תנ"ך - וישלח בית־אל שראצר ורגם מלך ואנשיו לחלות את־פני ה':

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּשְׁלַח֙ בֵּֽית־אֵ֔ל שַׂרְאֶ֕צֶר וְרֶ֥גֶם מֶ֖לֶךְ וַאֲנָשָׁ֑יו לְחַלּ֖וֹת אֶת־פְּנֵ֥י יְהוָֽה: (זכריה פרק ז פסוק ב)

טקסט וניקוד:

וַיִּשְׁלַח בֵּית־אֵל שַׂרְאֶצֶר וְרֶגֶם מֶלֶךְ וַאֲנָשָׁיו לְחַלּוֹת אֶת־פְּנֵי יְהוָה: (זכריה פרק ז פסוק ב)

טקסט בלבד:

וישלח בית־אל שראצר ורגם מלך ואנשיו לחלות את־פני ה': (זכריה פרק ז פסוק ב)

תיקון קוראים:

וישלח בית־אל שראצר ורגם מלך ואנשיו לחלות את־פני יהוה: (זכריה פרק ז פסוק ב)
וּשׁלַח לְבֵית אֵל שַׁראֶצֶר וְרֶגֶּם מֶלֶך וְגֻברוֹהִי לְצַלָאָה קֳדָם יְיָ :

וישלח לביתאל שראצר ורגם מלך - אנשים צדיקים היו , ושלחו מבבל לקרוביהם שבביתאל , לבא לחלות את פני יי' בירושלם בעדם , ולשאל מאת הכהנים , להודיעם אם יבכו בחדש אב , אחרי שחזר הבית להבנות. הנזר - לפרוש מן התענוג , כאשר עשיתי זה שבעים שנה (ראה להלן , ה). אין 'נזירה' בכל מקום אלא 'פרישה' (ראה תו"כ אמור פרשתא ד , א).

וישלח בית אל שראצר ורגם מלך ואנשיו - שהיו בביתאל , לשאול לכהנים שבבית יי' צבאות: האבכה בחודש תשעה באב , החמישי , כמו שהיינו בוכים עד עכשיו , כל זמן שבית המקדש היה חרב? הינזר כאשר עשיתי זה כמה שנים - שהייתי נִפרָשׁ מתפנוקים ומתענוגים , לפי שהיה חרב? דבר זה שואלים: אם יבכו בחדש החמישי , כלומר: בתשעה באב , ויִנזרו מתענוגים , עכשיו כשהוא בנוי.

וישלח ביתאל (בנוסחנו: בית - אל) - שם שר הוא , משרי ישראל שהיו בבבל. וככה שראצר ורגם מלך - שמות שרים; והעד: ואנשיו - אנשי רגם מלך. ויפת אמר , שהוא כמו "שרי יהודה רגמתם" (תה' סח , כח) - הגדולים.

וישלח ביתאל (בנוסחנו: בית - אל) שראצר ורגם מלך ואנשיו - פירוש: זה שראצר ורגם מלך היו אנשים מישראל , ונשארו לבבל ולא עלו עם הגולה; ושלחו אנשיו לביתאל , והוא בית המקדש , לחלות את פני יי'.

היה דבר יי' - על ידי ששלח ביתאל (בנוסחנו: בית - אל) שראצר... יהודים היו.

ויהי בשנת. וישלח - פירושו: אחר ששלח; וכן "הן אתה קצפת ונחטא" (יש' סד , ד); "וירד מעשות החטאת" (וי' ט , כב); והדומים להם. ופירושו: אחר ששלח היה דבר יי' אל זכריה - ולא זכר מי היה השולח; ויש מפרשים (ראה ראב"ע) , כי ביתאל (בנוסחנו: בית - אל) - שם אדם , והוא שלח מן הגולה שראצר ורגם מלך ואנשיו לירושלם. והנכון , כי ביתאל - כמשמעו; וכן תרגם יונתן: "ושלח לביתאל". והשולחים היו בני הגולה; ואמר וישלח , לשון יחיד - דרך כלל; וכן "האבכה" , "כאשר עשיתי" (להלן , ג). והשלוחים היו שראצר ורגם מלך ואנשיו. ורגם מלך - אדם ששמו כך; והביא אנשים עמו , זהו שאמר: ואנשיו. ובאו לירושלם לחלות את פני יי' , ושלחו בידם בני הגולה לשאול ולאמר אל הכהנים ואל הנביאים: האבכה (ראה להלן , ג).

בית אל - שם אדם גם כן , כמו חביריו; ואֵלו - נראה שהיו אנשים גדולים בגולה אשר בבבל , ושלחו זה לירושלם לשאול.

וישלח ביתאל (בנוסחנו: בית - אל) - כלומר: שלחו יושבי ביתאל; ומי הם יושבי ביתאל? - שראצר ורגם מלך ואנשיו. ושלחו בירושלם לחלות פני יי'.
ריכוז קישורים