תנ"ך - אשר־בה הסוסים השחרים יצאים אל־ארץ צפון והלבנים יצאו אל־אחריהם והברדים יצאו אל־ארץ התימן:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אֲשֶׁר־בָּ֞הּ הַסּוּסִ֣ים הַשְּׁחֹרִ֗ים יֹֽצְאִים֙ אֶל־אֶ֣רֶץ צָפ֔וֹן וְהַ֨לְּבָנִ֔ים יָצְא֖וּ אֶל־אַחֲרֵיהֶ֑ם וְהַ֨בְּרֻדִּ֔ים יָצְא֖וּ אֶל־אֶ֥רֶץ הַתֵּימָֽן: (זכריה פרק ו פסוק ו)

טקסט וניקוד:

אֲשֶׁר־בָּהּ הַסּוּסִים הַשְּׁחֹרִים יֹצְאִים אֶל־אֶרֶץ צָפוֹן וְהַלְּבָנִים יָצְאוּ אֶל־אַחֲרֵיהֶם וְהַבְּרֻדִּים יָצְאוּ אֶל־אֶרֶץ הַתֵּימָן: (זכריה פרק ו פסוק ו)

טקסט בלבד:

אשר־בה הסוסים השחרים יצאים אל־ארץ צפון והלבנים יצאו אל־אחריהם והברדים יצאו אל־ארץ התימן: (זכריה פרק ו פסוק ו)

תיקון קוראים:

אשר־בה הסוסים השחרים יצאים אל־ארץ צפון והלבנים יצאו אל־אחריהם והברדים יצאו אל־ארץ התימן: (זכריה פרק ו פסוק ו)
דְּבַהּ סוּסָוָון אוּכָּמִין נָפְקִין לַאֲרַע צִפּוּנָא וְחִיוָרִין נְפַקוּ בָּתְרֵיהוֹן וּפַצִיחִין נְפַקוּ לַאֲרַע דָּרוֹמָא :

ארץ התימן - ל'.

אשר בה סוסים (לפנינו: הסוסים) השחורים יוצאים אל ארץ הצפון (בנוסחנו: צפון) - להרכיב את מדי. ועל האדומים לא כתב 'יוצאים' , שכבר כלתה לה ממשלת בבל. והלבנים [יצאו] אל אחריהם - להרכיב את פרס; ששתיהן בצפון , משלו על בבל. והברודים [יצאו] אל ארץ התימן - להרכיב את יון , ויטלו המלוכה מיד פרס. [וגם בסוף הפרשה קורא לבני יון - 'אנשי תימן': "ועוררתי בניך ציון על בניך יון" וגו' , "והלך בסערות תימן" (זכ' ט , יג - יד) - להסעיר יוונים היושבים בדרום.] ובפתרון רב סעדיה [בדניאל] ראיתי: "מלך הנגב" (דנ' יא , ה) - הוא מלך יוון.

אשר בה הסוסים השחורים יוצאים אל ארץ צפון - זו מלכות אחשורוש מלך מדי שהיו בצפון ארץ ישראל , ששעבדו בישראל. וסוסים אדומים אינו אומר כאן (ראה לעיל , ב) , לפי שהיא מלכות בבל שעשו כבר שליחותם בישראל. והלבנים יצאו... אחריהם - זו מלכות דריוש בן אחשורוש , שבאו אחריהם. והברודים יצאו אל ארץ תימן (בנוסחנו: התימן) - זו מלכות יון שיושב בדרומה של ארץ ישראל. כך פירש רבינו סעדיה.

אשר - הזכיר המראה השנית (ראה לעיל , ב - ג) , כי היא עיקר המראה על היהודים אשר נשארו אל ארץ צפון - בבל ופרס. והלבנים יצאו אל אחריהם - ולא חשש לדעת את הארץ אשר יצאו שם. והברדים - הם המרכבה הרביעית (ראה לעיל , ג) , יצאו אל דרום , הפך המרכבה השנית שיצאה אל ארץ צפון.

אשר בה הסוסים השחורים - פירוש: המרכבה אשר בה הסוסים השחורים והמרכבה אשר בה הסוסים הלבנים יוצאים אל ארץ צפון - לבבל; והם מלך פרס ומלך מדי.

יוצאים אל ארץ צפון - הן רומי , היא כתים ואומות היושבים בצפון הים הגדול (ראה בר' י , ד). והלבנים יצאו אל אחריהם - לקבל אף הן מלכות עמם , להתחבר עם רומי ומלכותה לאמנה אחת; והוא "מלך צפון" הנזכר בדניאל (יא , ו) , כמו שפירש שם פירוש מבואר. והברדים יצאו אל ארץ התימן - היא מלכות עובדי מחמט (מוחמד) הראשֹנים , והוא "מלך הנגב" שכתוב בדניאל (יא , ה); וישמעאל וערביא וכל עובדי מחומט שהן בדרום הים הגדול , ואְיָיך , עמם גוים רבים.

אשר בה - ולא זכר האדומים (ראה לעיל , ג) , כי כבר עברה מלכות בבל. ומלכות מדי ופרס יצאו תחלה אל ארץ צפון , שהיא בבל - להשחיתה , ואחר כן משלו בכל ממלכות הארץ. והלבנים , שהיא מלכות יון , יצאו אחריהם - שאלכסנדרוס מקדון , המלך הראשון ליון , הרג דריוש בבבל ולקח המלוכה ממנו , ומלך אחר כן הוא והבאים אחריו בכל העולם. והברדים יצאו אל ארץ התימן - זו מלכות רומי. ומה שאמר יצאו אל ארץ התימן , שהיא ארץ הדרום - בעבור כי רומי היא צפונית , ויוליאוס קיסר שמלך על רומי החל להלחם במלכות יון , ותחלת מלחמותיו יצא אל ארץ מצרים שהיא דרומית. ובכל הארצות היו מולכים בני יון , וזה יוליאוס קיסר התגבר עליהם , והוא העביר המלוכה מבני יון והחזירה לרומיים.

המרכבה אשר בה הסוסים השחורים יוצאים אל ארץ צפון - זהו מלכות אחשורוש מלך מדי שהיה בצפון ארץ ישראל. ו'סוסים אדומים' אינו אומר כאן , שהוא מלכות בבל. והלבנים יצאו אל אחריהם - זהו מלכות כורש בן אחשורוש , שבאו אחריהם מיד , ובנו בית המקדש. והברודים יצאו אל ארץ תימן (בנוסחנו: התימן) - זהו מלכות יון שיושבת בדרומה שלארץ ישראל.
ריכוז קישורים