תנ"ך - כה אמר ה' שבתי אל־ציון ושכנתי בתוך ירושלם ונקראה ירושלם עיר האמת והר־ה' צבאות הר הקדש:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה שַׁ֚בְתִּי אֶל־צִיּ֔וֹן וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּת֣וֹךְ יְרוּשָׁלִָ֑ם וְנִקְרְאָ֤ה יְרוּשָׁלִַם֙ עִ֣יר הָאֱמֶ֔ת וְהַר־יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת הַ֥ר הַקֹּֽדֶשׁ: (זכריה פרק ח פסוק ג)

טקסט וניקוד:

כֹּה אָמַר יְהוָה שַׁבְתִּי אֶל־צִיּוֹן וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם וְנִקְרְאָה יְרוּשָׁלִַם עִיר הָאֱמֶת וְהַר־יְהוָה צְבָאוֹת הַר הַקֹּדֶשׁ: (זכריה פרק ח פסוק ג)

טקסט בלבד:

כה אמר ה' שבתי אל־ציון ושכנתי בתוך ירושלם ונקראה ירושלם עיר האמת והר־ה' צבאות הר הקדש: (זכריה פרק ח פסוק ג)

תיקון קוראים:

כה אמר יהוה שבתי אל־ציון ושכנתי בתוך ירושלם ונקראה ירושלם עיר האמת והר־יהוה צבאות הר הקדש: (זכריה פרק ח פסוק ג)
כִּדנָן אֲמַר יְיָ אֲתוּב לְצִיוֹן וְאַשׁרֵי שְׁכִינְתִי בְּגוֹ יְרוּשׁלֶם וְתִתקְרֵי יְרוּשׁלֶם קַרתָּא דְקֻשׁטָא וְטוּר בֵּית מַקדְּשָׁא דַייָ צְבָאוֹת טוּרָא קַדִּישָׁא :

כה אמר יי' - ב' (ללא 'צבאות' , מתחילת חגי עד סוף תרי עשר): זכ' ח , ג; יא , ד. ונקראה - ב': *זכ' ח , ג; אס' ב , יד.

ונקראה ב' ירושלם כי אם חפץ.

אל - ציון - ל'; ונקראה - ב'; והר - יי' - ל'.

כה. שבתי אל ציון - על תנאי , כאשר הזכרתי (זכ' ב , יד).

כה אמר. ונקראת (לפנינו: ונקראה) ירושלם עיר האמת - כמו שהבטיח: "שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב" (צפ' ג , יג). והוא הדין לכל ארץ ישראל , אלא זכר ירושלם - שהיא ראש הממלכה; ועוד: מפני הר יי' , הר הקודש - שלא יחללוהו עוד זרים.

קנאתי לציון , וכן קנאתי - כמו "בקנאתו לבני ישראל ויהודה" (ש"ב כא , ב). ואין כאן הענין עם קשר בי"ת או עם 'את'. והנה קנאתי , וכן אמרוֹ עוד: שבתי וכו' - זה נופל על ענינו הראוי , בהיותו לשון עבר , ואם רבים כן בלשון עתיד על יעוד זה עצמו , כמו שקדם בנביאים הקודמים; וזה לסבות. וגם זה 'אוצר יי'' יבא.

כה אמר יי' צבאות (בנוסחנו ללא 'צבאות') שבתי לציון - זהו לעתיד לבוא; וסמך גאולת משיח לגאולת בבל שאמר "קנאתי לציון" (לעיל , ב).
ריכוז קישורים