תנ"ך - זכריה פרק ח פסוק יט - כה־אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית־יהודה לששון ולשמחה ולמעדים טובים והאמת והשלום אהבו: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֣ה צְבָא֗וֹת צ֣וֹם הָרְבִיעִ֡י וְצ֣וֹם הַחֲמִישִׁי֩ וְצ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י וְצ֣וֹם הָעֲשִׂירִ֗י יִהְיֶ֤ה לְבֵית־יְהוּדָה֙ לְשָׂשׂ֣וֹן וּלְשִׂמְחָ֔ה וּֽלְמֹעֲדִ֖ים טוֹבִ֑ים וְהָאֱמֶ֥ת וְהַשָּׁל֖וֹם אֱהָֽבוּ: פ (זכריה פרק ח פסוק יט)

טקסט וניקוד:

כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית־יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ: פ (זכריה פרק ח פסוק יט)

טקסט בלבד:

כה־אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית־יהודה לששון ולשמחה ולמעדים טובים והאמת והשלום אהבו: פ (זכריה פרק ח פסוק יט)

תיקון קוראים:

כה־אמר יהוה צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית־יהודה לששון ולשמחה ולמעדים טובים והאמת והשלום אהבו: פ (זכריה פרק ח פסוק יט)
כִּדנָן אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת צוֹמָא רְבִיעָאָה וְצוֹמָא חֲמִישָׁאָה וְצוֹמָא שְׁבִיעָאָה וְצוֹמָא עֲסִירָאָה יְהֵי לְבֵית יְהוּדָה לִביָע וּלחֶדוָא וּלמוֹעֲדִין טָבִין וְקֻשׁטָא וּשׁלָמָא רְחַמוּ :

כה - אמר - ב' בטעמא (גרשיים) בסיפרא: *זכ' ג , ז; ח , יט. ולשמחה - ג': שו' טז , כג; זכ' ח , יט; *קה' ב , ב. ולמעדים - ב' , חד חסר וחד מלא: בר' א , יד; זכ' ח , יט. ולמעדים - ג' חסר (בצורות ניקוד שונות): זכ' ח , יט; דה"א כג , לא; דה"ב לא , ג. והאמת - ג': זכ' ח , יט; דה"ב לא , כ; לב , א. והשלום - ב': זכ' ח , יט; מל' ב , ה.

ולשמחה - ג'; ולמעדים - ב' חס' וחד מל'.

צום הרביעי - צום של תמוז , שהוא רביעי לחדשים. וצום החמישי - אב. [וצום] השביעי - שלשה בתשרי , שבו נהרג גדליה. וצום העשירי - של טבת (ראה ראש השנה יח , ב).

צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי - הרי זו תשובה שהקדוש ברוך הוא משיב לאותם ששואלים מאיתו: "האבכה בחדש החמישי האינזר כאשר עשיתי זה כמה שנים" (ראה זכ' ז , ג). צום הרביעי - זהו שבעה עשר בתמוז; צום החמישי - זהו תשעה באב; צום השביעי - זהו צום גדליה; צום העשירי - זהו עשרה בטבת; כולם יהיו לששון ולשמחה ולמועדים טובים לבית ישראל.

