תנ"ך - דעו כי־ה' הוא אלהים הוא־עשנו ולא ולו אנחנו עמו וצאן מרעיתו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

דְּע֗וּ כִּֽי־יְהוָה֮ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים הֽוּא־עָ֭שָׂנוּ וְלֹ֣א וְל֣וֹ אֲנַ֑חְנוּ עַ֝מּ֗וֹ וְצֹ֣אן מַרְעִיתֽוֹ: (תהלים פרק ק פסוק ג)

טקסט וניקוד:

דְּעוּ כִּי־יְהוָה הוּא אֱלֹהִים הוּא־עָשָׂנוּ וְלֹא וְלוֹ אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ: (תהלים פרק ק פסוק ג)

טקסט בלבד:

דעו כי־ה' הוא אלהים הוא־עשנו ולא ולו אנחנו עמו וצאן מרעיתו: (תהלים פרק ק פסוק ג)

תיקון קוראים:

דעו כי־יהוה הוא אלהים הוא־עשנו ולא ולו אנחנו עמו וצאן מרעיתו: (תהלים פרק ק פסוק ג)
אִידַעוּ אֲרוּם יְיָ הוּא אֱלָהָא הוּא עֲבַד יָתַנָא וְדִילֵיהּ אֲנַחְנָא עַמֵּיהּ וְעָאן רָעֲיָיתֵיהּ :

הוא אלהים - ד': יהו' ב , יא; יר' י , י; תה' ק , ג; דה"ב כ , ו. ולא - י"ז כתיב לא וקרי לו (בלישנא): שמ' כא , ח; וי' יא , כא; כה , ל; ש"א ב , ג; ש"ב טז , יח; מ"ב ח , י; יש' ט , ב; מט , ה; סג , ט; תה' ק , ג; קלט , טז; מש' יט , ז; כו , ב; איוב יג , טו; מא , ד; *עז' ד , ב; דה"א יא , כ. ולא אנחנו - ב': תה' ק , ג; עז' ד , ב.

ולא אנחנו ב' הוא עשנו ולא אנחנו ולא אנחנו זבחים .

הוא אלהים - ד'; ולא - ולו קרי.

דעו כי יי' הוא אלהים שישלם לכם שכר פעולתכם; אבל עובדי עבודה זרה אין להם לעבוד בשמחה , שאין משתלמין שכר. הוא עשאנו ולא (בנוסחנו: 'ולו' קרי) אנחנו - כשלא היינו בעולם.

דעו. הוא אלהים - לבדו , ושלו אנחנו , עמו. והמלה כמו כל קרי וכתיב , על כן אמר הגאון (ראה רס"ג תהלים) , כי ולא אנחנו - הפך "ואני עשיתיני" (יח' כט , ג). ומלת עמו שבה אל דעו.

דעו כי יי' הוא אלהים - עתה יש לכם לדעת כי יי' הוא האלהים , והוא יכול על כל העולם , והוציא אתכם מהגלות בכבוד. הוא עשנו - הוא גדלנו ורוממנו; כמו "אשר עשה את משה ואת אהרן" (ש"א יב , ו). ולו אנחנו - שאנחנו נקראים בשמו 'עמו וצאן מרעיתו'. והכתוב הוא ולא - באל"ף; ופירושו , שלא נוכל לומר: כחנו ועצם ידינו עשה לנו את החיל הזה (ע"פ דב' ח , יז). והגאון רב סעדיה (אמונות ודעות ע' מא) פירש הכתוב ולא אנחנו - הפך "ואני עשיתיני" (יח' כט , ג).

והוא עשנו - כלומר: תקננו והשלימנו. ולא אנחנו. ולא - כתיב באל"ף וקרי בוא"ו; כלומר: לא אנחנו - והפך האומר "ואני עשיתיני" (יח' כט , ג) - והקרי - כלומר: אנחנו לו ועם סגלתו. וצאן מרעיתו - יורה על השגחתו בנו.

ולא אנחנו עמו - כתיב לא עם האל"ף , וקרי עם ו"ו.
ריכוז קישורים