תנ"ך - לאמר אל־הכהנים אשר לבית־ה' צבאות ואל־הנביאים לאמר האבכה בחדש החמשי הנזר כאשר עשיתי זה כמה שנים: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לֵאמֹ֗ר אֶל־הַכֹּֽהֲנִים֙ אֲשֶׁר֙ לְבֵית־יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת וְאֶל־הַנְּבִיאִ֖ים לֵאמֹ֑ר הַֽאֶבְכֶּה֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הַחֲמִשִׁ֔י הִנָּזֵ֕ר כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי זֶ֖ה כַּמֶּ֥ה שָׁנִֽים: ס (זכריה פרק ז פסוק ג)

טקסט וניקוד:

לֵאמֹר אֶל־הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר לְבֵית־יְהוָה צְבָאוֹת וְאֶל־הַנְּבִיאִים לֵאמֹר הַאֶבְכֶּה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִשִׁי הִנָּזֵר כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי זֶה כַּמֶּה שָׁנִים: ס (זכריה פרק ז פסוק ג)

טקסט בלבד:

לאמר אל־הכהנים אשר לבית־ה' צבאות ואל־הנביאים לאמר האבכה בחדש החמשי הנזר כאשר עשיתי זה כמה שנים: ס (זכריה פרק ז פסוק ג)

תיקון קוראים:

לאמר אל־הכהנים אשר לבית־יהוה צבאות ואל־הנביאים לאמר האבכה בחדש החמשי הנזר כאשר עשיתי זה כמה שנים: ס (זכריה פרק ז פסוק ג)
לְמֵימַר לְכָהֲנַיָא דִּמשַׁמְשִׁין בְּבֵית מַקדְּשָׁא דַייָ צְבָאוֹת וּלסָפְרַיָא לְמֵימַר הַאֶבכֵּי בְּיַרחָא חֲמִישָׁאָה הַאֶמנַע נַפשִׁי מִתַּפנוּקִין כְּמָא דַעֲבַדִית דְּנָן כַּמָא שְׁנִין :

לאמר - ט' ראשי פסוקים: ראה עמ' ח , ה. החמשי - ג' חסר (בלישנא): יח' כ , א; זכ' ז , ג; דה"א יב , יא. כמה - ג' (בפתח וסגול): מ"א כב , טז; *זכ' ז , ג; דה"ב יח , טו.

לאמר ט' ראש' פסוק' לאסורים הן ישלח לא כי ארץ לך אתן וחבירו אל הכהנים מתי יעבר שובו נא איש לאמר אלהים עזבו רדפו ותפשוהו. כמה ג' עד כמה פעמים וחבירו כאשר עשיתי.

לאמר - ט' ראש' פסוק'; האבכה - ל'; החמשי - ג' חס'.

וישלח לביתאל שראצר ורגם מלך - אנשים צדיקים היו , ושלחו מבבל לקרוביהם שבביתאל , לבא לחלות את פני יי' בירושלם בעדם , ולשאל מאת הכהנים , להודיעם אם יבכו בחדש אב , אחרי שחזר הבית להבנות. הנזר - לפרוש מן התענוג , כאשר עשיתי זה שבעים שנה (ראה להלן , ה). אין 'נזירה' בכל מקום אלא 'פרישה' (ראה תו"כ אמור פרשתא ד , א).

וישלח בית אל שראצר ורגם מלך ואנשיו - שהיו בביתאל , לשאול לכהנים שבבית יי' צבאות: האבכה בחודש תשעה באב , החמישי , כמו שהיינו בוכים עד עכשיו , כל זמן שבית המקדש היה חרב? הינזר כאשר עשיתי זה כמה שנים - שהייתי נִפרָשׁ מתפנוקים ומתענוגים , לפי שהיה חרב? דבר זה שואלים: אם יבכו בחדש החמישי , כלומר: בתשעה באב , ויִנזרו מתענוגים , עכשיו כשהוא בנוי.

