תנ"ך - בן יכבד אב ועבד אדניו ואם־אב אני איה כבודי ואם־אדונים אני איה מוראי אמר׀ ה' צבאות לכם הכהנים בוזי שמי ואמרתם במה בזינו את־שמך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בֵּ֛ן יְכַבֵּ֥ד אָ֖ב וְעֶ֣בֶד אֲדֹנָ֑יו וְאִם־אָ֣ב אָ֣נִי אַיֵּ֣ה כְבוֹדִ֡י וְאִם־אֲדוֹנִ֣ים אָנִי֩ אַיֵּ֨ה מוֹרָאִ֜י אָמַ֣ר׀ יְהוָ֣ה צְבָא֗וֹת לָכֶם֙ הַכֹּֽהֲנִים֙ בּוֹזֵ֣י שְׁמִ֔י וַאֲמַרְתֶּ֕ם בַּמֶּ֥ה בָזִ֖ינוּ אֶת־שְׁמֶֽךָ: (מלאכי פרק א פסוק ו)

טקסט וניקוד:

בֵּן יְכַבֵּד אָב וְעֶבֶד אֲדֹנָיו וְאִם־אָב אָנִי אַיֵּה כְבוֹדִי וְאִם־אֲדוֹנִים אָנִי אַיֵּה מוֹרָאִי אָמַר׀ יְהוָה צְבָאוֹת לָכֶם הַכֹּהֲנִים בּוֹזֵי שְׁמִי וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה בָזִינוּ אֶת־שְׁמֶךָ: (מלאכי פרק א פסוק ו)

טקסט בלבד:

בן יכבד אב ועבד אדניו ואם־אב אני איה כבודי ואם־אדונים אני איה מוראי אמר׀ ה' צבאות לכם הכהנים בוזי שמי ואמרתם במה בזינו את־שמך: (מלאכי פרק א פסוק ו)

תיקון קוראים:

בן יכבד אב ועבד אדניו ואם־אב אני איה כבודי ואם־אדונים אני איה מוראי אמר׀ יהוה צבאות לכם הכהנים בוזי שמי ואמרתם במה בזינו את־שמך: (מלאכי פרק א פסוק ו)
הָא עַל בְּרָא אֲמִיר לְיַקָרָא יָת אַבָּא וְעַבדָּא לְמִדחַל מִן קֳדָם רִבּוֹנֵיהּ וְאִם כְּאָב אֲנָא אָן דְּאַתּוּן מְיַקְרִין קֳדָמַי וְאִם כְּרִבּוֹן אֲנָא אָן דְּאַתּוּן דָּחֲלִין מִן קֳדָמַי אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת לְכוֹן כָּהֲנַיָא דִּמבַסְרִין עַל שְׁמִי וְאִם תֵּימְרוּן בְּמָא בַסַרנָא עַל שְׁמָך :

ואם - ח' פסוקים 'ואם ואם': ראה עמ' ט , ג. אדונים - ו' מלא (בלישנא): שו' יג , ח; יט , כו; מל' א , ו; תה' קכג , ב; קמז , ה; דה"ב יז , ח. בוזי - ב' (אחד כתיב יו"ד ואחד כתיב ה"א): מל' א , ו; מש' יט , טז.

אדונים - ל' מל'; מוראי - ל'; בוזי - ב'.

בן - יש עליו לכבד אב , וכן עבד - אדוניו; ואתם קרויין "בניי" (יש' מג , ו) ו"עבדיי" (וי' כה , מב) , ועתה , אם אב אני לכם , איה כבודי , אמר יי' לכם: אתם , הכהנים , הבוזים את שמי. ואמרתם במה בזינו - כלומר: ידעתי שתאמרו לי: במה בזינו? הרי הבזיון:

בן יכבד אב - בשכל הלב ידוע , כי הבן חייב לכבד האב , והעבד מוכרח לירא מאדוניו. ותשובת במה בזינו:

בן יכבד אב ועבד אדוניו - פירוש: מנהג העולם שהבן יכבד האב ועבד ירא אדוניו. עכשיו , אם אני אב - איה כבודי ואם אדונים אני - איה מוראי , אמר יי' צבאות. לכם הכהנים בוזי שמי - פירוש: אליכם הכהנים אומר זה הדבר , שתִבזו שמי. ואם תאמרו: במה בזינו את שמך? - שתגישו על מזבחי לחם מגואל. ואם תאמרו: במה גאלנוך? - כשתאמרו: שולחן יי' נבזה הוא.

ואתם , לא כבן כיבדתם אותי ולא כעבד יראתם אתי. אמר יי' צבאות - אף לכם , הכהנים שבוזים שמי; קל וחומר שאר העם. ואמרתם - ואם תאמרו.

בן יכבד אב ועבד אדניו - פירושו: יירא אדניו , כמו שאמר: איה מוראי. וכן תרגם יונתן: "על ברא אמיר ליקרא ית אבא ועבדא למידחל מן קדם רבוניה". ובאמרו בן יכבד אב ועבד אדניו - זהו מדרך השכל המפורסם , שראוי לבן לכבד אביו , והעבד מוכרח לירא מפני אדניו. לכם הכהנים בוזי שמי - הֶפך כבוד הבן לאב. והוכיח תחלה הכהנים - שהיה להם להוכיח ולהורות , כמו שאמר "ובאת אל הכהנים הלוים..." (דב' יז , ט); ולא די שאין אתם מוכיחים , אלא שאתם סומכים ידי הרעים , שמביאים קרבן נבזה. ואמרתם: במה בזינו את שמך? והתשובה: "באמרכם שלחן יי' נבזה הוא" (להלן , ז); אלא שהקדים להזכיר הגִאול שעושין , והוא שאמר:

בן יכבד אב - מתחיל להוכיחם. ואם אדונים אני - כמו "וסיכרתי את מצרים ביד אדונים קשה" (יש' יט , ד) , וכן "אדוני הארץ דיבר אתנו קשות" (ראה בר' מב , ל); שלשון 'אלהות' ו'אדנות' דרכם לבוא בלשון רבים. לכם הכהנים אני מקנטר , שאתם בוזים שמי. ואם תאמרו: במה בזינו את שמך?
ריכוז קישורים