תנ"ך - ואת־עשו
שנאתי
ואשים
את־הריו
שממה
ואת־נחלתו
לתנות
מדבר:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְאֶת־עֵשָׂ֖ו
שָׂנֵ֑אתִי
וָאָשִׂ֤ים
אֶת־הָרָיו֙
שְׁמָמָ֔ה
וְאֶת־נַחֲלָת֖וֹ
לְתַנּ֥וֹת
מִדְבָּֽר:
(מלאכי פרק א פסוק ג)
וְאֶת־עֵשָׂו
שָׂנֵאתִי
וָאָשִׂים
אֶת־הָרָיו
שְׁמָמָה
וְאֶת־נַחֲלָתוֹ
לְתַנּוֹת
מִדְבָּר:
(מלאכי פרק א פסוק ג)
ואת־עשו
שנאתי
ואשים
את־הריו
שממה
ואת־נחלתו
לתנות
מדבר:
(מלאכי פרק א פסוק ג)
ואת־עשו
שנאתי
ואשים
את־הריו
שממה
ואת־נחלתו
לתנות
מדבר:
(מלאכי פרק א פסוק ג)
וְיָת
עֵשָׂו
רַחֵיקִית
וְשַׁוִיתִי
יָת
טוּרוֹהִי
לְצָדוּ
וְיָת
אַחסָנְתֵיהּ
לְצָדוּת
מַדבַּר
:
ואת
-
עשו
-
ב':
יהו'
כד
,
ד;
מל'
א
,
ג.
לתנות
-
ב'
בתרי
לשנין:
שו'
יא
,
מ;
מל'
א
,
ג.
ואת
עשו
ב'
ואתן
ליצחק
ואת
עשו
שנאתי
.
לתנות
ב'
בתר'
לשנין
לבת
יפתח
ואת
נחלתו
.
ואת
-
עשו
-
ב';
ואת
-
נחלתו
-
ל';
לתנות
-
ב'.
ואת
עשו
שנאתי
-
לדחפו
אל
ארץ
מפני
יעקב
אחיו
(ראה
בר'
לו
,
ו);
ובנוהג
שבעולם
,
מי
שיש
לו
שני
בנים
,
לבכור
הוא
בורר
מנה
יפה
(ראה
תנ"ב
תרומה
ז).
ואשים
את
הריו
שממה
-
אינן
דומין
להרי
[ארץ]
ישראל
(ראה
חולין
ס
,
ב).
לתנות
מדבר
-
"מעון
תנים"
(יר'
ט
,
י).
לתנות
מדבר
-
שיהו
הריו
ונחלתו
שממה
ומדבר
,
וִיתַנוּ
ויספדו
שם
תנים
ובנות
יענה
(ע"פ
מי'
א
,
ח).
.
לתנות
מדבר.
תנות
-
נקבות;
"תנים"
(יש'
לד
,
יג)
-
זכרים.
אהבתי
אתכם
אמר
יי'
-
פירוש:
יאמר
הנביא
,
כי
אמר
הקדוש
ברוך
הוא
על
ישראל:
אהבתי
אתכם.
ואם
תאמרו:
במה
אהבתנו?
התשובה
בזה
כי
אהבתי
אתכם:
הלא
(בנוסחנו:
הלוא)
אח
עשו
ליעקב
,
ואהב
את
יעקב
-
שאע"פ
שהגליתי
אותם
,
החזרתי
אותם
ובנו
הבית.
אבל
עשו
-
לאחר
שהגליתי
אותו
לא
החזרתיו
,
אלא
שמתי
הריו
שממה
ואת
נחלתו
לתנות
מדבר
-
פירוש:
'תנין';
ובלשון
זכר
יקָראו
"תנינים"
(בר'
א
,
כא)
,
ובלשון
נקבה:
'תנות'.
שנאתי
-
דיקדקתי
עמו
וריחקתיו.
ואשים
-
והרי
אני
משים
באחרית
הימים
,
כנבואת
עובדיה
וכל
הנביאים
(ראה
יח'
לה
,
ג
ועוד).
ודרך
המקרא
אין
לדקדק
בנבואה
ושירה
בלשון
להבא
-
לשעבר
,
ושעבר
-
להבא.
לתנות
-
מעון
תנים
(ע"פ
יר'
ט
,
י).
וכל
כך
שמתיו
שממה
,
שאף
כשתהא
אדום
אומרת
בלבה:
אם
רוששנו
עתה
,
מה
בכך?
עוד
נשוב
ונבנה
חרבות!
-
לא
אספיק
על
ידה:
אם
המה
יבנו
-
ואני
אהרס
(בנוסחנו:
אהרוס).
וקראו
להם
-
כל
הגוים:
גבול
של
חיוב
וענש
,
שאינו
יכול
לשוב
לקדמתו.
ואת
עשו
שנאתי
-
שנאתיו
לפי
מעשיו
ומעשה
זרעו
אחריו;
ולא
רציתי
שיחלוק
עם
אחיו
יעקב
בארץ
כנען
,
ונתתי
לו
לירושה
הר
שעיר
ולזרעו
אחריו
(ראה
דב'
ב
,
ה).
וכשהרבו
להרע
לישראל
ושמחו
בחרבנם
ובגלותם
(ראה
עו'
א
,
יא
-
יד;
תה'
קלז
,
ז)
,
שנאתים.
ואשים
את
הריו
שממה
-
לפי
שנקראת
'הר
שעיר'
ארצו
,
אמר
הריו.
אע"פ
שארצכם
היתה
שממה
גם
כן
,
אתם
שבתם
אליה
והנכם
יושבים
בה
,
אבל
הם
לא
ישובו
לארצם
לעולם
,
כי
לעולם
תהיה
שממה
ולתנות
מדבר.
הנה
תראו
כי
אהבתי
זרע
יעקב
ושנאתי
זרע
עשו
,
שישכנו
בארצו
תנים
ובנות
יענה
(ראה
יש'
לד
,
יג)
כמו
במדבר.
ואת
עשו
שנאתי
ואשים
את
הריו
שממה
-
בימי
דוד
,
שנאמר
"כי
ששה
(בנוסחנו:
ששת)
חדשים
ישב...
וכל
ישראל
עמו
עד
הכרית
כל
זכר
באדום"
(ראה
מ"א
יא
,
טז).
לתנות
מדבר
-
מקום
שיצעקו
שם
היענים
והתנינים
במדבר;
והוא
מלשון
"תנים"
(יש'
לד
,
יג).