תנ"ך - מלאכי פרק א פסוק ג - ואת־עשו שנאתי ואשים את־הריו שממה ואת־נחלתו לתנות מדבר:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְאֶת־עֵשָׂ֖ו שָׂנֵ֑אתִי וָאָשִׂ֤ים אֶת־הָרָיו֙ שְׁמָמָ֔ה וְאֶת־נַחֲלָת֖וֹ לְתַנּ֥וֹת מִדְבָּֽר: (מלאכי פרק א פסוק ג)

טקסט וניקוד:

וְאֶת־עֵשָׂו שָׂנֵאתִי וָאָשִׂים אֶת־הָרָיו שְׁמָמָה וְאֶת־נַחֲלָתוֹ לְתַנּוֹת מִדְבָּר: (מלאכי פרק א פסוק ג)

טקסט בלבד:

ואת־עשו שנאתי ואשים את־הריו שממה ואת־נחלתו לתנות מדבר: (מלאכי פרק א פסוק ג)

תיקון קוראים:

ואת־עשו שנאתי ואשים את־הריו שממה ואת־נחלתו לתנות מדבר: (מלאכי פרק א פסוק ג)
וְיָת עֵשָׂו רַחֵיקִית וְשַׁוִיתִי יָת טוּרוֹהִי לְצָדוּ וְיָת אַחסָנְתֵיהּ לְצָדוּת מַדבַּר :

ואת - עשו - ב': יהו' כד , ד; מל' א , ג. לתנות - ב' בתרי לשנין: שו' יא , מ; מל' א , ג.

ואת עשו ב' ואתן ליצחק ואת עשו שנאתי . לתנות ב' בתר' לשנין לבת יפתח ואת נחלתו .

ואת - עשו - ב'; ואת - נחלתו - ל'; לתנות - ב'.

ואת עשו שנאתי - לדחפו אל ארץ מפני יעקב אחיו (ראה בר' לו , ו); ובנוהג שבעולם , מי שיש לו שני בנים , לבכור הוא בורר מנה יפה (ראה תנ"ב תרומה ז). ואשים את הריו שממה - אינן דומין להרי [ארץ] ישראל (ראה חולין ס , ב). לתנות מדבר - "מעון תנים" (יר' ט , י).

לתנות מדבר - שיהו הריו ונחלתו שממה ומדבר , וִיתַנוּ ויספדו שם תנים ובנות יענה (ע"פ מי' א , ח). .

לתנות מדבר. תנות - נקבות; "תנים" (יש' לד , יג) - זכרים.

אהבתי אתכם אמר יי' - פירוש: יאמר הנביא , כי אמר הקדוש ברוך הוא על ישראל: אהבתי אתכם. ואם תאמרו: במה אהבתנו? התשובה בזה כי אהבתי אתכם: הלא (בנוסחנו: הלוא) אח עשו ליעקב , ואהב את יעקב - שאע"פ שהגליתי אותם , החזרתי אותם ובנו הבית. אבל עשו - לאחר שהגליתי אותו לא החזרתיו , אלא שמתי הריו שממה ואת נחלתו לתנות מדבר - פירוש: 'תנין'; ובלשון זכר יקָראו "תנינים" (בר' א , כא) , ובלשון נקבה: 'תנות'.

שנאתי - דיקדקתי עמו וריחקתיו. ואשים - והרי אני משים באחרית הימים , כנבואת עובדיה וכל הנביאים (ראה יח' לה , ג ועוד). ודרך המקרא אין לדקדק בנבואה ושירה בלשון להבא - לשעבר , ושעבר - להבא. לתנות - מעון תנים (ע"פ יר' ט , י). וכל כך שמתיו שממה , שאף כשתהא אדום אומרת בלבה: אם רוששנו עתה , מה בכך? עוד נשוב ונבנה חרבות! - לא אספיק על ידה: אם המה יבנו - ואני אהרס (בנוסחנו: אהרוס). וקראו להם - כל הגוים: גבול של חיוב וענש , שאינו יכול לשוב לקדמתו.

ואת עשו שנאתי - שנאתיו לפי מעשיו ומעשה זרעו אחריו; ולא רציתי שיחלוק עם אחיו יעקב בארץ כנען , ונתתי לו לירושה הר שעיר ולזרעו אחריו (ראה דב' ב , ה). וכשהרבו להרע לישראל ושמחו בחרבנם ובגלותם (ראה עו' א , יא - יד; תה' קלז , ז) , שנאתים. ואשים את הריו שממה - לפי שנקראת 'הר שעיר' ארצו , אמר הריו. אע"פ שארצכם היתה שממה גם כן , אתם שבתם אליה והנכם יושבים בה , אבל הם לא ישובו לארצם לעולם , כי לעולם תהיה שממה ולתנות מדבר. הנה תראו כי אהבתי זרע יעקב ושנאתי זרע עשו , שישכנו בארצו תנים ובנות יענה (ראה יש' לד , יג) כמו במדבר.

ואת עשו שנאתי ואשים את הריו שממה - בימי דוד , שנאמר "כי ששה (בנוסחנו: ששת) חדשים ישב... וכל ישראל עמו עד הכרית כל זכר באדום" (ראה מ"א יא , טז). לתנות מדבר - מקום שיצעקו שם היענים והתנינים במדבר; והוא מלשון "תנים" (יש' לד , יג).