תנ"ך - תהלים פרק קג פסוק כ - ברכו ה' מלאכיו גברי כח עשי דברו לשמע בקול דברו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בָּרֲכ֥וּ יְהוָ֗ה מַלְאָ֫כָ֥יו גִּבֹּ֣רֵי כֹ֭חַ עֹשֵׂ֣י דְבָר֑וֹ לִ֝שְׁמֹ֗עַ בְּק֣וֹל דְּבָרֽוֹ: (תהלים פרק קג פסוק כ)

טקסט וניקוד:

בָּרֲכוּ יְהוָה מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ: (תהלים פרק קג פסוק כ)

טקסט בלבד:

ברכו ה' מלאכיו גברי כח עשי דברו לשמע בקול דברו: (תהלים פרק קג פסוק כ)

תיקון קוראים:

ברכו יהוה מלאכיו גברי כח עשי דברו לשמע בקול דברו: (תהלים פרק קג פסוק כ)
בָּרִיכוּ שְׁמָא דַיְיָ מַלְאֲכוֹי דְּמִתְגַּבְּרִין בְּחֵילָא עָבְדֵי מִלּוּלֵיהּ לְמִשְׁמַע קָל מִלּוּלֵיהּ :

ברכו יי' - ה': שו' ה , ב , ט; תה' קג , כ , כא , כב. גברי - ה' חסר (בלישנא): תה' קג , כ; שה"ש ג , ז; נחמ' יא , יד; דה"א ט , כו; יב , ט. עשי - י"ו כתיב יו"ד (בצירי , חסר ומלא , בלישנא , לא כולל 'בעשי'): *שמ' לה , לה; יש' יט , י; מל' ג , טו; תה' קג , כ , כא; קז , כג; מש' יב , כב; *אס' ג , ט; ט , ג; נחמ' יג , י; דה"א כב , טו; כז , כו; דה"ב כד , יג; כו , יג; לד , י , יז. (ומן 'ויהי בשנת עשרים ושלש שנה' (מ"ב יב , ז) עד סופיה דסיפרא דכותהון). עשי דברו - ב' (אחד ביו"ד ואחד בה"א): יואל ב , יא; תה' קג , כ.

גברי - ה' חס'; עשי דברו - ב' כי עצום.

ברכו. ובעבור שהזכיר השמים , הזכיר הדרים בו - והם המלאכים , שאינם גוף; כי על ידם תבאנה הגזרות מהשמים , כדבר סנחריב (ראה מ"ב יט , לה); ומשה אמר "וישלח מלאך" (במ' כ , טז); "ומלאך פניו הושיעם" (יש' סג , ט). גבורי כח - כי אין יכולת בנברא לעמוד מפניהם; והמלאך שבא אל יעקב (ראה בר' לב , כד - כט) - מְצוּוֶּה היה. וטעם לשמוע בקול דברו - כי אינם כבני אדם , שיקוו מהשם שכר בעשותם דברו; רק זה הוא שכרם ותענוגם ותפארתם , לשמוע בקול דברו.

ברכו יי' מלאכיו - שהם עליונים במדרגה על כל הנבראים , ומכחם יבא כח תנועת הגלגלים והכוכבים; לפיכך אמר: גבורי כח עשי דברו - כי במצותו ובדברו יעשו הכל; ואמר לשמע - כי הם עושים תמיד מה שצוה אותם ומזומנים לשמע מה שיצום; והחכם רבי אברהם בן עזרא פירש כן , כי על ידם תבאנה הגזרות מהשמים , כדבר סנחריב; ומשה אמר "וישלח מלאך" (במ' כ , טז); ואמר "ומלאך פניו הושיעם" (יש' סג , ט). גבורי כח - כי אין יכולת בנברא לעמד לפניהם; והמלאך שבא אל יעקב (ראה בר' לב , כד ואי') - מצֻווֶה היה. וטעם לשמוע בקול דברו - כי אינם כבני אדם שיקוו מהשם שכר בעשותם , רק זהו שכרם ותענוגם ותפארתם לשמוע בקול דברו. ובדרש (שו"ט קג , יז): ברכו יי' מלאכיו - אם בעליונים הוא מדבר , הרי כבר נאמר "ברכו יי' כל צבאיו" (להלן , כא)? אלא אינו מדבר אלא בתחתונים; ומנין שנקראו התחתונים 'מלאכים'? שנאמר "וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים" (במ' כ , טז); וכי מלאך היה? והלא משה היה?! מכאן אתה למד שנקראו הנביאים 'מלאכים'; וכן הוא אומר "ויען חגי מלאך יי'" (חגי א , יג). רבי יהודה ברבי סימון אומר (שו"ט קג , יז): "ויעל מלאך יי' מן הגלגל" (שו' ב , א) - זה פנחס; רבנן אמרין (שו"ט קג , יז): "ומראהו כמלאך (בנוסחנו: כמראה מלאך) האלהים נורא מאד" (שו' יג , ו); הוי , על כרחך אתה למד שהנביאים נקראו 'מלאכים'. גבורי כח עשי דברו לשמוע בקול דברו - (שו"ט קד , א: ) 'שומעי דברו' היה צריך לומר תחלה , ואחר כך 'לעשות'; אדם שומע ואחר כך עושה! אלא למי הוא אומר? לישראל , שעמדו בסיני והקדימו 'עשיה' ל'שמיעה' (ראה שמ' כד , ז).

ולכן ראוי שישבחוהו כולם ויקדישוהו , ועל כן אמר: ברכו יי' מלאכיו - רוצה לומר: השכלים הנפרדים , שהם גבורי כח להשפיע כח תנועת הגלגלים מהם. ואמר: עושי דברו - להעיד , כי הכל מאתו יתעלה. ולשמוע בקול דברו - יורה על השתדלם להשיג כבודו; ולא יוכלו להשיג אמתת כבודו על בורייה.

ברכו יי' מלאכיו - שאתם גיבורי כח להיות עושה כל אחד דברו , וגיבורי כח אתם לשמוע בקול דברו; אבל בני אדם - אין להם כח , כמו שנאמר "ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות" (שמ' כ , טז).