תנ"ך - כי
אם
בתורת
ה'
חפצו
ובתורתו
יהגה
יומם
ולילה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּ֤י
אִ֥ם
בְּתוֹרַ֥ת
יְהוָ֗ה
חֶ֫פְצ֥וֹ
וּֽבְתוֹרָת֥וֹ
יֶהְגֶּ֗ה
יוֹמָ֥ם
וָלָֽיְלָה:
(תהלים פרק א פסוק ב)
כִּי
אִם
בְּתוֹרַת
יְהוָה
חֶפְצוֹ
וּבְתוֹרָתוֹ
יֶהְגֶּה
יוֹמָם
וָלָיְלָה:
(תהלים פרק א פסוק ב)
כי
אם
בתורת
ה'
חפצו
ובתורתו
יהגה
יומם
ולילה:
(תהלים פרק א פסוק ב)
כי
אם
בתורת
יהוה
חפצו
ובתורתו
יהגה
יומם
ולילה:
(תהלים פרק א פסוק ב)
אֱלָהֵין
בְּנִמּוֺסָא
דַיְיָ
רְעוּתֵיהּ
וּבְאוֹרַיְתֵיהּ
מְרַנֵּן
יֵימָם
וְלֵילֵי
:
ובתורתו
-
ג'
,
ב'
מלא
וחד
חסר:
יר'
מד
,
כג;
תה'
א
,
ב;
עח
,
י.
ובתורתו
ג'
ב'
מל'
וחד
חס'
מפני
אשר
קטרתם
אשרי
האיש
לא
שמרו
ברית
אלהים
.
כי
אם
בתורת
יי'
חפצו
-
הא
למדת
,
שמושב
הלצים
מביאו
לידי
ביטול
תורה
(ראה
ע"ז
יח
,
ב).
ובתורתו
יהגה
-
מתחלה
היא
נקראת
תורת
יי'
,
ומשעמל
בה
היא
נקראת
תורתו
(ראה
ע"ז
יט
,
א).
יהגה
-
כל
לשון
'הגה'
בלב
הוא
,
כמה
דאת
אמר
"והגיון
לבי"
(תה'
יט
,
טו);
"לבך
יהגה
אימה"
(יש'
לג
,
יח);
"כי
שד
יהגה
לבם"
(מש'
כד
,
ב).
אשרי
האיש
-
קדמונינו
ז"ל
אמרו
(שו"ט
א
,
ז)
,
כי
עמד
קשה
מן
הלך
,
וישב
קשה
מכולם;
אם
כן
היו
הליצים
רעים
מחטאים.
ורבי
משה
הכהן
פירש
להפך
,
ואמר
כי
טעם
לא
עמד
-
אפילו
לא
עמד.
ולפי
דעתי
,
כי
מלת
רשעים
-
הם
שאינם
עומדים
על
מתכונת
אחד
,
כדרך
"כים
נגרש
כי
השקט
לא
יוכל"
(יש'
נז
,
כ);
וכן
"ובכל
אשר
יפנה
ירשיע"
(ש"א
יד
,
מז);
"והוא
ישקיט
ומי
ירשיע"
(איוב
לד
,
כט).
ובעבור
זה
הזכיר
עם
רשעים
-
הלך
,
והוא
המפותה
ללכת
בעצת
אחר
ובדרך
לא
יְדָעָהּ.
ומלת
חטאים
-
קשה
,
ובעבור
זה
הזכיר
דרך
,
כי
הוא
הרגיל
ללכת
בה.
ומלת
ישב
-
קשה
ממנה.
וככה
דעת
הקדמונים
(שו"ט
א
,
ז).
ולצים
-
מגזרת
"כי
המליץ
בינותם"
(בר'
מב
,
כג)
,
שהוא
יגלה
סוד
ראובן
לשמעון.
