תנ"ך - כה־אמר
ה'
צבאות
צום
הרביעי
וצום
החמישי
וצום
השביעי
וצום
העשירי
יהיה
לבית־יהודה
לששון
ולשמחה
ולמעדים
טובים
והאמת
והשלום
אהבו:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כֹּֽה־אָמַ֞ר
יְהוָ֣ה
צְבָא֗וֹת
צ֣וֹם
הָרְבִיעִ֡י
וְצ֣וֹם
הַחֲמִישִׁי֩
וְצ֨וֹם
הַשְּׁבִיעִ֜י
וְצ֣וֹם
הָעֲשִׂירִ֗י
יִהְיֶ֤ה
לְבֵית־יְהוּדָה֙
לְשָׂשׂ֣וֹן
וּלְשִׂמְחָ֔ה
וּֽלְמֹעֲדִ֖ים
טוֹבִ֑ים
וְהָאֱמֶ֥ת
וְהַשָּׁל֖וֹם
אֱהָֽבוּ:
פ
(זכריה פרק ח פסוק יט)
כֹּה־אָמַר
יְהוָה
צְבָאוֹת
צוֹם
הָרְבִיעִי
וְצוֹם
הַחֲמִישִׁי
וְצוֹם
הַשְּׁבִיעִי
וְצוֹם
הָעֲשִׂירִי
יִהְיֶה
לְבֵית־יְהוּדָה
לְשָׂשׂוֹן
וּלְשִׂמְחָה
וּלְמֹעֲדִים
טוֹבִים
וְהָאֱמֶת
וְהַשָּׁלוֹם
אֱהָבוּ:
פ
(זכריה פרק ח פסוק יט)
כה־אמר
ה'
צבאות
צום
הרביעי
וצום
החמישי
וצום
השביעי
וצום
העשירי
יהיה
לבית־יהודה
לששון
ולשמחה
ולמעדים
טובים
והאמת
והשלום
אהבו:
פ
(זכריה פרק ח פסוק יט)
כה־אמר
יהוה
צבאות
צום
הרביעי
וצום
החמישי
וצום
השביעי
וצום
העשירי
יהיה
לבית־יהודה
לששון
ולשמחה
ולמעדים
טובים
והאמת
והשלום
אהבו:
פ
(זכריה פרק ח פסוק יט)
כִּדנָן
אֲמַר
יְיָ
צְבָאוֹת
צוֹמָא
רְבִיעָאָה
וְצוֹמָא
חֲמִישָׁאָה
וְצוֹמָא
שְׁבִיעָאָה
וְצוֹמָא
עֲסִירָאָה
יְהֵי
לְבֵית
יְהוּדָה
לִביָע
וּלחֶדוָא
וּלמוֹעֲדִין
טָבִין
וְקֻשׁטָא
וּשׁלָמָא
רְחַמוּ
:
כה
-
אמר
-
ב'
בטעמא
(גרשיים)
בסיפרא:
*זכ'
ג
,
ז;
ח
,
יט.
ולשמחה
-
ג':
שו'
טז
,
כג;
זכ'
ח
,
יט;
*קה'
ב
,
ב.
ולמעדים
-
ב'
,
חד
חסר
וחד
מלא:
בר'
א
,
יד;
זכ'
ח
,
יט.
ולמעדים
-
ג'
חסר
(בצורות
ניקוד
שונות):
זכ'
ח
,
יט;
דה"א
כג
,
לא;
דה"ב
לא
,
ג.
והאמת
-
ג':
זכ'
ח
,
יט;
דה"ב
לא
,
כ;
לב
,
א.
והשלום
-
ב':
זכ'
ח
,
יט;
מל'
ב
,
ה.
ולשמחה
-
ג';
ולמעדים
-
ב'
חס'
וחד
מל'.
צום
הרביעי
-
צום
של
תמוז
,
שהוא
רביעי
לחדשים.
וצום
החמישי
-
אב.
[וצום]
השביעי
-
שלשה
בתשרי
,
שבו
נהרג
גדליה.
וצום
העשירי
-
של
טבת
(ראה
ראש
השנה
יח
,
ב).
צום
הרביעי
וצום
החמישי
וצום
השביעי
וצום
העשירי
-
הרי
זו
תשובה
שהקדוש
ברוך
הוא
משיב
לאותם
ששואלים
מאיתו:
"האבכה
בחדש
החמישי
האינזר
כאשר
עשיתי
זה
כמה
שנים"
(ראה
זכ'
ז
,
ג).
