליונה , והוא שאומר: שבעה ושבעה מוצקות. והכל קורא 'גלה': גם הצנתרות גם האגן הגדולה גם הגולות הקטנות שתחתיה , כי כלן גוללין ושופכין השמן זה לזה עד הנרות. שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה - להציק השמן לתוכן. ולפרש בא מעשה הגלה , שלא תאמר: גלה זו כמו 'גלת הכתרת' (ע"פ מ"א ז , מא) היא , ואינה אלא לנוי; ולא תשמיש לנרות , אלא תחת הנרות היא , כמו כפתר , ומה שאומר שבעה נרותיה עליה - על הגלה שהזכיר; אלא: הגלה עשויה בשוליה שבעה כלים כמין דדין וצלוחיות , ועוד שבעה אחרים תחתיהן מוצקות - גלות אחרות מוצקות ומלאות שמן מן הגלה העליונה , כי כמין גלת מים היא לכינוס וליציקה לנרות - לצורך הנרות , להציק ולהריק השמן אליהם לעת הדלקתן. ומזומנות ומוכנות לְעולם על הנרות להריק תמיד , ואין המדליק צריך לטרוח ולהביא. וכאשר יורקו התחתונים , מתמלאים מן העליונים , והעליונים - מן הגלה הגדולה שעליהם; ואין התחתונים חסרים עד בא היצהר החדש , כי למִדַת כל השנה הן עשויין. הרי הזמנה אחת גדולה.

ויאמר - ואמר קרי; הכתוב הוא ספור הכותב , הקרי - דברי זכריה. וגלה - במפיק ה"א , ואיננה לנקבה נסתרת; וכמוה "כבכורה בטרם קיץ" (יש' כח , ד); "ותעלומה יוציא אור" (איוב כח , יא); "לא גשמה ביום זעם" (יח' כב , כד). ושבעה נרותיה עליה - כמו מנורת התורה (ראה שמ' כה , לא ואי'); והאמצעי הוא רמז לעניין האלוהי המחבר בין ההפכים. וכן שבע כפולות הם הפכים (ראה הכוזרי ד , כה); והמנהיגים לעולם שהוא כלו הפכים - שבעה כוכבי לכת; והעולם שש צלעות ושלשה משכים , ובעל הצלעות הוא השביעי , והוא הנקודה; וכן גוף כל דבר. אלא שבעל 'ספר יצירה' (ב , ג) זכר בעולם שש צלעות לששה צדדים , והיכל קדש מכוון באמצע - דבר על הנכבד שבציורים. עליה - על המנורה; והגולה למעלה מהם. והראה לו זאת המראה להודיעו כי האל יאיר לישראל , הפך מה שהיו בחשכה. שבעה ושבעה מוצקות - הנרות היו שבעה , ושבעה מוצקות היו לה: לכל נר מוצק אחד. ורבינו שלמה ז"ל פירש שבעה ושבעה - לכל נר שבעה. מוצקות - שם תואר במקום פועל; רוצה לומר , שהיו מוציקות השמן מנר לנר.

וגולה על ראשה - כעין מעיין מלא שמן היה למעלה הימנה; כמו "גולות מים" (יהו' טו , יט). שבעה ושבעה מוצקות לנרות - שבעה נרות היו כולם , וכל נר היה לה 'מוצק' אחד - כעין שפופרת חלולה , ודרך אותה השפופרת היה יוצק השמן מן הגולה לנרות. שבעה ושבעה - אחד מהם הוא יתר.
ריכוז קישורים