תנ"ך - תרא
אשקלון
ותירא
ועזה
ותחיל
מאד
ועקרון
כי־הביש
מבטה
ואבד
מלך
מעזה
ואשקלון
לא
תשב:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
תֵּרֶ֨א
אַשְׁקְל֜וֹן
וְתִירָ֗א
וְעַזָּה֙
וְתָחִ֣יל
מְאֹ֔ד
וְעֶקְר֖וֹן
כִּֽי־הֹבִ֣ישׁ
מֶבָּטָ֑הּ
וְאָ֤בַד
מֶ֙לֶךְ֙
מֵֽעַזָּ֔ה
וְאַשְׁקְל֖וֹן
לֹ֥א
תֵשֵֽׁב:
(זכריה פרק ט פסוק ה)
תֵּרֶא
אַשְׁקְלוֹן
וְתִירָא
וְעַזָּה
וְתָחִיל
מְאֹד
וְעֶקְרוֹן
כִּי־הֹבִישׁ
מֶבָּטָהּ
וְאָבַד
מֶלֶךְ
מֵעַזָּה
וְאַשְׁקְלוֹן
לֹא
תֵשֵׁב:
(זכריה פרק ט פסוק ה)
תרא
אשקלון
ותירא
ועזה
ותחיל
מאד
ועקרון
כי־הביש
מבטה
ואבד
מלך
מעזה
ואשקלון
לא
תשב:
(זכריה פרק ט פסוק ה)
תרא
אשקלון
ותירא
ועזה
ותחיל
מאד
ועקרון
כי־הביש
מבטה
ואבד
מלך
מעזה
ואשקלון
לא
תשב:
(זכריה פרק ט פסוק ה)
תִּחזֵי
אַשׁקְלוֹן
וְתִדחַל
וְעַזָה
וּתזוּעַ
לַחדָּא
וְעֶקרוֹן
אֲרֵי
בְהֵיתַת
מִבֵּית
רֻחצָנַהּ
וְיֵיבַד
מַלכָּא
מֵעַזָה
וְאַשׁקְלוֹן
לָא
תִתיַתַּב
:
תרא
-
ל'
ראש'
פסוק';
מבטה
-
ל'.
תרא
אשקלון
-
את
מפלת
צר
,
ותירא
,
ועקרון
אף
היא
תירא
,
כי
הוביש
מבטה
-
שהיתה
נשענת
על
צר
,
שהיתה
ראש
לבני
עשו;
ועקרון
אף
היא
לאדום
,
כמו
שאמרו
רבותינו
במסכת
מגילה
(דף
ו
,
א);
"ועקרון
תעקר"
(צפ'
ב
,
ד)
-
זו
קיסרי
בת
אדום;
ותחילתה
היתה
מִשֶל
פלשתים.
ותרא
(בנוסחנו:
תרא)
אשקלון
ותירא
-
כשתראה
צור
,
שהיתה
עיר
בצורה
ועכשיו
תֵאָכל
באש
(ראה
לעיל
,
ד)
לכך
תירא
מאד.
כי
הוביש
מבטה
-
שהיתה
מביטה
לעזרה
של
צור.
תרא.
מבטה
-
שהיתה
מבטת
אליו
להושיעה.
ואלה
המקומות
הם
סביבות
ירושלם
,
על
כן
הזכירם
הכתוב.
והטעם:
כי
ירושלם
תשב
לבטח.
ותרא
(בנוסחנו:
תרא)
אשקלון
ותירא;
עזה
כמו
כן
תראה
אילו
המכות
ותחיל
מאד.
ועקרון
כי
הוביש
מבטה
-
כלומר:
אנה
היתה
מבטת?
תרא
אשקלון
,
ועזה
,
ועקרון
-
שהן
על
חוף
הים
ביבשה
,
מפלת
צֹר
,
שאף
בים
לא
יכלה
להמלט;
קל
וחומר
הן
שביבשה.
כי
הוביש
מבטה
-
שהיתה
סבורה
להמלט
בצור
בים.
תרא
-
מלרע
,
הטעם
ברי"ש.
אמר:
וכשתראה
אשקלון
שתכנע
צור
(ראה
לעיל
,
ג
-
ד)
,
תכנע
גם
היא.
