תנ"ך - מלאכי פרק ב פסוק ו - תורת
אמת
היתה
בפיהו
ועולה
לא־נמצא
בשפתיו
בשלום
ובמישור
הלך
אתי
ורבים
השיב
מעון:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
תּוֹרַ֤ת
אֱמֶת֙
הָיְתָ֣ה
בְּפִ֔יהוּ
וְעַוְלָ֖ה
לֹא־נִמְצָ֣א
בִשְׂפָתָ֑יו
בְּשָׁל֤וֹם
וּבְמִישׁוֹר֙
הָלַ֣ךְ
אִתִּ֔י
וְרַבִּ֖ים
הֵשִׁ֥יב
מֵעָוֺֽן:
(מלאכי פרק ב פסוק ו)
תּוֹרַת
אֱמֶת
הָיְתָה
בְּפִיהוּ
וְעַוְלָה
לֹא־נִמְצָא
בִשְׂפָתָיו
בְּשָׁלוֹם
וּבְמִישׁוֹר
הָלַךְ
אִתִּי
וְרַבִּים
הֵשִׁיב
מֵעָוֺן:
(מלאכי פרק ב פסוק ו)
תורת
אמת
היתה
בפיהו
ועולה
לא־נמצא
בשפתיו
בשלום
ובמישור
הלך
אתי
ורבים
השיב
מעון:
(מלאכי פרק ב פסוק ו)
תורת
אמת
היתה
בפיהו
ועולה
לא־נמצא
בשפתיו
בשלום
ובמישור
הלך
אתי
ורבים
השיב
מעון:
(מלאכי פרק ב פסוק ו)
אוֹרָיתָא
דְקֻשׁטָא
הֲוָת
בְּפוּמֵיהּ
וְשִׁקרָא
לָא
אִשׁתְּכַח
בְּסִפוָתֵיהּ
בִּשׁלָמָא
וּבִתרִיצוּתָא
הַלֵיך
קֳדָמַי
וְסַגִּיאִין
אֲתֵיב
מֵחוֹבָא
:
בפיהו
-
כ"ב
(בלישנא):
שמ'
ד
,
טו;
מ"א
ז
,
לא;
יר'
לד
,
ג;
מל'
ב
,
ו
,
ז;
תה'
ה
,
י;
י
,
ז;
מש'
טז
,
כג
,
כו;
יט
,
כד;
כ
,
יז;
כד
,
ז;
איוב
ג
,
א;
לה
,
טז;
מ
,
כג;
שה"ש
א
,
ב;
איכה
א
,
יח;
ג
,
כט;
קה'
ו
,
ז;
י
,
יג
(פעמיים);
דה"א
טז
,
יב.
לא
-
נמצא
-
ב':
ש"ב
יז
,
יג;
מל'
ב
,
ו.
ובמישור
-
י'
מלא
(בלישנא):
מ"א
כ
,
כג
,
כה;
יש'
יא
,
ד;
מ
,
ד;
מב
,
טז;
מל'
ב
,
ו;
תה'
כו
,
יב;
כז
,
יא;
קמג
,
י;
דה"ב
כו
,
י.
ורבים
-
ו':
מל'
ב
,
ו;
אס'
ח
,
יז;
דנ'
יב
,
ב;
עז'
ג
,
יב
(פעמיים);
דה"ב
לב
,
כג.
לא
נמצא
ב'
עד
אשר
לא
נמצא
שם
ועולה
.
לא
-
נמצא
-
ב';
ובמישור
-
י'
מל';
ורבים
-
ו'.
בשלום
ובמישור
הלך
אתי
-
אהרן
(ראה
תוס'
סנה'
א
,
ב)
ואלעזר
ופנחס
(ראה
פירושו
לעיל
,
ה);
וגם
במעשה
העגל
השיבו
כל
שבטם
מעון
(ראה
פס"ר
לג)
,
שנאמר
"ויאספו
אליו
כל
בני
לוי"
(שמ'
לב
,
כו).
תורת
אמת
היתה
בפיהו
-
שבאמת
היה
מורה
הוראות
לישראל.
ורבים
השיב
מעון
-
בדבר
זה
,
שהיה
מורה
להם
משפטים
ישרים.
תורת
[אמת]
-
אמר
יפת:
זה
אמר
על
אהרן;
ורבי
ישועה
אמר:
על
פנחס.
והנכון
כי
על
שניהם
אמר
ועל
כל
בניהם
הקדושים
,
כי
ככה
ראוי
להיות
כהן
גדול.
היתה
בפיהו
-
איננו
מקבל
שחד.
ועולה
-
לשאת
פנים.
בשלום
-
עם
ישראל;
ומישור
-
לעשות
מצותי.
תורת
אמת
היתה
בפיהו
-
פירוש:
כך
ראוי
שיהיה
הכהן
,
שתורת
אמת
תהיה
בפיהו
,
ועולה
לא
ימצא
בשפתיו;
בשלום
ובמישור
ילך
אתי
,
ורבים
ישיב
מעון.
החיים
והשלום.
[החיים]
-
לפרנסה
מרווחת
מאתי
,
והשלום
-
שלא
יוכל
אדם
לערער
עליו
כקרח
וכעדתו
(ראה
במ'
טז)
,
שלא
ילקה.
כברכת
משה:
[חיים
-
]
"ברך
יי'
חילו
ופועל
ידיו
תרצה
[שלום
-
]
,
"מחץ
מתנים
קמיו"
(דב'
לג
,
יא);
והוא
שאומר
"את
בריתי
שלום"
(במ'
כה
,
יב).
ואתנם
לו
-
אילו
שני
דברים
,
בברית
מלח
(ע"פ
במ'
יח
,
יט)
,
על
מורא
שיִרָאיני
בשירותו
,
ושמפני
שמי
יהא
ניחת
-
וירא
הוא
,
לעבדני
ביראה
,
ושתורת
אמת
היתה
בפיהו
,
ושעולה
לא
תמצא
בשפתיו
-
במשפטיי
ותורותי
שיורה
לעמי
,
ושבשלום
ובמישור
הלך
אתי
-
להדריך
עמי
בדרך
ישרה
,
ושרבים
השיב
מעון
-
למונעם
מחטוא
לי.
תורת
אמת
היתה
בפיהו
-
כמו
שהיתה
תורת
יי'
בפיהו
,
שהיה
מורה
אותה
לרבים
,
כן
היתה
בלבו;
זהו
תורת
אמת
-
לא
היה
אחד
בפה
ואחד
בלב;
וזהו
ועולה
לא
נמצא
בשפתיו.
בשלום
ובמישור:
בשלום
-
שהיה
דבק
בי
לעשות
חפצי;
על
דרך
"יעשה
שלום
לי"
(יש'
כז
,
ה);
ובמישור
-
שהלך
בדרכי
בני
אדם
בדרך
ישרה;
ובשניהם
הוא
אתי
,
כי
באלה
חפצתי
לעשות
חסד
משפט
וצדקה
בארץ
(ע"פ
יר'
ט
,
כא).
ורבים
השיב
מעון
-
שהיה
מורה
התורה
תמיד
לַכל
ורבים
שמעו
לו
,
והשיבם
מעון.
תורת
אמת
היתה
בפיהו
-
הכל
נאמר
על
אהרן
(ראה
לעיל
,
ד).
ורבים
השיב
מעון
-
שהיה
מורה
להם
הדינים
והמשפטים
ומקריב
קרבנות
לכפר
עליהם.