תנ"ך - כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּ֤י אִ֥ם בְּתוֹרַ֥ת יְהוָ֗ה חֶ֫פְצ֥וֹ וּֽבְתוֹרָת֥וֹ יֶהְגֶּ֗ה יוֹמָ֥ם וָלָֽיְלָה: (תהלים פרק א פסוק ב)

טקסט וניקוד:

כִּי אִם בְּתוֹרַת יְהוָה חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה: (תהלים פרק א פסוק ב)

טקסט בלבד:

כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה: (תהלים פרק א פסוק ב)

תיקון קוראים:

כי אם בתורת יהוה חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה: (תהלים פרק א פסוק ב)
אֱלָהֵין בְּנִמּוֺסָא דַיְיָ רְעוּתֵיהּ וּבְאוֹרַיְתֵיהּ מְרַנֵּן יֵימָם וְלֵילֵי :

ובתורתו - ג' , ב' מלא וחד חסר: יר' מד , כג; תה' א , ב; עח , י.

ובתורתו ג' ב' מל' וחד חס' מפני אשר קטרתם אשרי האיש לא שמרו ברית אלהים .

ובתורתו - ג'.

כי אם בתורת יי' חפצו - הא למדת , שמושב הלצים מביאו לידי ביטול תורה (ראה ע"ז יח , ב). ובתורתו יהגה - מתחלה היא נקראת תורת יי' , ומשעמל בה היא נקראת תורתו (ראה ע"ז יט , א). יהגה - כל לשון 'הגה' בלב הוא , כמה דאת אמר "והגיון לבי" (תה' יט , טו); "לבך יהגה אימה" (יש' לג , יח); "כי שד יהגה לבם" (מש' כד , ב).

אשרי האיש - קדמונינו ז"ל אמרו (שו"ט א , ז) , כי עמד קשה מן הלך , וישב קשה מכולם; אם כן היו הליצים רעים מחטאים. ורבי משה הכהן פירש להפך , ואמר כי טעם לא עמד - אפילו לא עמד. ולפי דעתי , כי מלת רשעים - הם שאינם עומדים על מתכונת אחד , כדרך "כים נגרש כי השקט לא יוכל" (יש' נז , כ); וכן "ובכל אשר יפנה ירשיע" (ש"א יד , מז); "והוא ישקיט ומי ירשיע" (איוב לד , כט). ובעבור זה הזכיר עם רשעים - הלך , והוא המפותה ללכת בעצת אחר ובדרך לא יְדָעָהּ. ומלת חטאים - קשה , ובעבור זה הזכיר דרך , כי הוא הרגיל ללכת בה. ומלת ישב - קשה ממנה. וככה דעת הקדמונים (שו"ט א , ז). ולצים - מגזרת "כי המליץ בינותם" (בר' מב , כג) , שהוא יגלה סוד ראובן לשמעון. והלצים הם הפך הענוים: "אם לליצים הוא יליץ" , ואחריו "ולענוים יתן חן" (מש' ג , לד) - והענוים הם הביישנים לדבר דבה ולתת דופי ולגלות סתרים. וב'קרית שמע' (דב' ו , ד - ט) ארבעה מַתְכּוֹנוֹת הגוף , והם: "בשבתך" וההפך "בלכתך" , כי הנע הפך הנח; "ובשכבך" הפך "ובקומך". ובתהלות כתוב ישב כנגד "בשבתך" , גם הלך כנגד "לכתך" , גם עמד כנגד 'קם'. ולא הזכיר השכיבה , כי בָּרוב האדם ישן. ומשפט לשון הקודש להכניס סימן אות לכל הפעלים כאשר הם עתידים: אמרו מן 'פעל' - 'יפעל'. וכאשר ירצו לדבר על זמן עומד , ידברו בלשון עבר גם בעתיד; כמו "וינועו אמות הסיפים... והבית ימלא עשן" (יש' ו , ד). וככה לא הלך... ובתורתו יהגה , כי אין לו עסק וחפץ בהבלי העולם , רק כל חפצו בתורת יי' - לעשות המצות. וטעם 'תורה' - כי תורנו הדרך הישרה. ומלת יהגה - בלב , וכמוהו "והגות לבי תבונות" (תה' מט , ד); גם בפה , כמו "ולשוני תהגה צדקך" (תה' לה , כח). ולאמר ובתורתו יהגה , ולא נכתב 'ובה יהגה' - דרך צחות , כי הנה מלת 'ישראל' חמש פעמים בפסוק אחד (ראה במ' ח , יט). והזכיר יומם ולילה - כנגד ארבעה מַתְכּוֹנוֹת הגוף.

