תנ"ך - ואסערם על כל־הגוים אשר לא־ידעום והארץ נשמה אחריהם מעבר ומשב וישימו ארץ־חמדה לשמה: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְאֵ֣סָעֲרֵ֗ם עַ֤ל כָּל־הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יְדָע֔וּם וְהָאָ֙רֶץ֙ נָשַׁ֣מָּה אַחֲרֵיהֶ֔ם מֵעֹבֵ֖ר וּמִשָּׁ֑ב וַיָּשִׂ֥ימוּ אֶֽרֶץ־חֶמְדָּ֖ה לְשַׁמָּֽה: פ (זכריה פרק ז פסוק יד)

טקסט וניקוד:

וְאֵסָעֲרֵם עַל כָּל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא־יְדָעוּם וְהָאָרֶץ נָשַׁמָּה אַחֲרֵיהֶם מֵעֹבֵר וּמִשָּׁב וַיָּשִׂימוּ אֶרֶץ־חֶמְדָּה לְשַׁמָּה: פ (זכריה פרק ז פסוק יד)

טקסט בלבד:

ואסערם על כל־הגוים אשר לא־ידעום והארץ נשמה אחריהם מעבר ומשב וישימו ארץ־חמדה לשמה: פ (זכריה פרק ז פסוק יד)

תיקון קוראים:

ואסערם על כל־הגוים אשר לא־ידעום והארץ נשמה אחריהם מעבר ומשב וישימו ארץ־חמדה לשמה: פ (זכריה פרק ז פסוק יד)
וַאֲבַדְּרִינוּן בֵּינֵי עַמְמַיָא דְּלָא יְדַעוּנִין וְאַרעָא תִּצדֵּי בָתְרֵיהוֹן מִדְּעָדֵי וּמִדְּתָאֵיב עַל דְּשַׁוִיאוּ אֲרַע חֶמדְּתָא לְצָדוּ :

ואסערם - ה' מלין בטעמא שופר ורביע (חמש מלים המוטעמות במונח ורביע): בר' מה , ה; שמ' לב , לא; *זכ' ז , יד; קה' ד , י; *דנ' א , ז. על כל - הגוים - י' (בלישנא): ראה עו' א , טו.

ואסערם ה' מילין בקריא בטעמ' שופר ורביע אל תעצבו אנא חטא ואסערם ואילו האחד וישם לדניאל בלטשאצר.

ואסערם - בגלות , וכן עשיתי. וישימו - בעונם ארץ חמדה לשמה , והוא גרם להם הצום והמספד. אבל עתה:

ואסערם על כל הגוים - והפיצותים בגוים אשר לא ידעום. וישימו ארץ חמדה לשמה - שהחריבו האומות ארץ ישראל , שהיא ארץ חמדה.

ואסערם - מלה קשה בדקדוק , כי תֵרָאה שהיא מהפעלים היוצאים , והיה נכון שיאמר ' ואֶסְעָרם' , או 'ואֲסַעֲרם' , או 'ואסעירם' - בניין 'הכבד'. ורבי מרינוס אמר (רקמה ע' שמד - שמה): 'ואֶסער'; וזה אינו נכון , בעבור על כל הגוים. והנכון בעיני: ואסער עליהם בסערת רוחי , והיא תפיץ אותם על כל הגוים. והזכיר והארץ נשמה - הפך "והנגב והשפלה ישב" (לעיל , ז).

ואסערם - פירוש: פיזרתי אותם על כל הגוים.

ואסערם על כל הגוים אשר לא ידעום - מלת ואסערם קשה בדקדוק. ואמרו , כי היא מורכבת מפעל 'קל' ו'נפעל'. ואדני אבי ז"ל כתב , כי כלו מה'קל'; ואע"פ שהוא 'בודד' , פירושו: 'ואסער עמם'; כמו "ישושום מדבר..." (יש' לה , א) , שפירושו: 'ישושו עמם'. ואמר ואסערם , ולא אמר 'ואֶסְעֲרם' כמשפט - כדי להרחיב על העי"ן ולהקל מעליה; ונקדו האל"ף בצרי והסמ"ך בקמץ - להאריך המלה ולהרחיבה עוד. ועניין הפסוק: אני אהיה מצטער עמם בגלות , כעניין "בכל צרתם לו צר" (יש' סג , ט); ודברה תורה כלשון בני אדם. ויתכן לפרש שיהיה ואסערם פועל יוצא , כי מצאנו בפועל אחד 'עומד' ו'יוצא': כי מצאנו "הלמו עקבי סוס" (שו' ה , כב) - פועל עומד , "הלמוני בל ידעתי" (מש' כג , לה) - יוצא. ויונתן תרגם: "ואבדרינון ביני עממיא". והחכם רבי אברהם בן עזרא פירש: ואסער עליהם בסערת רוחי , והיא תפיץ אותם על כל הגוים. והארץ נשמה אחריהם - הפך "והנגב והשפלה יושב" (לעיל , ז).

ואסערם - הפיצותים ופיזרתים בסערה בתוך הגוים. וישימו ארץ חמדה לשמה - הם גרמו על ירושלים להיות שממה.
ריכוז קישורים