תנ"ך - גילי מאד בת־ציון הריעי בת ירושלם הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורכב על־חמור ועל־עיר בן־אתנות:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

גִּילִ֨י מְאֹ֜ד בַּת־צִיּ֗וֹן הָרִ֙יעִי֙ בַּ֣ת יְרוּשָׁלִַ֔ם הִנֵּ֤ה מַלְכֵּךְ֙ יָ֣בוֹא לָ֔ךְ צַדִּ֥יק וְנוֹשָׁ֖ע ה֑וּא עָנִי֙ וְרֹכֵ֣ב עַל־חֲמ֔וֹר וְעַל־עַ֖יִר בֶּן־אֲתֹנֽוֹת: (זכריה פרק ט פסוק ט)

טקסט וניקוד:

גִּילִי מְאֹד בַּת־צִיּוֹן הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא עָנִי וְרֹכֵב עַל־חֲמוֹר וְעַל־עַיִר בֶּן־אֲתֹנוֹת: (זכריה פרק ט פסוק ט)

טקסט בלבד:

גילי מאד בת־ציון הריעי בת ירושלם הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורכב על־חמור ועל־עיר בן־אתנות: (זכריה פרק ט פסוק ט)

תיקון קוראים:

גילי מאד בת־ציון הריעי בת ירושלם הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורכב על־חמור ועל־עיר בן־אתנות: (זכריה פרק ט פסוק ט)
בּוּעִי לַחדָּא כְּנִשׁתָּא דְצִיוֹן יְבַעִי כְּנִשׁתָּא דִירוּשׁלֶם הָא מַלכִּיך אָתֵי לְגַוִיך זַכַּי וּפרִיק הוּא עִנוְתָן וְרָכֵיב עַל חֲמָר וְעַל עִיל בַּר אֲתָן :

על - חמור - ב': שמ' כב , ח; *זכ' ט , ט.

על חמור ב' על כל דבר פשע עני ורכב על חמור.

ונושע - ל'; על - חמור - ב'.

הנה מלכך יבא (בנוסחנו: יבוא) לך - אי איפשר לפותרו אלא על מלך המשיח , שנאמר כאן "ומשלו מים ועד (בנוסחנו: עד) ים" (להלן , י) , ולא מצינו לישראל מושל כזה בימי בית שיני. צדיק ונושע - ביי'. עני - ענוותן. ורוכב על חמור - מדת ענוה היא. ועל עיר - כמו "ועיירים עשרה" (בר' לב , טז).

צדיק ונושע הוא - מלא ישועות הוא. עני ורוכב על חמור ועל עיר בן אתונות - יש אומרים: גילי מאד בת ציון , על שמלכך בא והוא עני ורוכב על חמור. אי זו שמחה תהא לכם על כך? אלא כך פתרונו: הנה מלכך בא לך , צדיק ונושע הוא - שיושיע אתכם. עני ורוכב על חמור - אותו שרוכב על חמור ואותו שרוכב על עיר בן אתונות - כולם יוושעו בימיו.

גילי - זאת תחלת פרשה , והמפרשים התחלקו בה: יש אומרים (ראה רש"י) , כי זה המלך הוא משיח בן דוד , ויש אומרים: משיח בן יוסף. ורבי משה הכהן אמר , כי הוא נחמיה התרשתא , וכתוב בעזרא עליו "מלך ביהודה" (נחמ' ו , ז); על כן אמר "כי אם הבהמה" (נחמ' ב , יב) , ולא הזכיר סוס - מבלי יכולת , כי עני הוא. ולא דבר נכונה; כי פחה הוא , ולא בקש לחם הפחה מישראל (ראה נחמ' ה , יד) , ובכל יום יאכלו רבים על שולחנו (ראה שם , יז) - ואיך לא היה לו סוס? ועוד: מה טעם "על בניך יון" (להלן , יג) , ובזמן נחמיה לא משלו יוָנים על ירושלם? ולפי דעתי , כי זה המלך - יהודה בן חשמוני; שהיה גיבור ככתוב "ושמתיך כחרב גיבור" (שם) וידו גברה על היונים , ובתחלתו לא היה לו לא עושר ולא סוס; וכתוב בדברי קדמונינו (ראה ר"ה כד , ב) דבר המנורה , כי בעוני נעשה עד שהעשירו.

גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלם הנה מלכך יבוא לך - פירוש: יש מפרשים (ראה סנה' צט , א; רש"י) , כי זו הנבואה - על משיח נאמרה. ולא יתכן , כי הכתוב יאמר "ועוררתי בנייך ציון על בנייך יוון" (להלן , יג) , ומלכות יון אין לו כח עכשיו. ובא רבי משה ואמר , כי זו הנבואה לא נאמרה אלא על נחמיה בן חכליה , כי הוא בא ובנה את ירושלם , כאשר מפורש בספר עזרא. וגם זה לא יתכן; כי נאמר , כשיבא זה המלך ידבר "שלום לגוים ומשלו מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ" (להלן , י) , ונחמיה , אע"פ שבנה ירושלם , תחת ארתחששתא היה. [ואמר רבי אברהם בן רבי מאיר , כי זה שנאמר הנה מלכך יבא לך - לא הוא היה , אלא יהודה בן חשמוניי , כי הוא עשה נקמה גדולה ביון; ולא מצינו בבית שיני שהיתה סררה לישראל אלא בימי חשמונים; ועל כן נאמר "ועוררתי בנייך ציון על בניך יון" (להלן , יג).] והוצרכתי לבאר הנה , היאך בנו ישראל הבית , ובאו תחת יון. בתחילה בא נבוכדנצר והגלה ירושלם; ואמר הקדוש ברוך הוא: "לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקד אתכם" (יר' כט , י). ובעת שנשלמו שבעים שנה בא כורש מלך פרס על בבל ותפשה , והמליך לשם דריוש; שנאמר "ודריוש מדאה קביל מלכותא" (דנ' ו , א) - שקיבל המלכות מכורש. ומלכו שניהם בזמן אחד , כורש ודריוש. וזהו דריוש הראשון , לא זהו דריוש שנתנבאו בזמנו חגי וזכריה; כי זה היה מדִי , ואותו היה פרסי. והעיר הקדוש ברוך הוא רוחו שלכורש , וצוה שיבנה הבית. ועלה יהושע בן יהוצדק וזרובבל בן שאלתיאל ואחיו , ויבנו את מזבח אלהי ישראל. ולא יכלו לבנות יותר בימי כורש , כי עם הארץ היו מרפים ידי עם יהודה מלבנות , כאשר נאמר "ויהי עם הארץ מרפים ידי עם יהודה ומבהלים אותם לבנות" (עז' ד , ד) , ושכרו עליהם יועצים להפר עצתם כל ימי כורש מלך פרס ועד מלכות דריוש מלך פרס. ומת כורש , ומלך אחריו ארתחסשתא והוא אחשורוש. וקמו האויבים והלשינו את ישראל למלך , ונתבטל הבניין , כאשר נאמר "אדין מן די פרשגן נשתונא די ארתחשסתא (בנוסחנו: ארתחששתא) מלכא קרי קדם רחום ושמשי ספרא וכנותהון אזלו בבהילו לירושלם על יהודיא ובטילו המו באדרע וחיל. באדין בטילת (בנוסחנו: בטלת) עבידת בית אלהא די בירושלם והות בטלה (בנוסחנו: בטלא) עד שנת תרתין למלכות דריוש מלך פרס" (עז' ד , כג - כד). ומת ארתחשסתא , ומלך אחריו דריוש הפרסי; ובימי זה דריוש נתנבאו חגי וזכריה. וקם זרובבל אחר כך ובנה הבית כולו , ולא בנה יותר מן הבית , ומת. ואחר כך מת זה דריוש , ומלך אחריו ארתחשסת השיני; ובימיו עלו עזרא ונחמיה , ובנו את העיר כולה. ומן הכתוב ראייה כי ארבעה מלכים היו: דריוש המדי וכורש - אחד הן , כי בזמן אחד מלכו שניהם. ואחר כורש - ארתחשסתא , ואחר ארתחשסתא - דריוש השני , ואחר דריוש - ארתחשסתא השיני. ובימי זה ארתחשסתא בא מלך יון ותפש הכל , כאשר נאמר "ואני בשנת אחת לדריוש המדי עמדי למעוז ולמחזיק (לפנינו: למחזיק ולמעוז) לו. ועתה אמת אגיד לך הנה עוד שלשה מלכים עומדים לפרס , והרביעי" - הוא ארתחשסתא - "יעשיר עושר גדול וכחזקתו בעשרו יעיר הכל את מלכות יון" (דנ' יא , א - ב).