לאמר. בחדש החמישי - הזכיר זה הצום , בעבור כי הבית נשרף בעשור לחדש החמישי. ואל יהיה ספק בליבך בעבור שתמצא כי בשבעה לחדש נשרף (ראה מ"ב כה , ח) , כי הטעם: נשרף קצהו. וירושלם חרבה פעם שנית בימי טיטוס בתשעה באב , ועל אותו חרבן שני אנו מתענין. הנזר - שיִנָזרו מכל מעדנים ומאכל , רק יבכו. והנה הכהנים לא ידעו להשיב , כי אין זה הצום כתוב בתורה , רק הם קבלו עליהם בראותם חרבן בית ראשון. והנה הנביא התנבא , והשיב בסוף הפרשה (ראה זכ' ח , יט).

ושלחו אל הכהנים אשר לבית יי' צבאות ואל הנביאים לאמר: האבכה בחדש החמישי - הוא חדש אב , על חרבן הבית הראשון? או שמא עכשיו אין אנו צריכין , כי כבר נבנה הבית? הנזר - פירוש: נפריש עצמינו מן האכילה , כמו שעשינו זה כמה שנים? הנזר - דמיונו: "וינזרו מקדשי בני ישראל" (וי' כב , ב); תרגומו: "ויפרשון" (ת"א).

אל הכהנים - על פי התורה (ראה דב' יז , יא). בחודש החמישי - לפי הנכוחה , בעשור לחדש נשרף (ראה יר' נב , יב - יג) ובעשור בכו וספדו עליו. ומה שכתוב "בשבעה" (מ"ב כה , ח) - כך אומר: בשבעה לחדש בא נבוזר אדן לירושלם , וכך כתוב בו: "בא... ירושלם" , אבל השריפה לא היתה עד העשירי , שעל כרחך לזמן המאוחר שבהן תעמיד השריפה. ומה שכתוב שם "בא נבוזר אדן" (יר' נב , יב) - כך כתוב "בא נבוזר אדן... עמד לפני מלך בבל בירושלם , וישרף..." (שם , יב - יג) , שמשמע: בא לפני המלך ושרפוֹ במצותו; אבל ביאתו היתה מיום שביעי. נמצא כל אחד מוכרע ממקומו: השביעי - שבו בא לירושלם , והעשירי - שבו בא לפני המלך וצוהו לשורפו. ודברי רבותינו (ראה תענית כט , א) יהיו קיימין במקומן על פי קבלתן , ולא על פי העברי. הנזר - מאכילה ומשתייה ומשמחה גם עתה , כל זמן שלא נגמר בנינו; שלא נגמר עד שנת שש לדריוש (ראה עז' ו , טו). כאשר עשיתי - בחורבנו.

לאמר. לבית יי' - כמו 'בבית יי''; וכן תרגם יונתן: "דמשמשין בבית מקדשא דיי'". ואל הנביאים - חגי , זכריה ומלאכי; ויונתן תרגם: "ולספריא". האבכה - כי עדיין לא היו מאמינים בבניין הבית , מפני האויבים שהשביתו המלאכה כמה שנים; ועתה , אע"פ ששמעו כי היו בונים הבית , היו קטני אמנה ולא היו רוצים לעלות מבבל , כי לא היו מאמינים שיִשלַם בניין הבית ויעמוד מפני הצרים אותם , ושאלו אם יצומו בתשעה באב כמו שעשו שבעים שנה. הנזר - מקור; כלומר: אם אנזר ממאכל וממשתה ומתענוג. ויונתן תרגם: "האמנע נפשי מתפנוקין".

החמישי - הוא אב , שהוא העקר. הנזר - מקור. כי כן כל בוכה , מתפרד מבני אדם , גם מתענוגים רבים.

האבכה בחודש החמישי - זהו תענית תשעה באב; ואם צריך אני להינזר מן התענוגים עתה , שהבית הוא בנוי? כאשר עשיתי זה כמה שנים - שהיינו בבבל , והיינו בוכים בתשעה באב על חרבן בית המקדש שחרב בתשעה באב.
ריכוז קישורים