צום
הרביעי
-
זהו
שבעה
עשר
בתמוז;
צום
החמישי
-
זהו
תשעה
באב;
צום
השביעי
-
זהו
צום
גדליה;
צום
העשירי
-
זהו
עשרה
בטבת;
כולם
יהיו
לששון
ולשמחה
ולמועדים
טובים
לבית
ישראל.
ויהי
-
עתה
ישיב
תשובה
על
שאילת
הצום
(ראה
זכ'
ז
,
ג).
והזכיר
צום
הרביעי
-
והוא
היה
בתשעה
לחדש
,
כי
אז
נבקעה
העיר
(ראה
מ"א
כה
,
ג
-
ד).
וצום
החמישי
-
כאשר
הזכרתי
(זכ'
ז
,
ג)
,
בעשור
לחודש.
וצום
השביעי
-
אין
כתוב
מספר
ימי
החדש.
והמינים
אמרו
,
כי
הוא
יום
שהתענו
בסוף
חג
הסוכות
,
הכתוב
בעזרא
(ראה
נחמ'
ט);
והם
תועים
,
כי
אז
התענו
בעבור
מַעַל
הגולה
(ע"פ
עז'
ט
,
ד).
ואין
שם
כתוב
כי
רע
בא
על
ישראל
בחדש
השביעי
,
רק
דבר
גדליה;
וכתוב
"ויהי
בחדש
השביעי"
(יר'
מא
,
א).
ובעבור
שלא
הזכיר
ימי
החדש
,
יתכן
להיותו
בתחלת
החדש
בחידוש
הלבנה
,
כמו
"חדש
ושבת"
(יש'
א
,
יג);
"בחדש
השלישי
לצאת
בני
ישראל"
(שמ'
יט
,
א).
ובאמרו
הכתוב
"באחד
לחדש"
(וי'
כג
,
כד
ועוד)
-
נאמר
כן
לחזוק
,
שלא
יעלה
על
לב
השומע
כי
איננו
היום
הראשון;
כי
הכתוב
הוא
"חדשיכם
ומועדיכם"
(יש'
א
,
יד).
ואין
טענה
ממלת
"ובראשי
חדשיכם"
(במ'
כח
,
יא)
-
כי
הם
חדשי
ניסן;
וכתוב
שם
"עולת
חדש
בחדשו"
(שם
,
יד).
ומדברי
קבלה
(ראה
סוכה
נה
,
א)
נקבל
"וביום
שמחתכם
ובמועדיכם
ובראשי
חדשיכם"
(במ'
י
,
י;
ראה
פירוש
ב
שמ'
יב
,
ב).
אם
כן
נהרג
גדליה
בראש
השנה
,
על
כן
קבעוהו
ביום
השלישי;
או
קבלנו
ככה
מפי
האבות
הקדושים.
וצום
העשירי
-
כתוב
ביחזקאל:
"כתוב
לך
את
שם
היום"
(יח'
כד
,
ב).
והנה
חכמינו
ז"ל
(ראה
משנה
תענית
ד
,
ו)
הניחו
צום
השביעי
והעשירי
כאשר
היו
לפנים.
ובעבור
כי
בשבעה
עשר
בתמוז
נהרגו
הכהנים
בבית
השם
,
וחמשה
דברים
קראונו
בו
,
קבעוהו
בתענית;
ולא
הטריחו
על
הציבור
להתענות
בתשיעי.
וביום
תשעה
באב
נלכדה
ירושלם
בפעם
השנית
,
גם
נשרף
בו
הבית
הראשון
,
קבעוהו
[צום].
ולא
הזכיר
הכתוב
תענית
אסתר
-
וכבר
עבר
זמן
אחשורוש
-
כי
אין
כתוב
במגילה
קביעת
יום
התענית
,
כי
כל
ישראל
בניסן
התענו
שלשה
ימים.
ודברי
הכתוב
"דברי
הצומות
וזעקתם"
(אס'
ט
,
לא)
אין
פירושו
כאשר
חשבו
רבים
,
וככה
פירושו:
שקיימו
וקבלו
על
נפשם
ימי
הפורים
לשמוח
בהם
―
אע"פ
שלא
צוום
הנביאים
,
רק
חייבים
הם
הבנים
לעשות
מה
שקבלו
אבותם
―
"כאשר
קבלו
על
נפשם
דברי
הצומות"
(שם)
-
אלה
הארבעה
הנזכרים
,
ולא
היו
מפי
נביא.