גילי מאד בת ציון - בלבך. הריעי - בשמחה , בפיה. הנה מלכך - בן דוד. יבא (בנוסחנו: יבוא) לך - מלכבוש ארצות אויביו. צדיק - זוכה במלכות , 'דרייטורירש' (בלעז); כענין "עד בא אשר לו המשפט" (יח' כא , לב) - אף כאן: אשר לו משפט המלכות , ולכך נפלו אויביו בידו. ונושע - מאויביו; ולא בכח ובגבורה , שהרי עני ושפל רוח (ע"פ יש' נז , טו) הוא לכל; ולא ברכב וסוס ופרשים , אלא רוכב על חמור; ולא חמור גדול וחזק , אלא על עיר בן אתונות.

גילי מאד בת ציון. גילי - מלרע. זכר ציון וירושלם , כי היא ראש המלכות. צדיק ונושע הוא - צדיק יהיה , ובצדקתו יהיה נושע מחרב גוג ומגוג. נושַע - פתח (לפנינו: נושָע) , שהוא עבר מוסב לעתיד מפני הו"ו. עני - כמו 'עָנָיו'; וכן תרגם יונתן: "ענותן". וכן אמר בנבואת ישעיהו: "לא יצעק ולא ישא" , "קנה רצוץ לא ישבור" (מב , ב , ג). ורוכב על חמור - לא מחסרון , שהרי כל העולם יהיה ברשותו , אלא מענוה ירכב על חמור. ועוד: להורות כי לא יצטרכו עוד ישראל לסוסים ולרכב; לפיכך אמר אחריו "והכרתי רכב מאפרים וסוס מירושלם" (להלן , י). ועל עיר בן אתונות - כפל עניין במלות שונות. ועוד: זכר עיר , שהוא קטן בשנים , כי הוא הנבחר לרכוב; וכן אמר על בני אבצן: "רוכבים על שלשים עיירים" (שו' י , ד). בן אתונות - רוצה לומר: בן אחת האתונות; וכן "ויקבר בערי גלעד" (שו' יב , ז) - באחת מערי גלעד.

לכן גילי מאד בת ציון וכו' , הנה מלכך - זהו הנמצא היום בזמן זה הנביא , ועיניו כעיניהם רואות. וזהו זרבבל בשם , כמו שזכר ואמר גם עליו "הנה איש צמח שמו" וכו' (זכ' ו , יב). וגם מצורף לו נחמיה התרשתא , שגם הוא מזרע דוד; כי מלכך , וכן "צמח" - משרת לשניהם , כי אלו התארים ראוים בפרט לאשר מזרע דוד. גם נחמיה השלים ההצלחה יותר , כמו שמבואר בעזרא. ומבואר כי אלה שני המלכים היו עניים ובלתי רוכבים על סוסים , כל שכן עם שרים ופרשים כמו שעשו אבותיהם - ולכן נפלו. ולכן אמר לשבח:

הנה מלכך יבוא לך - זהו מלך המשיח. צדיק ונושע הוא - בישועת הבורא. עני - עניו יהיה , בלא גסות ויהירות.
ריכוז קישורים