והלצים
הם
הפך
הענוים:
"אם
לליצים
הוא
יליץ"
,
ואחריו
"ולענוים
יתן
חן"
(מש'
ג
,
לד)
-
והענוים
הם
הביישנים
לדבר
דבה
ולתת
דופי
ולגלות
סתרים.
וב'קרית
שמע'
(דב'
ו
,
ד
-
ט)
ארבעה
מַתְכּוֹנוֹת
הגוף
,
והם:
"בשבתך"
וההפך
"בלכתך"
,
כי
הנע
הפך
הנח;
"ובשכבך"
הפך
"ובקומך".
ובתהלות
כתוב
ישב
כנגד
"בשבתך"
,
גם
הלך
כנגד
"לכתך"
,
גם
עמד
כנגד
'קם'.
ולא
הזכיר
השכיבה
,
כי
בָּרוב
האדם
ישן.
ומשפט
לשון
הקודש
להכניס
סימן
אות
לכל
הפעלים
כאשר
הם
עתידים:
אמרו
מן
'פעל'
-
'יפעל'.
וכאשר
ירצו
לדבר
על
זמן
עומד
,
ידברו
בלשון
עבר
גם
בעתיד;
כמו
"וינועו
אמות
הסיפים...
והבית
ימלא
עשן"
(יש'
ו
,
ד).
וככה
לא
הלך...
ובתורתו
יהגה
,
כי
אין
לו
עסק
וחפץ
בהבלי
העולם
,
רק
כל
חפצו
בתורת
יי'
-
לעשות
המצות.
וטעם
'תורה'
-
כי
תורנו
הדרך
הישרה.
ומלת
יהגה
-
בלב
,
וכמוהו
"והגות
לבי
תבונות"
(תה'
מט
,
ד);
גם
בפה
,
כמו
"ולשוני
תהגה
צדקך"
(תה'
לה
,
כח).
ולאמר
ובתורתו
יהגה
,
ולא
נכתב
'ובה
יהגה'
-
דרך
צחות
,
כי
הנה
מלת
'ישראל'
חמש
פעמים
בפסוק
אחד
(ראה
במ'
ח
,
יט).
והזכיר
יומם
ולילה
-
כנגד
ארבעה
מַתְכּוֹנוֹת
הגוף.
כי
-
אין
לו
חפץ
אפילו
בדברי
העולם
,
כי
אם
בתורת
השם
,
לעשות
ככתוב
בה
,
כי
היא
תענוגו.
ובתורתו
יהגה
-
וזאת
המלה
תמצא
על
הלשון
ועל
הלב
,
כמו
"לא
יהגו
בגרונם"
(תה'
קטו
,
ז);
"והגיון
לבי
לפניך"
(תה'
יט
,
טו);
על
כן
מלת
לילה.
כי
אם
בתורת
יי'
חפצו
-
אמר:
אם
סר
מדרך
הרע
ולא
עשה
טוב
,
הנה
לא
השלים
מעשהו
,
ולא
יאמרו
עליו
'אשריו';
וכן
אמר:
"סור
מרע
ועשה
טוב"
(תה'
לד
,
טו).
ואע"פ
שאמרו
רבותינו
ז"ל
(שו"ט
א
,
ז):
ישב
אדם
ולא
עשה
עבירה
נותנין
לו
שכר
כעושה
מצוה
,
הם
גם
כן
פרשו
(שם):
והוא
שבא
דבר
עבירה
לידו
ונצל
ממנה
,
שנאמר
"סור
מרע
ועשה
טוב"
-
סור
מרע
על
מנת
לעשות
טוב;
והם
חשבו:
מי
שכבש
יצרו
-
למעשה
כאלו
עשה
מצוה
,
כיון
שבאה
לידו
העבירה.
וכן
הוא
אומר
"אף
לא
פעלו
עולה
בדרכיו
הלכו"
(תה'
קיט
,
ג)
-
אע"פ
שלא
פעלו
עולה
,
צריך
שילכו
בדרכיו
ויעשו
מעשה
טוב;
וכן
אמר
"אשרי
האיש
אשר
לא
הלך"
(לעיל
,
א);
אלא
מה
יעשה?