ויתכן
לפרש
"צור
וצידון"
(לעיל
,
ב)
-
טעמו
למטה
,
עם
הפסוק
הבא
אחריו:
"ותבן
צור"
(לעיל
,
ג):
אמר:
"חמת
תגבל
בה"
,
אבל
"צור
וצידון"
תחשֹב
לַעמוֹד
כנגד
ישראל
,
לפי
ש"חכמה
מאד"
בעיניה
(לעיל
,
ב);
כמו
שכתוב
בספר
יחזקאל
(כז
,
ח).
וצידון
היתה
סמוכה
לה
ונמשכה
אחריה
,
לפיכך
סְמכהּ
אל
צור.
"ותבן"
(לעיל
,
ג)
-
תחשב
להמלט
בבניין
שתבנה
ובכסף
ובזהב
שתאסוף;
וכל
זה
לא
יועיל
לה
,
כי
"הנה
יי'
יורישנה"
(לעיל
,
ד).
ופירוש
"מצור"
(לעיל
,
ג)
-
מגדל
חזק
,
כמו
"ויבן
ערי
מצורות"
(ראה
דה"ב
יד
,
ה).
וכן
תרגם
יונתן:
"ובנת
צור
תקפא
לה".
"וחרוץ"
(לעיל
,
ג)
-
כמו
זהב
,
וכן
"בירקרק
חרוץ"
(תה'
סח
,
יד);
וכן
תרגם
יונתן:
"ודהבא".
"הנה
יי'
יורישנה"
(לעיל
,
ד)
-
עניין
גרוש
ושלוח
,
כמו
"מוריש
אותם
מפניך"
(דב'
יח
,
יב)
והדומים
להם;
וכן
תרגם
יונתן:
"מתריך
לה".
"והכה
בים
חילה"
(לעיל
,
ד)
-
כל
העושר
והממון
שבה
,
שהיתה
בוטחת
בו
,
יבוא
הים
וישטוף
אותו.
"והיא
באש
תאכל"
(שם)
-
רוצה
לומר:
העיר
ובניינה
ומגדליה
הבצורים
שהיתה
בוטחת
בהם
,
תצא
אש
מתוכה
שתשרוף
אותם.
תרא
אשקלון
-
וכשתראה
אשקלון
כי
צור
נחרבה
ביד
האל
,
תירא
ותכנע
לפני
ישראל;
וכן
עזה
,
וכן
עקרון.
כי
הוביש
מבטה
-
והיא
צור
,
שהיו
מביטים
אליה
וחושבים
להנצל
עמה
בעבור
חזקה.
מבטה
-
המ"ם
בסגול.
והוביש
-
עניין
'בושת';
ופירושו:
עַם
צור
,
שהיו
מביטים
אליה
,
יבוש
כשיורישנו
האל.
ויונתן
תרגם
הוביש
-
על
עקרון
,
ופירש:
הוביש
עקרון
ממבטה;
שתרגם:
"...
ארי
בהיתת
מבית
רוחצנה".
ואבד
מלך
מעזה
-
מלכה
שהיה
בה
באותו
הזמן
יאבד
,
הוא
והמלכות
שלו
,
כי
לישראל
תהיה.
לא
תשב
-
באנשיה
שיהיו
שם
באותו
הזמן
,
כי
ישראל
יהיו
מישבים
אותה.
כי
הוביש
מבטה
-
היא
צור
הנִשָׂאה
בפרט;
והטעם
,
כי
גם
פלשתים
,
השכנים
לירושלם
,
יכבשם
מלך
מדי
ויהיו
עבדים
לישראל
אז
,
כמו
שסיים
דבריו.
תרא
אשקלון
-
אשקלון
ועזה
ועקרון
,
שהם
ערי
פלשתים
,
יראו
מה
שנעשה
לצור
וצידון
(ראה
לעיל
,
ב
-
ד)
ויראו
מורא
גדולה.
ועקרון
תירא
מורא
גדולה
כי
הוביש
מבטה
-
זו
היא
צור
שהיתה
חזקה
,
והיו
מביטים
להן
לעזרה.