ויהי - עתה ישיב תשובה על שאילת הצום (ראה זכ' ז , ג). והזכיר צום הרביעי - והוא היה בתשעה לחדש , כי אז נבקעה העיר (ראה מ"א כה , ג - ד). וצום החמישי - כאשר הזכרתי (זכ' ז , ג) , בעשור לחודש. וצום השביעי - אין כתוב מספר ימי החדש. והמינים אמרו , כי הוא יום שהתענו בסוף חג הסוכות , הכתוב בעזרא (ראה נחמ' ט); והם תועים , כי אז התענו בעבור מַעַל הגולה (ע"פ עז' ט , ד). ואין שם כתוב כי רע בא על ישראל בחדש השביעי , רק דבר גדליה; וכתוב "ויהי בחדש השביעי" (יר' מא , א). ובעבור שלא הזכיר ימי החדש , יתכן להיותו בתחלת החדש בחידוש הלבנה , כמו "חדש ושבת" (יש' א , יג); "בחדש השלישי לצאת בני ישראל" (שמ' יט , א). ובאמרו הכתוב "באחד לחדש" (וי' כג , כד ועוד) - נאמר כן לחזוק , שלא יעלה על לב השומע כי איננו היום הראשון; כי הכתוב הוא "חדשיכם ומועדיכם" (יש' א , יד). ואין טענה ממלת "ובראשי חדשיכם" (במ' כח , יא) - כי הם חדשי ניסן; וכתוב שם "עולת חדש בחדשו" (שם , יד). ומדברי קבלה (ראה סוכה נה , א) נקבל "וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם" (במ' י , י; ראה פירוש ב שמ' יב , ב). אם כן נהרג גדליה בראש השנה , על כן קבעוהו ביום השלישי; או קבלנו ככה מפי האבות הקדושים. וצום העשירי - כתוב ביחזקאל: "כתוב לך את שם היום" (יח' כד , ב). והנה חכמינו ז"ל (ראה משנה תענית ד , ו) הניחו צום השביעי והעשירי כאשר היו לפנים. ובעבור כי בשבעה עשר בתמוז נהרגו הכהנים בבית השם , וחמשה דברים קראונו בו , קבעוהו בתענית; ולא הטריחו על הציבור להתענות בתשיעי. וביום תשעה באב נלכדה ירושלם בפעם השנית , גם נשרף בו הבית הראשון , קבעוהו [צום]. ולא הזכיר הכתוב תענית אסתר - וכבר עבר זמן אחשורוש - כי אין כתוב במגילה קביעת יום התענית , כי כל ישראל בניסן התענו שלשה ימים. ודברי הכתוב "דברי הצומות וזעקתם" (אס' ט , לא) אין פירושו כאשר חשבו רבים , וככה פירושו: שקיימו וקבלו על נפשם ימי הפורים לשמוח בהם ― אע"פ שלא צוום הנביאים , רק חייבים הם הבנים לעשות מה שקבלו אבותם ― "כאשר קבלו על נפשם דברי הצומות" (שם) - אלה הארבעה הנזכרים , ולא היו מפי נביא. והנה התשובה: שישימו אלה הימים שהיו בוכים וסופדים בהם ימי ששון ושמחה , וישמרו מצות השם על פי הנביאים; וזהו והאמת והשלום אהבו , כאשר כתוב "אמת ומשפט שלום" (לעיל , טז). וזאת התשובה שהשיב הנביא היא כנגד השואלים "האבכה בחדש החמישי" (זכ' ז , ג) , שלא היו שומרי התורה שצוה השם , והיו שואלים אם ישמרו מה שקיבלו האבות על עצמם; והנה השיב הנביא: יותר טוב הייתם עושים אם הייתם שומעים דברי השם ותניחו דברי האבות , מאשר תשמרו דברי האבות , הם הצדיקים הגמורים.

כה אמר יי' צבאות - אם תעשו את הדבר הזה: דברו אמת איש את רעהו , אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם - צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה. פירוש: אמר בתחילה (ראה זכ' ז , ה ואי'): אני לא צויתי אתכם להתענות , כי אם לעשות חוקי; ואתם אִכלו ושימו אלה התעניות לששון ולשמחה , והאמת והשלום אהבו.

כי רק האמת והשלום אהבו. כל הצומות שצמתם עד עתה אהפוך לכם לששון ולשמחה ולמועדים טובים.

ויהי דבר יי'. ואם תעשו אלה הדברים אשר צויתי אתכם , אמר יי' צבאות כי הצומות אשר שאלתם אם תצומו - לא תצומו באותם הימים , אבל תשמחו בהם מרוב הטובה שתהיה לכם. צום הרביעי - זה תמוז , שהיו צמים בגלות בבל בתשעה לחדש , יום שנבקעה העיר (ראה יר' לט , ב). וצום החמישי - זה אב , שהיו צמים בעשרה בו. וצום השביעי - זה צום גדליה , כמו שפירשנו למעלה (זכ' ז , ה). וצום העשירי - זה עשרה בטבת , שסמך מלך בבל על ירושלם (ראה יח' כד , א - ב). יהיה - כל אחד מהם. לבית יהודה - בבית שני , כי עשרת השבטים לא שבו (ראה פירושו לעיל , יב). והאמת והשלום אהבו - ובתנאי שתאהבו האמת והשלום כמו שצויתי אתכם.

והאמת והשלום אהבו - כי ברוב בימי החגים יעשו סכליות וקטטות , לרוב השמחה והאכילה והמשתה , כל שכן שתֵעָזב האמת שהוא הכל. לכן זכר שיאהבו באותן הימים שני אלה , והם שני סוגים שהם כוללים כל התורה. ובאור זה יותר יכתב במקום אחר.

צום הרביעי וגו' - זהו לעתיד לבוא. צום הרביעי - זהו שבעה עשר בתמוז; וצום החמישי - זהו תשעה באב; וצום השביעי - זהו צום גדליה בשלשה בתשרי; וצום העשירי - זהו עשרה בטבת.