תנ"ך - לקוח מאת הגולה מחלדי ומאת טוביה ומאת ידעיה ובאת אתה ביום ההוא ובאת בית יאשיה בן־צפניה אשר־באו מבבל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לָק֙וֹחַ֙ מֵאֵ֣ת הַגּוֹלָ֔ה מֵחֶלְדַּ֕י וּמֵאֵ֥ת טוֹבִיָּ֖ה וּמֵאֵ֣ת יְדַֽעְיָ֑ה וּבָאתָ֤ אַתָּה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וּבָ֗אתָ בֵּ֚ית יֹאשִׁיָּ֣ה בֶן־צְפַנְיָ֔ה אֲשֶׁר־בָּ֖אוּ מִבָּבֶֽל: (זכריה פרק ו פסוק י)

טקסט וניקוד:

לָקוֹחַ מֵאֵת הַגּוֹלָה מֵחֶלְדַּי וּמֵאֵת טוֹבִיָּה וּמֵאֵת יְדַעְיָה וּבָאתָ אַתָּה בַּיּוֹם הַהוּא וּבָאתָ בֵּית יֹאשִׁיָּה בֶן־צְפַנְיָה אֲשֶׁר־בָּאוּ מִבָּבֶל: (זכריה פרק ו פסוק י)

טקסט בלבד:

לקוח מאת הגולה מחלדי ומאת טוביה ומאת ידעיה ובאת אתה ביום ההוא ובאת בית יאשיה בן־צפניה אשר־באו מבבל: (זכריה פרק ו פסוק י)

תיקון קוראים:

לקוח מאת הגולה מחלדי ומאת טוביה ומאת ידעיה ובאת אתה ביום ההוא ובאת בית יאשיה בן־צפניה אשר־באו מבבל: (זכריה פרק ו פסוק י)
סַב מִן בְּנֵי גָלוּתָא מֵחֶלדַּי וּמִן טוֹבִיָה וּמִן יְדַעיָה וְתֵיתֵי אַתּ בְּיוֹמָא הַהוּא וְתֵיעוֹל לְבֵית יֹאשִׁיָה בַר צְפַניָה דַּאֲתוֹ מִבָּבֶל :

לקוח - ד': דב' לא , כו; יר' לב , יד; יח' כד , ה; זכ' ו , י. ובאת (הראשון בפסוק) - ז' בטעמא (מלרע): *בר' ו , יח; שמ' ג , יח; *דב' יז , ט; כו , ג; ש"א כ , יט; יר' לו , ו; *זכ' ו , י. ובאת (השני בפסוק) - ג' בטעמא (רביע): דב' ו , יח; מ"א יט , טו; זכ' ו , י.

ובאת ג' בטע' ובאת וירשת ובאת ומשחת את חזאל ובאת בית יאשיה.

לקוח - ד'; מחלדי - ל'; ובאת - ז' בטע'.

[לקוח מאת הגולה מחלדי וגו' , ] אשר באו מבבל - כל האנשים האלה.

לקוח - שם הפועל תחת ציווי; כמו "זכור את יום השבת" (שמ' כ , ח). ובאת אתה - בעצמך ביום ההוא. בית יאשיהו (בנוסחנו: יאשיה) בן צפניה - שהיה בירושלם. אשר באו מבבל - שב אל חלדי וטוביה וידעיה; כמו "על שפת הים" (שמ' יד , ל) - שב אל "ישראל" (שם).

לקוח מאת הגולה - פירוש: מאת אילו אנשי הגולה: מחלדי ומטוביה ומידעיה; ותבא ביום ההוא בית יאשיה בן צפניה. וזה תקח מהן: כסף וזהב , ועשית עטרות ושמת בראש יהושע.

מאת הגלה (בנוסחנו: הגולה) - וממי? מחלדי - הוא "חלם" הנזכר למעלה (להלן , יד; ראה פירושו לזכ' ג , ח). 'ובאת' אחרון מפרש את הראשון , ו'לקיחה' אחרונה מפרשת הראשונה. אשר באו שם מבבל - ונתארחו בביתו. ולקחת כסף וזהב - מארבעתם , כמו שיוכיח למטה (פס' יד). ונראה ש"חן בן צפניה" (שם) אחי יאשיה היה , ונתן יאשיה שכאן בארץ ישראל בשביל חן אחיו שבבבל; כי לא נצטוה ליקח אלא מאת בני הגולה , וחן לא בא עמם , ויאשיה אינו מן הגולה. ולמטה (פס' יד) נפרש למה לא לקח אלא מבני הגולה הכסף והזהב. ועשית עטרות - שתי עטרות , אחת מכסף ואחת מזהב; של זהב - למלך , ושל כסף - לכהן גדול , כמו שנפרש למטה (פס' יג). ושמת בראש יהושע... הכהן הגדול - שתיהן. שאף המלך צריך לכהן גדול , שעל פי הכהן הגדול ימָשח למלך , ועל פיו יצא ועל פיו יבא , כמו שתמצא באלעזר ויהושע (ראה במ' כז , כא); ולכך ניתנו לו שתיהן , כי שתיהן בידו. והוא שמפרש והולך עטרה שנייה למי - לצמח (ראה להלן , יב).

ויהי. לקוח - מקור במקום צווי , כמו "הלוך וקראת" (יר' ב , ב). מאת הגולה - מאת הבאים מהגולה , והם חלדי וטוביה וידעיה ויאשיה. והביאו כסף וזהב לנדבה לבניין הבית , ובא דבר יי' לנביא להודיעו זה ואמר לו שיקח הכסף והזהב ויעשה מהם עטרות (ראה להלן , יא). ובאת אתה ביום ההוא - ביום שתבוא שם; כי לא אמר לו שילך שם ביום הנבואה. ובאת בית יאשיה בן צפניה - כי בביתו היו האחרים; וזהו שאמר: אשר באו מבבל - יאשיה עם הנזכרים.

ויהי דבר יי' אלי לאמר לקוח מאת הגולה וכו' , הנה איש צמח - זה זרובבל שהוא מזרע דוד. ולכן אמר: ומתחתיו יצמח , כטעם "ומתחת שרשיו" וכו' (ראה איוב יח , טז) , כי שרשו מצמח מלכים; לא כמו בני חשמונאי הכהנים שבאו אחריו. כי כתר מלכות וכתר כהֻנה שני כתרים הם , ולכן אמר "בין שניהם" (להלן , יג) - על זרבבל ויהושע הכהן.

לקוח מאת הגולה - לקוח הזהב (ראה להלן , יא) מאת אנשי הגולה; ואילו הם האנשים שתקח מהם: תקח מחלדי ומאת טוביה וגו'.
ריכוז קישורים