יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
ויהי
-
עתה
ישיב
תשובה
על
שאילת
הצום
(ראה
זכ'
ז
,
ג).
והזכיר
צום
הרביעי
-
והוא
היה
בתשעה
לחדש
,
כי
אז
נבקעה
העיר
(ראה
מ"א
כה
,
ג
-
ד).
וצום
החמישי
-
כאשר
הזכרתי
(זכ'
ז
,
ג)
,
בעשור
לחודש.
וצום
השביעי
-
אין
כתוב
מספר
ימי
החדש.
והמינים
אמרו
,
כי
הוא
יום
שהתענו
בסוף
חג
הסוכות
,
הכתוב
בעזרא
(ראה
נחמ'
ט);
והם
תועים
,
כי
אז
התענו
בעבור
מַעַל
הגולה
(ע"פ
עז'
ט
,
ד).
ואין
שם
כתוב
כי
רע
בא
על
ישראל
בחדש
השביעי
,
רק
דבר
גדליה;
וכתוב
"ויהי
בחדש
השביעי"
(יר'
מא
,
א).
ובעבור
שלא
הזכיר
ימי
החדש
,
יתכן
להיותו
בתחלת
החדש
בחידוש
הלבנה
,
כמו
"חדש
ושבת"
(יש'
א
,
יג);
"בחדש
השלישי
לצאת
בני
ישראל"
(שמ'
יט
,
א).
ובאמרו
הכתוב
"באחד
לחדש"
(וי'
כג
,
כד
ועוד)
-
נאמר
כן
לחזוק
,
שלא
יעלה
על
לב
השומע
כי
איננו
היום
הראשון;
כי
הכתוב
הוא
"חדשיכם
ומועדיכם"
(יש'
א
,
יד).
ואין
טענה
ממלת
"ובראשי
חדשיכם"
(במ'
כח
,
יא)
-
כי
הם
חדשי
ניסן;
וכתוב
שם
"עולת
חדש
בחדשו"
(שם
,
יד).
ומדברי
קבלה
(ראה
סוכה
נה
,
א)
נקבל
"וביום
שמחתכם
ובמועדיכם
ובראשי
חדשיכם"
(במ'
י
,
י;
ראה
פירוש
ב
שמ'
יב
,
ב).
אם
כן
נהרג
גדליה
בראש
השנה
,
על
כן
קבעוהו
ביום
השלישי;
או
קבלנו
ככה
מפי
האבות
הקדושים.
וצום
העשירי
-
כתוב
ביחזקאל:
"כתוב
לך
את
שם
היום"
(יח'
כד
,
ב).
והנה
חכמינו
ז"ל
(ראה
משנה
תענית
ד
,
ו)
הניחו
צום
השביעי
והעשירי
כאשר
היו
לפנים.
ובעבור
כי
בשבעה
עשר
בתמוז
נהרגו
הכהנים
בבית
השם
,
וחמשה
דברים
קראונו
בו
,
קבעוהו
בתענית;
ולא
הטריחו
על
הציבור
להתענות
בתשיעי.
וביום
תשעה
באב
נלכדה
ירושלם
בפעם
השנית
,
גם
נשרף
בו
הבית
הראשון
,
קבעוהו
[צום].
ולא
הזכיר
הכתוב
תענית
אסתר
-
וכבר
עבר
זמן
אחשורוש
-
כי
אין
כתוב
במגילה
קביעת
יום
התענית
,
כי
כל
ישראל
בניסן
התענו
שלשה
ימים.
ודברי
הכתוב
"דברי
הצומות
וזעקתם"
(אס'
ט
,
לא)
אין
פירושו
כאשר
חשבו
רבים
,
וככה
פירושו:
שקיימו
וקבלו
על
נפשם
ימי
הפורים
לשמוח
בהם
―
אע"פ
שלא
צוום
הנביאים
,
רק
חייבים
הם
הבנים
לעשות
מה
שקבלו
אבותם
―
"כאשר
קבלו
על
נפשם
דברי
הצומות"
(שם)
-
אלה
הארבעה
הנזכרים
,
ולא
היו
מפי
נביא.
והנה
התשובה:
שישימו
אלה
הימים
שהיו
בוכים
וסופדים
בהם
ימי
ששון
ושמחה
,
וישמרו
מצות
השם
על
פי
הנביאים;
וזהו
והאמת
והשלום
אהבו
,
כאשר
כתוב
"אמת
ומשפט
שלום"
(לעיל
,
טז).
וזאת
התשובה
שהשיב
הנביא
היא
כנגד
השואלים
"האבכה
בחדש
החמישי"
(זכ'
ז
,
ג)
,
שלא
היו
שומרי
התורה
שצוה
השם
,
והיו
שואלים
אם
ישמרו
מה
שקיבלו
האבות
על
עצמם;
והנה
השיב
הנביא:
יותר
טוב
הייתם
עושים
אם
הייתם
שומעים
דברי
השם
ותניחו
דברי
האבות
,
מאשר
תשמרו
דברי
האבות
,
הם
הצדיקים
הגמורים.
כה
אמר
יי'
צבאות
-
אם
תעשו
את
הדבר
הזה:
דברו
אמת
איש
את
רעהו
,
אמת
ומשפט
שלום
שפטו
בשעריכם
-
צום
הרביעי
וצום
החמישי
וצום
השביעי
וצום
העשירי
יהיה
לבית
יהודה
לששון
ולשמחה.
פירוש:
אמר
בתחילה
(ראה
זכ'
ז
,
ה
ואי'):
אני
לא
צויתי
אתכם
להתענות
,
כי
אם
לעשות
חוקי;
ואתם
אִכלו
ושימו
אלה
התעניות
לששון
ולשמחה
,
והאמת
והשלום
אהבו.
ויהי
דבר
יי'.
ואם
תעשו
אלה
הדברים
אשר
צויתי
אתכם
,
אמר
יי'
צבאות
כי
הצומות
אשר
שאלתם
אם
תצומו
-
לא
תצומו
באותם
הימים
,
אבל
תשמחו
בהם
מרוב
הטובה
שתהיה
לכם.
צום
הרביעי
-
זה
תמוז
,
שהיו
צמים
בגלות
בבל
בתשעה
לחדש
,
יום
שנבקעה
העיר
(ראה
יר'
לט
,
ב).
וצום
החמישי
-
זה
אב
,
שהיו
צמים
בעשרה
בו.
וצום
השביעי
-
זה
צום
גדליה
,
כמו
שפירשנו
למעלה
(זכ'
ז
,
ה).
וצום
העשירי
-
זה
עשרה
בטבת
,
שסמך
מלך
בבל
על
ירושלם
(ראה
יח'
כד
,
א
-
ב).
יהיה
-
כל
אחד
מהם.
לבית
יהודה
-
בבית
שני
,
כי
עשרת
השבטים
לא
שבו
(ראה
פירושו
לעיל
,
יב).
והאמת
והשלום
אהבו
-
ובתנאי
שתאהבו
האמת
והשלום
כמו
שצויתי
אתכם.