והנה
התשובה:
שישימו
אלה
הימים
שהיו
בוכים
וסופדים
בהם
ימי
ששון
ושמחה
,
וישמרו
מצות
השם
על
פי
הנביאים;
וזהו
והאמת
והשלום
אהבו
,
כאשר
כתוב
"אמת
ומשפט
שלום"
(לעיל
,
טז).
וזאת
התשובה
שהשיב
הנביא
היא
כנגד
השואלים
"האבכה
בחדש
החמישי"
(זכ'
ז
,
ג)
,
שלא
היו
שומרי
התורה
שצוה
השם
,
והיו
שואלים
אם
ישמרו
מה
שקיבלו
האבות
על
עצמם;
והנה
השיב
הנביא:
יותר
טוב
הייתם
עושים
אם
הייתם
שומעים
דברי
השם
ותניחו
דברי
האבות
,
מאשר
תשמרו
דברי
האבות
,
הם
הצדיקים
הגמורים.
כה
אמר
יי'
צבאות
-
אם
תעשו
את
הדבר
הזה:
דברו
אמת
איש
את
רעהו
,
אמת
ומשפט
שלום
שפטו
בשעריכם
-
צום
הרביעי
וצום
החמישי
וצום
השביעי
וצום
העשירי
יהיה
לבית
יהודה
לששון
ולשמחה.
פירוש:
אמר
בתחילה
(ראה
זכ'
ז
,
ה
ואי'):
אני
לא
צויתי
אתכם
להתענות
,
כי
אם
לעשות
חוקי;
ואתם
אִכלו
ושימו
אלה
התעניות
לששון
ולשמחה
,
והאמת
והשלום
אהבו.
כי
רק
האמת
והשלום
אהבו.
כל
הצומות
שצמתם
עד
עתה
אהפוך
לכם
לששון
ולשמחה
ולמועדים
טובים.
ויהי
דבר
יי'.
ואם
תעשו
אלה
הדברים
אשר
צויתי
אתכם
,
אמר
יי'
צבאות
כי
הצומות
אשר
שאלתם
אם
תצומו
-
לא
תצומו
באותם
הימים
,
אבל
תשמחו
בהם
מרוב
הטובה
שתהיה
לכם.
צום
הרביעי
-
זה
תמוז
,
שהיו
צמים
בגלות
בבל
בתשעה
לחדש
,
יום
שנבקעה
העיר
(ראה
יר'
לט
,
ב).
וצום
החמישי
-
זה
אב
,
שהיו
צמים
בעשרה
בו.
וצום
השביעי
-
זה
צום
גדליה
,
כמו
שפירשנו
למעלה
(זכ'
ז
,
ה).
וצום
העשירי
-
זה
עשרה
בטבת
,
שסמך
מלך
בבל
על
ירושלם
(ראה
יח'
כד
,
א
-
ב).
יהיה
-
כל
אחד
מהם.
לבית
יהודה
-
בבית
שני
,
כי
עשרת
השבטים
לא
שבו
(ראה
פירושו
לעיל
,
יב).
והאמת
והשלום
אהבו
-
ובתנאי
שתאהבו
האמת
והשלום
כמו
שצויתי
אתכם.
והאמת
והשלום
אהבו
-
כי
ברוב
בימי
החגים
יעשו
סכליות
וקטטות
,
לרוב
השמחה
והאכילה
והמשתה
,
כל
שכן
שתֵעָזב
האמת
שהוא
הכל.
לכן
זכר
שיאהבו
באותן
הימים
שני
אלה
,
והם
שני
סוגים
שהם
כוללים
כל
התורה.
ובאור
זה
יותר
יכתב
במקום
אחר.
צום
הרביעי
וגו'
-
זהו
לעתיד
לבוא.
צום
הרביעי
-
זהו
שבעה
עשר
בתמוז;
וצום
החמישי
-
זהו
תשעה
באב;
וצום
השביעי
-
זהו
צום
גדליה
בשלשה
בתשרי;
וצום
העשירי
-
זהו
עשרה
בטבת.