תנ"ך - כי־הלל רשע על־תאות נפשו ובצע ברך נאץ ׀ ה':

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּֽי־הִלֵּ֣ל רָ֭שָׁע עַל־תַּאֲוַ֣ת נַפְשׁ֑וֹ וּבֹצֵ֥עַ בֵּ֝רֵ֗ךְ נִ֮אֵ֥ץ ׀ יְהוָֽה: (תהלים פרק י פסוק ג)

טקסט וניקוד:

כִּי־הִלֵּל רָשָׁע עַל־תַּאֲוַת נַפְשׁוֹ וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ ׀ יְהוָה: (תהלים פרק י פסוק ג)

טקסט בלבד:

כי־הלל רשע על־תאות נפשו ובצע ברך נאץ ׀ ה': (תהלים פרק י פסוק ג)

תיקון קוראים:

כי־הלל רשע על־תאות נפשו ובצע ברך נאץ ׀ יהוה: (תהלים פרק י פסוק ג)
מְטוּל דְאִשְׁתַּבַּח רַשִּׁיעָא עַל רִיגּוּג נַפְשֵׁיהּ וְדִמְבָרַךְ גַּבְרָא טְלִימָא רַחֵיק מֵימְרָא דַיְיָ :

על - תאות - ד' זוגין מן ב' מיחדין חד 'על' וחד 'עד' (זוגות מלים המתיחדים בתופעה הנזכרת): בר' מט , כו; תה' י , ג. - במ' כא , ל; יהו' יג , טז. - מ"א ב , כח; דה"א כא , ד. - יח' מא , יז , כ.

הלל - ל' וכל שם אנש דכות'; על - תאות - ל'; ברך - ל'.

כי הלל רשע - מוסב על "למה יי' תעמוד ברחוק" (לעיל , א); כי עתה עשו הרשע מתהלל , שמשיג כל תאות נפשו. ובוצע ברך נאץ יי' - והגזלן שיבח את עצמו לאמר: נאץ את יי' , ושלום יהיה לו (ע"פ דב' כט , יח). בֵּרֵךְ - כמו 'בֵּרַךְ' , לשון פִּעֵל; ותדע , שאילו היה שם דבר , היה הטעם למעלה , באות הראשונה , והיה נקוד פתח (סגול); וזה נקוד קמץ (צירה) וטעמו למטה , ברי"ש. ואל תתמה על בֵּרֵךְ שלא אמר 'בֵּרַךְ' , שהרבה תיבות של רי"ש משמשות כן , כגון: "אויב חֵרֵף" (תה' עד , יח) , ולא נאמר 'חֵרַף'. [נאץ - כמו "חרף" , וכן כל לשון 'ניאוץ'; כך פתר מנחם (מחברת: 'נאץ').]

כי - אמר רבי משה: כי תחת 'אשר' , והטעם: אשר יהלל רשע בעבור השיגו תאות נפשו. והבוצע אשר הוא מברך השם , הוא מנאצו; ויהי ברך כמו "ברך נבות אלהים ומלך" (מ"א כא , יג); "ברך אלהים ומות" (איוב ב , ט). או פירוש ברך - דורון ומנחה , והוא שֵם , כמו "והדבר אין בהם" (יר' ה , יג); וכמוהו "וברך ולא אשיבנה" (במ' כג , כ). ואיננו נכון , כי "וברך" פעל עבר , וכאלו כתוב 'וברך ברכה ולא אשיבנה'. ולפי דעתי , כי הלל "רשע" הנזכר למעלה (פס' ב) גבוה רשע אַחֵר אשר התאוה , ויברך הבוצע אשר נאץ השם; והנה ברך כמו הלל.

כי הלל רשע - לפי שהוא מהלל עצמו על תאות נפשו שעשה , ואין מונע ממנו , תראה לו אתה שיש גבוה עליו , ויתפש במה שחשב לעשות. ובצע ברך נאץ יי' - הרשע מברך ומשבח הבוצע ומי שאוחז דרכו ומנאץ האל , כלומר , שאין יכולת בידו להציל העשוק מידו , או שאין משגיח עליו , כמו שאמר "אמר בלבו לא תדרוש" (להלן , יג).

כי הלל רשע וגו' - כלומר: ראוי לך ולמעלתך שתענישהו על זה , כי הוא מהלל עצמו בהתמלא תאותו , לומר כי ידו עשתה לו. ובוצע ברך - רוצה לומר , שהוא מברך הבוצע , רוצה לומר: הגזלן והחמסן , הוא ואוחזי דרכו , ומנאץ האל לדבר עליו תועָה (ע"פ יש' לב , ו) , לומר , שאין לו יכולת להציל עשוקיו מידו. והוא ענין רשע כגובה אפו - רוצה לומר: מרוב גאותו - לא ידרוש אלהים; אבל כל מזמותיו הם שאין אלהים: או שיכפור במציאותו לגמרי , או שישוללנו מן היכולת. ואפו - רוצה לומר: פניו; כמו "וישתחו אפים ארצה" (בר' יט , א); "ויפול לאפיו ארצה וישתחו" (ש"א כ , מא); ומפני שצורת הפנים תלוי באף , נקראו הפנים בשם האף. ובלעז: 'שפאץ' (אפו). ויחס הגאוה לפנים אע"פ שהיא בלב , מפני שגבהות הלב מתראה בפנים; על דרך "ובתבונות כפיו ינחם" (תה' עח - עב); "ותעש בחפץ כפיה" (מש' לא , יג). ויש לפרש כי הלל רשע - כלומר: הוא רודף העני ושוסהו ובוזזהו , וכן מהלל הרשע אשר יעשה כמוהו וכתאות נפשו; ומי שמברך הרשע , נאץ יי'. ולי נראה , כי הרשע יהלל האל כשהמציאוֹ תאות נפשו , והלולו - נאוץ אצל האל יתעלה; כי הגזלן המברך את האל על הצליחו בגזלותיו הוא מנאץ האל.

כי הלל רשע - ומשתבח , על שמילא תאות נפשו - מלהרשיע. והבוצע והגזלן ברך ומתהלל כי נאץ הבורא.
ריכוז קישורים