תנ"ך - ולבם שמו שמיר משמוע את־התורה ואת־הדברים אשר שלח ה' צבאות ברוחו ביד הנביאים הראשנים ויהי קצף גדול מאת ה' צבאות:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְלִבָּ֞ם שָׂ֣מוּ שָׁמִ֗יר מִ֠שְּׁמוֹעַ אֶת־הַתּוֹרָ֤ה וְאֶת־הַדְּבָרִים֙ אֲשֶׁ֨ר שָׁלַ֜ח יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ בְּרוּח֔וֹ בְּיַ֖ד הַנְּבִיאִ֣ים הָרִאשֹׁנִ֑ים וַֽיְהִי֙ קֶ֣צֶף גָּד֔וֹל מֵאֵ֖ת יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת: (זכריה פרק ז פסוק יב)

טקסט וניקוד:

וְלִבָּם שָׂמוּ שָׁמִיר מִשְּׁמוֹעַ אֶת־הַתּוֹרָה וְאֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁלַח יְהוָה צְבָאוֹת בְּרוּחוֹ בְּיַד הַנְּבִיאִים הָרִאשֹׁנִים וַיְהִי קֶצֶף גָּדוֹל מֵאֵת יְהוָה צְבָאוֹת: (זכריה פרק ז פסוק יב)

טקסט בלבד:

ולבם שמו שמיר משמוע את־התורה ואת־הדברים אשר שלח ה' צבאות ברוחו ביד הנביאים הראשנים ויהי קצף גדול מאת ה' צבאות: (זכריה פרק ז פסוק יב)

תיקון קוראים:

ולבם שמו שמיר משמוע את־התורה ואת־הדברים אשר שלח יהוה צבאות ברוחו ביד הנביאים הראשנים ויהי קצף גדול מאת יהוה צבאות: (זכריה פרק ז פסוק יב)

וְלִבְּהוֹן שַׁוִיאוּ תַקִיף כְּשָׁמִירָא מִלְקַבָּלָא יָת אוֹרָיתָא וְיָת פִּתגָמַיָא דִּשׁלַח יְיָ צְבָאוֹת בְּמֵימְרֵיהּ בְּיַד נְבִיַיָא קַדמָאֵי וַהֲוָה רְגַז רַב מִן קֳדָם יְיָ צְבָאוֹת :

ואת - הדברים - ג': יר' לו , כז; זכ' ז , יב; *נחמ' ה , ו. הראשנים - כ"י (חסר ומלא): ראה זכ' א , ד.

ואת - הדברים - ג'.

שמו שמיר - תולעת חזק מצור; מראין אותו אל אבן , והיא מתבקעת (ראה סוטה מח , ב).

ולבם שמו שמיר משמוע - והם שמו לבם חזק כשמיר לבלתי שמוע את התורה , ולכך קצף עליהם הקדוש ברוך הוא.

ולבם. השמיר - אין כח בברזל לעשות לו פתוחים. את התורה - תורת משה. ואת הדברים ביד הנביאים - להוכיחם. ויהי קצף גדול - על אבותיכם.

וימאנו להקשיב , משמוע את התורה ואת הדברים... - לשפוט משפט אמת (ראה לעיל , ט) ושאר הדברים שצוה אתם ביד נביאים הראשונים; ויהי קצף גדול.

ולבם שמו שמיר - שמיר הוא אבן חזקה , שלא יוכל הברזל לפסלה (ראה יר' יז , א). ואת הדברים - דברי תוכחה שהיו אומרים להם הנביאים. ברוחו - ברוח נבואה שהיתה מדברת עם הנביאים. ויהי קצף גדול - על אבותיכם.

שמיר - חזק.