תנ"ך - ורחוקים ׀ יבאו ובנו בהיכל ה' וידעתם כי־ה' צבאות שלחני אליכם והיה אם־שמוע תשמעון בקול ה' אלהיכם: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּרְחוֹקִ֣ים ׀ יָבֹ֗אוּ וּבָנוּ֙ בְּהֵיכַ֣ל יְהוָ֔ה וִידַעְתֶּ֕ם כִּֽי־יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁלָחַ֣נִי אֲלֵיכֶ֑ם וְהָיָה֙ אִם־שָׁמ֣וֹעַ תִּשְׁמְע֔וּן בְּק֖וֹל יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם: פ (זכריה פרק ו פסוק טו)

טקסט וניקוד:

וּרְחוֹקִים ׀ יָבֹאוּ וּבָנוּ בְּהֵיכַל יְהוָה וִידַעְתֶּם כִּי־יְהוָה צְבָאוֹת שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם וְהָיָה אִם־שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּן בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם: פ (זכריה פרק ו פסוק טו)

טקסט בלבד:

ורחוקים ׀ יבאו ובנו בהיכל ה' וידעתם כי־ה' צבאות שלחני אליכם והיה אם־שמוע תשמעון בקול ה' אלהיכם: פ (זכריה פרק ו פסוק טו)

תיקון קוראים:

ורחוקים ׀ יבאו ובנו בהיכל יהוה וידעתם כי־יהוה צבאות שלחני אליכם והיה אם־שמוע תשמעון בקול יהוה אלהיכם: פ (זכריה פרק ו פסוק טו)
וּמֵאֲרַע רַחִיקָא יֵיתוֹן וְיִבנוֹן בְּהֵיכְלָא דַייָ וְתִדְּעוּן אֲרֵי יְיָ צְבָאוֹת שַׁלחַנִי לְאִתנַבָּאָה לְכוֹן וִיהֵי אִם קַבָּלָא תְקַבְּלוּן לְמֵימְרָא דַּייָ אֱלָהֲכוֹן :

ורחוקים - ב' (מלא): שו' יח , ז; זכ' ו , טו. ורחוקים - ז' מלא (בלישנא): יהו' ט , כב; שו' יח , ז; יש' לג , יג; מו , יב; זכ' ו , טו; *אס' ט , כ; נחמ' ד , יג. תשמעון - ו': דב' ז , יב; ח , כ; יר' יז , כד; *זכ' ו , טו; דנ' ג , ה , טו.

תשמעון ו' עקב עקב אם שמע אם שמוע בעדנא בעדנא.

ורחוקים - ב'; תשמעון - ו'.

והיה אם שמע וגו' - והיה לכם הדבר הזה אם שמע תשמעו (בנוסחנו: תשמעון) וגו'.

ורחוקים יבואו ובנו בהיכל יי' - אילו הגליות שיחזרו מארץ רחוקה , מבבל. והיה אם שמע תשמעו (בנוסחנו: שמוע תשמעון) בקול יי' אלהיכם - הדבר הזה יתקיים אם שמע תשמעו בקולי.

ורחוקים - הם מישראל.

ורחקים (בנוסחנו: ורחוקים) יבאו - פירוש: ועמים רחוקים יבאו ובנו בהיכל יי' , אם שמוע תשמעו (בנוסחנו: תשמעון) בקול יי' אלהיכם.

שלחני אליכם - ולא מלבי (ע"פ במ' טז , כח). והיה אם... תשמעו (בנוסחנו: תשמעון) - ובלבד אם שמוע תשמעו. (תוספת זו נמצאת בכתב היד בסוף הפירוש לזכריה:) ["ועשית עטרות ושמת בראש יהושע" (לעיל , י) - רמז לכתר כהונה ומלכות שיהיו לכהני בית חשמונאי , ולכך תשים אתם שתיהן בראש הכהן. "צמח שמו" (לעיל , יב) - בכל ענין שתפרשנו , לא מצינו איש ששמו 'צמח' , שיהא זה כמו "איש נולד לבית דוד יאשיהו" (ראה מ"א יג , ב); ואין זה שם גמור אלא שם כינוי , על שם ש"מתחתיו יצמח" (לעיל , יב) - מעצמו ימלך , בזרועו ובכחו יקח כתר מלכות , "ובנה את היכל יי'" (שם) כשהעשירו. "והוא ישא הוד" מלכות , "וישב ומשל על כסאו" (לעיל , יג) - למלכות. וגם "היה כהן" על כסא מלכותו (ראה שם) - ששתי עטרות יהיו לו. "בין שניהם" (שם) - בינו ובין העם; אע"פ שעם יהודה ראוי למלכות יותר , ושלו היתה , יהא מקובל עליהם. ורחוקים - זרים , שאינן קרובים אלי לשרתני , כגון הורודוס , יבאו אחריהם למלוך , ובנו עוד בהיכל יי'. כן ראוי לפרש , על ששׂם שתי העטרות בראש יהושע הכהן (ראה לעיל , יא). ומליצתו בצדו: "וישב ומשל על כסאו והיה כהן על כסאו" (לעיל , יג) - שמשמע: כתר כהונה ומלכות לאיש אחד. ועוד יש לתמוה: איך יתכן שלא נתנבא שום נביא על מלכות בית חשמונאי והורודוס שימלכו בבית שיני?!]

ורחוקים - מגויי הארצות , יבואו מארץ רחוקה לבנות בהיכל יי'; כלומר: להתנדב לבניין הבית. ואפשר שהיה זה בימי הרודוס , בבניין הגדול שבנה בבית המקדש. ויש מפרשים (ראה ראב"ע) ורחוקים - על ישראל , המפוזרים בגלות בארץ רחוקה. והיה אם שמוע תשמעון - כל זה שאני מבטיח אתכם יהיה אם שמוע תשמעון בקול יי' אלהיכם.

והיה אם שמוע תשמעון בקול יי' אלהיכם - זה לשון נכבד. ובאור כלל זה 'אוצר יי'' יבא.

ורחוקים יבואו - שיבואו מארץ רחוקה , מבבל , ובנו בית המקדש. והיה אם שמוע תשמעו (בנוסחנו: תשמעון) בקול יי' אלהיכם - אז יתקיים לכם זה הדבר.
ריכוז קישורים