תנ"ך - ויזעק אתי וידבר אלי לאמר ראה היוצאים אל־ארץ צפון הניחו את־רוחי בארץ צפון: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיַּזְעֵ֣ק אֹתִ֔י וַיְדַבֵּ֥ר אֵלַ֖י לֵאמֹ֑ר רְאֵ֗ה הַיּֽוֹצְאִים֙ אֶל־אֶ֣רֶץ צָפ֔וֹן הֵנִ֥יחוּ אֶת־רוּחִ֖י בְּאֶ֥רֶץ צָפֽוֹן: פ (זכריה פרק ו פסוק ח)

טקסט וניקוד:

וַיַּזְעֵק אֹתִי וַיְדַבֵּר אֵלַי לֵאמֹר רְאֵה הַיּוֹצְאִים אֶל־אֶרֶץ צָפוֹן הֵנִיחוּ אֶת־רוּחִי בְּאֶרֶץ צָפוֹן: פ (זכריה פרק ו פסוק ח)

טקסט בלבד:

ויזעק אתי וידבר אלי לאמר ראה היוצאים אל־ארץ צפון הניחו את־רוחי בארץ צפון: פ (זכריה פרק ו פסוק ח)

תיקון קוראים:

ויזעק אתי וידבר אלי לאמר ראה היוצאים אל־ארץ צפון הניחו את־רוחי בארץ צפון: פ (זכריה פרק ו פסוק ח)
וְאַכרֵיז עֲלַי וּמַלֵיל עִמִי לְמֵימַר חֲזִי דְּגָלַן לַאֲרַע צִפּוּנָא אֵימַר לְהוֹן עֲבִידוּ יָת רְעוּתִי בַּאֲרַע צִפּוּנָא :

ויזעק - ד': שו' ד , י , יג; יונה ג , ז; זכ' ו , ח. היוצאים - ד' מלא (בלישנא): יח' יד , כב; מז , ח , יב; זכ' ו , ח.

ויזעק - ד'; היוצאים - ד' מל'.

אלה היוצאים אל ארץ צפון - להרכיב את מדי ופרס , הניחו את רוחי - שיככו את חמתי בבבל , שהשחיתו את בלשצר וזרעו של נבוכד נצר (ראה דנ' ה , ל); הוא שאמר ישעיה "יי' אהבו יעשה חפצו בבבל" וגו' (מח , יד).

הניחו את רוחי בארץ צפון - אילו כורש ודריוש שיצאו אחריהם לארץ צפון והניחו את רוחי על ישראל והעלו אותם משם; וכן הוא אומר "העיר יי' את רוח כורש מלך פרס" (דה"ב לו , כב).

ויזעק. וידבר המלאך הדובר בי על פי השם , כי השחורים היוצאים אל ארץ צפון עשו נקמת השם בצפון. וזה טעם הניחו את רוחי; כמו "ומושל ברוחו" (מש' טז , לב). וטעם זאת המראה: שהודיע הנביא לישראל , כי כל היושב מהם בארץ צפון ולא יבא לבנות הבית , רעה תבא אליהם , מרוב מלחמות שתתעוררנה בארץ צפון; וירושלם תשכן לבטח.

ויזעק אותי וידבר אלי לאמר: ראה מלך פרס ומלך מדי היוצאים אל ארץ צפון , והיא בבל , הניחו את רוחי - כלומר: עשו רצוני בארץ צפון , והיא בבל.

ויזעק אתי - זירזני להבין. הניחו את רוחי - ואת חמתי בארץ צפון - מבבל ומפרס ומדי , שקצפתי עליהם על שהרעו לעמי (ראה זכ' א , טו).

ויזעק - כלומר: קרא עלי בקול רם וגדול ואמר לי: ראה , היוצאים אל ארץ צפון הניחו את רוחי בארץ צפון; אלה השחורים (ראה לעיל , ו) , שיצאו אל בבל להשחיתה , עשו לי נחת רוח כשהשחיתו אותה. הניחו את רוחי - את כעסי שהיה לי עליהם , שהרעו לישראל יותר מדאי; כמו שאמר "אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה" (זכ' א , טו). ויונתן תרגם: "ואכריז עלי ומליל עמי למימר חזי דגלן לארע צפונא אמר להון עבידו ית רעותי בארע צפונא".

ויזעק אותי - אע"פ שהוא 'כבד' (ראה יונה ג , ז) פתרונו כמו 'קל'. ראה - אותם היוצאים בארץ צפון הניחו את רוחי בארץ צפון - שבנו בית המקדש , שהוא צפיתו שלמקום ומבטו. כמו שתאמר מן 'רצה' - 'רצון' , כך תאמר מן 'צפה' - 'צפון'; והוא לשון 'צְפייה'.
ריכוז קישורים