תנ"ך - ושנים
זיתים
עליה
אחד
מימין
הגלה
ואחד
על־שמאלה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וּשְׁנַ֥יִם
זֵיתִ֖ים
עָלֶ֑יהָ
אֶחָד֙
מִימִ֣ין
הַגֻּלָּ֔ה
וְאֶחָ֖ד
עַל־שְׂמֹאלָֽהּ:
(זכריה פרק ד פסוק ג)
וּשְׁנַיִם
זֵיתִים
עָלֶיהָ
אֶחָד
מִימִין
הַגֻּלָּה
וְאֶחָד
עַל־שְׂמֹאלָהּ:
(זכריה פרק ד פסוק ג)
ושנים
זיתים
עליה
אחד
מימין
הגלה
ואחד
על־שמאלה:
(זכריה פרק ד פסוק ג)
ושנים
זיתים
עליה
אחד
מימין
הגלה
ואחד
על־שמאלה:
(זכריה פרק ד פסוק ג)
וּתרֵין
זֵיתִין
דַּעֲלַהּ
חַד
מִיַמִין
גּוּלְתָא
וְחַד
עַל
סְמָאלַהּ
:
שמאלה
-
ג'
(ב'
מלא
ואחד
חסר
,
בלישנא):
זכ'
ד
,
ג
,
יא;
מש'
ג
,
טז.
ושנים
זיתים
עליה
-
אצלה;
שני
אילנות
שהזיתים
גדילים
בהם.
אחד
מימין
הגולה
[ואחד
על
שמאלה]
וגו'
-
וכאן
לא
פירש
על
שני
צנתרות
של
זהב
,
[האמורות
למטה
בפרשה
(פס'
יב)
,
והם]
כמין
עריבות
ועדשים
של
בית
הבד
,
שהם
עומדים
אצל
הזיתים
,
והזיתים
נחבטים
מאיליהם
לתוך
הצנתרות
ומתחממין
שם
כבמעטן
,
ונעצרים
שם
בבית
הבד;
והשמן
נופל
לתוך
הצנתרות
,
ומהצנתרות
לתוך
הגולה
,
ומהגולה
אל
המוצקות
,
ומהמוצקות
אל
הנרות.
והמוצקות
ארבעים
ותשע
,
הוא
רמז
לאור
של
עתיד
לבא
,
אור
החמה
יהיה
שבעתים
כאור
שבעת
הימים
(ראה
יש'
ל
,
כו)
-
ארבעים
ותשעה
על
אור
של
בראשית
(ראה
פס"ר
ח).
ושנים
זתים
(בנוסחנו:
זיתים)
עליה
-
אילו
זתים
שנים
היו
עומדים
אחד
מימין
הגולה
ואחד
על
שמאלה.
ובאותם
אילנות
היו
שני
צנתרות
(ראה
להלן
,
יב)
-
כמין
שני
עריבות
,
אחד
לאילן
זה
ואחד
לאילן
זה;
והיו
הזתים
נושרין
מהם
לתוך
העריבות
,
ונכתשין
מאליהן
ומוציאין
שמנם.
והיו
לאותם
שני
צנתרות
פי
קילוח
,
שמקלחין
את
השמן
לגולה
,
ומן
הגולה
אל
המוצקות
ומן
המוצקות
לנירות
(ראה
לעיל
,
ב).
ואע"פ
ששבעה
מוצקות
מביאין
שמן
לנר
אחד
(ראה
לעיל
,
ב)
,
אע"פ
כן
לא
שם
לרוב
ולא
למעט
,
אלא
מידה
שווה
,
כמו
שיתן
אדם
שמן
לתוכן.
ושנים
-
עוד
יפרש
מה
טעם
הזתים
(בנוסחנו:
זיתים)
שהיו
שנים
(ראה
להלן
,
יא
-
יד).
ועוד
הזמנה
גדולה
אחרת
למשרתי
המנורה
הזאת:
שנים
זתים
(בנוסחנו:
זיתים)
,
המספיקים
לה
שמן
לכל
השנה.
עליה
-
סמוך
לה
,
כמו
שיוכיח
למטה
(ראה
פס'
יא);
וגם
עליה
ממש
,
נוטין
,
כמו
שיוכיח
למטה
(ראה
שם);
להיות
זיתי
שמנה
נמסקין
ונכתשין
סמוך
לה.
ומעצמו
ידע
הנביא
כי
מקום
כתישתן
שם
הוא
,
אצל
המנורה
,
אחרי
שהם
סמוכים
לה;
אלא
שלא
הבחין
במה
הן
נכתשין
אחרי
שבית
הבד
לא
ראה
,
כמו
שיוכיח
למטה
(ראה
פס'
יב).
אבל
מכל
מקום
,
הזמנה
והכנה
גדולה
הכיר
בקירובן
ובסמיכתן
למנורה
לאותן
המשרתים
במלאכת
היצהר
,
להקל
מטרחם
,
כי
המוֹצֵק
עומד
במקום
כתישתן
ומוסקן
שם
,
ושם
נעטנין
ונכתשין.
גם
משבא
היצהר
על
הצנתרות
,
הוא
יורד
ומוצק
ומוּרַק
מעצמו
אל
מקום
הִצָנעו
של
כל
השנה
,
ומשם
אל
הנרות.
ושמן
לכל
השנה
מזומן
ומוכן
למדליק
על
פי
הנרות
תמיד
,
ואותה
ההזמנה
וההכנה
הנביא
מונה
והולך.
ואין
שינוי
הזמנה
במנורה
זו
למשרתיה
על
ידי
נס
,
כי
הכל
יתכן
להיות
על
ידי
אדם;
ולא
נשתנית
ממנורה
(של
המקדש)
אלא
בהזמנת
הכנת
מלאכותיה.
אבל
ודאי
משרתים
יש
לה
למסוק
ולכתוש
ולהדליק.
ורמז
דוגמת
הכנת
מלאכותיה
הנביא
שואל:
ושנים
זתים
(בנוסחנו:
זיתים)
עליה
-
ועוד
ראיתי
שנים
זתים
על
המנורה
או
על
הגֻלה;
ואחד
הוא
(ראה
לעיל
,
ב).
אחד
מימין
הגלה
ואחד
על
שמאלה
-
כמו
'משמאלה'.
אבל
אמר
כי
על
הגולה
היו
,
ולמטה
אמר
"על
ימין
המנורה
ועל
שמאלה"
(בנוסחנו:
שמאולה;
להלן
,
יא);
והעניין
אחד.
ושנים
אילני
זיתים
עליה
-
שלמנורה;
ובאותם
האילנות
היו
כעין
שתי
ערֵבות
,
שקורא
אותם
לפנים
'צנתרות'
(ראה
להלן
,
יב)
,
והיו
הזיתים
נושרים
מן
האילנות
ונופלות
בתוך
אותם
צנתרות
,
ונכתשין
שם
מאליהם.
ולכל
אחת
מן
הצנתרות
היה
נקב
אחד
שהיה
מקלח
השמן
מן
הצנתרות
לתוך
הגולה
ומן
הגולה
למוצקות
ומן
המוצקות
לנרות
(ראה
לעיל
,
ב).
ודבר
זה
היה
בא
מאליו
,
בלא
טורח.