תנ"ך - מי־אתה הר־הגדול לפני זרבבל למישר והוציא את־האבן הראשה תשאות חן חן לה: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

מִֽי־אַתָּ֧ה הַֽר־הַגָּד֛וֹל לִפְנֵ֥י זְרֻבָּבֶ֖ל לְמִישֹׁ֑ר וְהוֹצִיא֙ אֶת־הָאֶ֣בֶן הָרֹאשָׁ֔ה תְּשֻׁא֕וֹת חֵ֥ן חֵ֖ן לָֽהּ: פ (זכריה פרק ד פסוק ז)

טקסט וניקוד:

מִי־אַתָּה הַר־הַגָּדוֹל לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל לְמִישֹׁר וְהוֹצִיא אֶת־הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה תְּשֻׁאוֹת חֵן חֵן לָהּ: פ (זכריה פרק ד פסוק ז)

טקסט בלבד:

מי־אתה הר־הגדול לפני זרבבל למישר והוציא את־האבן הראשה תשאות חן חן לה: פ (זכריה פרק ד פסוק ז)

תיקון קוראים:

מי־אתה הר־הגדול לפני זרבבל למישר והוציא את־האבן הראשה תשאות חן חן לה: פ (זכריה פרק ד פסוק ז)
מָא אַתּ חֲשִׁיבָא מַלכוּתָא טַפשְׁתָא קֳדָם זְרֻבָּבֶל הֲלָא כְמֵישְׁרָא וִיגַלֵי יָת מְשִׁיחֵיהּ דַּאֲמִיר שְׁמֵיהּ מִלְקַדמִין וְיִשׁלוֹט בְּכָל מַלכְוָותָא :

תשאות - ד': יש' כב , ב; זכ' ד , ז; איוב לו , כט; לט , ז.

הראשה - ל'; תשאות - ד'.

מי אתה הר הגדול - שרי עבר הנהר , "תתני פחת עבר נהרא ושתר בוזני וכנוותהון" (עז' ה , ג) , שבטלתם המלאכה עד כה; מעתה תהיו לפני זרובבל למישור - אין לכם שררה וגדולה עוד עליו. והוציא את האבן הראשה - יקח אבן הבדיל בידו (ראה להלן , י) , להיות אדריכל בראש הבונים , והם יבנו , הכל כפי דבריו אשר יצוה , בניין זה נאה ומפואר. תשואות חן חן - יהיו לה , לאותה אבן , שהכל יאמרו: כמה מפואר בניין זה העשוי על ידי אבן המשקולת הזאת! תשואות חן חן; "תשואות נוגש" (איוב לט , ז); "תשואות מלאה עיר הומיה" (יש' כב , ב); "קול שאון" (יש' סו , ו) - כולן לשון השמעת קול הם.

מי אתה הר הגדול לפני זרובבל למישור והוציא את האבן הראשה תשואות חן חן לה - האבן הגדולה , שעל ידי תשואות והמיות גדולות מוציאין אותה לביניין , זרובבל יוציא אותה אבן הגדולה לביניין בית המקדש; הוא בעצמו יוציא אותה על ידי חן שיחון עליו מאת המקום.

מי - הנביא ידבר אל כל שר ומלך: אם אתה נחשב בעיניך כהר פלוני הגדול , למישור תשוב לפני זרובבל. ובהוציאו את האבן הראשה - היא אבן הבדיל שתנתן ביד זרובבל (ראה להלן , י) , והיא האמורה למעלה "אשר נתתי לפני יהושע" (זכ' ג , ט) , תשואות - שאון רב יהיה לה , שאון חן חן , שהכל ישמח; כמו "תשואות מליאה" (יש' כב , ב).

מי אתה הר הגדול , לפני זרובבל תהיה למישור. והוציא את האבן הראשה - פירוש: וְיוציא את האבן וְיבנה אותה בראש. תשואות חן חן - תהיה תשואות , מ"קול שאון" (יש' סו , ו).

מי אתה הר הגדול - מלכי פרס , שהיו עד עכשיו מבטלין הבנין , והיה לזרובבל שהתחיל ליסד הבית לאבן נגף ולצור מכשול (ע"פ יש' ח , יד). לפני זרובבל - יהיה עתה למישור , לבצע בניָנו. והוציא את אבן גובה הבנין - היא העליונה , שבה נגמר הבנין למעשהו - לבנין , לבנות הכל; כענין "ומוציא כלי למעשהו" (יש' נד , טז); "ויצא לצרף כלי" (מש' כה , ד); "ויצא העגל הזה" (שמ' לב , כד). ואיך יוציאנה למעשהו לבנין? - לא כבונה בפחד ובמורא , שאינו משמיע קול שאון וקול תשואות כדי שלא ירגישו בו אויביו ויעכבוהו , ומפני פחד האויב ממהר לבנות ואינו חושש ליפות הבנין בפתוחים ומלאכת נוי , כאשר עשיתם בבנין העיר; כי בתשואות - מרוב בונים ובני אדם שיעזרו בבנינו , ותשואות העיר , שתהיה עליזה (ע"פ יש' כב , ב) ושמחה , בלי פחד יבננה; ובִנוי גדול , שחן גדול יהיה לה בעיני כל רואיה בבנינה. חן חן - אך חן; כמו "בדרך בדרך" (דב' ב , כז); "מעלה מעלה" (דב' כח , מג); "מטה מטה" (שם); "מאד מאד" (במ' יד , ז); וכמהו רבים.

מי אתה הר הגדול - אמר כנגד סנבלט וחבריו השוטנים (ראה פירושו לזכ' ג , א): אם תהיה כהר הגדול , תהיה לפני זרובבל למישור; ולא תוכל לעמוד לפניו , להשבית המלאכה. והוציא את האבן הראשה - כמו שהוציא האבן הראשה כשהחל הבניין ביום עשרים וארבעה לחדש התשיעי (ראה חגי ב , יח) , כן ישלים המלאכה. תשואות חן חן לה - כאשר שם זרובבל האבן הראשה בבניין , שם אותה בתשואות והמון רב , ואמרו כל העם: חן חן לה לאבן הזאת מאת האל! והכפל - לחזק העניין , כמו "שלום שלום" (יש' נז , יט).

מי אתה הר הגדול - הטורח והעול שלבניין הבית , והוא כהר גדול , יהיה לפני זרובבל למישור; כלומר , שבקלות יבנהו ולא יהיה לו עיכוב. והוציא - זרובבל את האבן הראשה - שמשימין אותה בראש הבניין מפני גודלה וחשיבותה. תשואות חן חן לה - המונות וריבוי חן יתן הבורא לאותה האבן , שאחריה ייבנה הבניין בהצלחה גדולה.
ריכוז קישורים