כי - אין לו חפץ אפילו בדברי העולם , כי אם בתורת השם , לעשות ככתוב בה , כי היא תענוגו. ובתורתו יהגה - וזאת המלה תמצא על הלשון ועל הלב , כמו "לא יהגו בגרונם" (תה' קטו , ז); "והגיון לבי לפניך" (תה' יט , טו); על כן מלת לילה.

כי אם בתורת יי' חפצו - אמר: אם סר מדרך הרע ולא עשה טוב , הנה לא השלים מעשהו , ולא יאמרו עליו 'אשריו'; וכן אמר: "סור מרע ועשה טוב" (תה' לד , טו). ואע"פ שאמרו רבותינו ז"ל (שו"ט א , ז): ישב אדם ולא עשה עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה , הם גם כן פרשו (שם): והוא שבא דבר עבירה לידו ונצל ממנה , שנאמר "סור מרע ועשה טוב" - סור מרע על מנת לעשות טוב; והם חשבו: מי שכבש יצרו - למעשה כאלו עשה מצוה , כיון שבאה לידו העבירה. וכן הוא אומר "אף לא פעלו עולה בדרכיו הלכו" (תה' קיט , ג) - אע"פ שלא פעלו עולה , צריך שילכו בדרכיו ויעשו מעשה טוב; וכן אמר "אשרי האיש אשר לא הלך" (לעיל , א); אלא מה יעשה? בתורת יי' חפצו. ובכלל ה'חפץ' - הלמוד והמעשה , כמו "עשות חפציך" (יש' נח , יג); ולא יכשר המעשה מבלי הלמוד. ובתורתו יהגה - כפל ובתורתו כמנהג הלשון , כמו 'נח' - שלשה בפסוק אחד (בר' ו , ט) , וחמשה 'ישראל' בפסוק אחד (במ' ח , יט) , ואחרים זולתם; כי כן דרך לשון עברי. ואמרו , כי הוא דרך צחות. ורבותינו ז"ל דרשו (ע"ז יט , א): כתחלה נקראת תורת יי' , ולבסוף , שנתעסק בה ולמד , נעשית תורתו ונקראת על שמו. ופירוש יהגה - בלבו , כמו "והגיון לבי לפניך" (תה' יט , טו); כי כבר זכר הלמוד והמעשה , ועתה זכר כונת לבו ומחשבתו , שיהיה היום והלילה מחשבתו על התורה ועל המצות , ולפי שצוה עליהם בכל מעשה אשר יעשה , כמו שאמרו (משנה אבות ב , יב): וכל מעשיך יהיו לשום שמים. ובדרש (שו"ט א , יג): יהגה יומם ולילה - שיתעסק בלמוד. ואמרו (שם , יז): וכי אפשר להגות יומם ולילה? מלאכתו ואומנותו מתי יעשה? אלא כל המקיים מצות תפלין , מעלה עליו הכתוב כאלו למד יומם ולילה; ומהם אמרו (שם): כל הקורא קרית שמע שחרית וערבית וכו'. ואנחנו נאמר דרך הפשט: אם נפרש יהגה בלמוד הפה , יהיה פירוש יומם ולילה - כל עת מן היום ומן הלילה שיהיה פנוי מעסקי מחיתו.

ואמר אחר כן: כי אם בתורת יי' חפצו - ללמוד אותה ולהתעסק במצותיה. ובתורתו יהגה יומם ולילה - רוצה לומר , שישקוד על לִמודה תמיד. ודרשו רבותינו ז"ל (ע"ז יט , א): בתחלה נקראת 'תורת יי'' , ולבסוף נקראת על שמו. וראיה לדבריהם , שאלו היתה מלת ובתורתו חוזרת על האל , היה לו לומר: 'ובדתו' , כמנהג כפל ענין במלות שונות; אבל אחר שאמר: בתורת יי' , וחזר ואמר: ובתורתו - נראה שאמרהּ על עצמו. ואם כן יהיה הפירוש: כי אם בתורת יי' חפצו - ללמוד אותה , ואחר שידעהּ , שנקראת 'תורתו' , יהגה בה יומם ולילה. והענין , שיהא פורש מדרכי העולם , וישים כל כוונותיו לעסוק בתורה , בכלליה ובפרטיה וסודותיה וסתריה.
ריכוז קישורים