בתורת
יי'
חפצו.
ובכלל
ה'חפץ'
-
הלמוד
והמעשה
,
כמו
"עשות
חפציך"
(יש'
נח
,
יג);
ולא
יכשר
המעשה
מבלי
הלמוד.
ובתורתו
יהגה
-
כפל
ובתורתו
כמנהג
הלשון
,
כמו
'נח'
-
שלשה
בפסוק
אחד
(בר'
ו
,
ט)
,
וחמשה
'ישראל'
בפסוק
אחד
(במ'
ח
,
יט)
,
ואחרים
זולתם;
כי
כן
דרך
לשון
עברי.
ואמרו
,
כי
הוא
דרך
צחות.
ורבותינו
ז"ל
דרשו
(ע"ז
יט
,
א):
כתחלה
נקראת
תורת
יי'
,
ולבסוף
,
שנתעסק
בה
ולמד
,
נעשית
תורתו
ונקראת
על
שמו.
ופירוש
יהגה
-
בלבו
,
כמו
"והגיון
לבי
לפניך"
(תה'
יט
,
טו);
כי
כבר
זכר
הלמוד
והמעשה
,
ועתה
זכר
כונת
לבו
ומחשבתו
,
שיהיה
היום
והלילה
מחשבתו
על
התורה
ועל
המצות
,
ולפי
שצוה
עליהם
בכל
מעשה
אשר
יעשה
,
כמו
שאמרו
(משנה
אבות
ב
,
יב):
וכל
מעשיך
יהיו
לשום
שמים.
ובדרש
(שו"ט
א
,
יג):
יהגה
יומם
ולילה
-
שיתעסק
בלמוד.
ואמרו
(שם
,
יז):
וכי
אפשר
להגות
יומם
ולילה?
מלאכתו
ואומנותו
מתי
יעשה?
אלא
כל
המקיים
מצות
תפלין
,
מעלה
עליו
הכתוב
כאלו
למד
יומם
ולילה;
ומהם
אמרו
(שם):
כל
הקורא
קרית
שמע
שחרית
וערבית
וכו'.
ואנחנו
נאמר
דרך
הפשט:
אם
נפרש
יהגה
בלמוד
הפה
,
יהיה
פירוש
יומם
ולילה
-
כל
עת
מן
היום
ומן
הלילה
שיהיה
פנוי
מעסקי
מחיתו.
ואמר
אחר
כן:
כי
אם
בתורת
יי'
חפצו
-
ללמוד
אותה
ולהתעסק
במצותיה.
ובתורתו
יהגה
יומם
ולילה
-
רוצה
לומר
,
שישקוד
על
לִמודה
תמיד.
ודרשו
רבותינו
ז"ל
(ע"ז
יט
,
א):
בתחלה
נקראת
'תורת
יי''
,
ולבסוף
נקראת
על
שמו.
וראיה
לדבריהם
,
שאלו
היתה
מלת
ובתורתו
חוזרת
על
האל
,
היה
לו
לומר:
'ובדתו'
,
כמנהג
כפל
ענין
במלות
שונות;
אבל
אחר
שאמר:
בתורת
יי'
,
וחזר
ואמר:
ובתורתו
-
נראה
שאמרהּ
על
עצמו.
ואם
כן
יהיה
הפירוש:
כי
אם
בתורת
יי'
חפצו
-
ללמוד
אותה
,
ואחר
שידעהּ
,
שנקראת
'תורתו'
,
יהגה
בה
יומם
ולילה.
והענין
,
שיהא
פורש
מדרכי
העולם
,
וישים
כל
כוונותיו
לעסוק
בתורה
,
בכלליה
ובפרטיה
וסודותיה
וסתריה.