תנ"ך - ויהי
דבר־ה'
צבאות
אלי
לאמר:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיְהִ֛י
דְּבַר־יְהוָ֥ה
צְבָא֖וֹת
אֵלַ֥י
לֵאמֹֽר:
(זכריה פרק ז פסוק ד)
וַיְהִי
דְּבַר־יְהוָה
צְבָאוֹת
אֵלַי
לֵאמֹר:
(זכריה פרק ז פסוק ד)
ויהי
דבר־ה'
צבאות
אלי
לאמר:
(זכריה פרק ז פסוק ד)
ויהי
דבר־יהוה
צבאות
אלי
לאמר:
(זכריה פרק ז פסוק ד)
וַהֲוָה
פִּתגָם
נְבוּאָה
מִן
קֳדָם
יְיָ
צְבָאוֹת
עִמִי
לְמֵימַר
:
ויהי
-
כ'
בטעמא
(בתביר)
ראשי
פסוקים:
בר'
מא
,
יג;
*במ'
י
,
לה;
לא
,
לז;
יהו'
ד
,
יא;
ה
,
ח;
טז
,
ה;
ש"ב
יב
,
יח;
יט
,
כו;
מ"א
יב
,
ל;
יד
,
כה
,
כח;
יז
,
ז;
יח
,
יז;
כא
,
טז;
יר'
מא
,
ד;
יח'
כו
,
א;
זכ'
ז
,
ד;
ח
,
א
,
יח;
דה"ב
יב
,
יא.
ויהי.
אמור.
בחמישי
ובשביעי
-
אע"פ
שהם
ארבעה
צומות
,
זכר
החמישי
,
שהיה
בו
החרבן
,
וזכר
השביעי
,
שנהרג
בו
גדליה
והיה
החרבן
השני;
שכבר
נשארו
דלת
העם
,
ולא
היתה
חרבה
אם
נשארו
דלת
העם
שהשאיר
נבוזראדן
לכורמים
וליוגבים
(ראה
יר'
נב
,
טז).
וגדליה
נהרג
בראש
חודש
השביעי
(ראה
יר'
מא
,
א)
,
ולפי
שהוא
יום
טוב
קבעו
התענית
למחרתו.
הצום
צמתוני
אני.
צמתוני
-
צמתם
אותי;
כלומר:
אם
צמתם
בעבורי?!
ובעבור
עונותיכם
חרב
הבית
וגליתם
,
ובעבור
זה
צמתם!
ואם
תעשו
משפט
וצדקה
-
אין
אתם
צריכים
לצום
,
כי
הנה
נבנה
הבית
,
ועלו
מן
הגולה
ושבו
בארץ
כל
הימים
אם
תעשו
הטוב
בעיני
,
כי
לא
תגלו
ממנה
לעולם.
ומה
שאמר
אני
אחר
שאמר
צמתוני
-
רוצה
לומר:
האני
צויתי
אתכם
לצום?
ויונתן
תרגם
הצום:
"תעני
אתון
מתענין
קדמי".
ויהי
דבר
יי'
-
באה
אליו
התשובה
מיד
,
שישיב
להן
מן
הבורא.