תנ"ך - ברכו
ה'
מלאכיו
גברי
כח
עשי
דברו
לשמע
בקול
דברו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
בָּרֲכ֥וּ
יְהוָ֗ה
מַלְאָ֫כָ֥יו
גִּבֹּ֣רֵי
כֹ֭חַ
עֹשֵׂ֣י
דְבָר֑וֹ
לִ֝שְׁמֹ֗עַ
בְּק֣וֹל
דְּבָרֽוֹ:
(תהלים פרק קג פסוק כ)
בָּרֲכוּ
יְהוָה
מַלְאָכָיו
גִּבֹּרֵי
כֹחַ
עֹשֵׂי
דְבָרוֹ
לִשְׁמֹעַ
בְּקוֹל
דְּבָרוֹ:
(תהלים פרק קג פסוק כ)
ברכו
ה'
מלאכיו
גברי
כח
עשי
דברו
לשמע
בקול
דברו:
(תהלים פרק קג פסוק כ)
ברכו
יהוה
מלאכיו
גברי
כח
עשי
דברו
לשמע
בקול
דברו:
(תהלים פרק קג פסוק כ)
בָּרִיכוּ
שְׁמָא
דַיְיָ
מַלְאֲכוֹי
דְּמִתְגַּבְּרִין
בְּחֵילָא
עָבְדֵי
מִלּוּלֵיהּ
לְמִשְׁמַע
קָל
מִלּוּלֵיהּ
:
ברכו
יי'
-
ה':
שו'
ה
,
ב
,
ט;
תה'
קג
,
כ
,
כא
,
כב.
גברי
-
ה'
חסר
(בלישנא):
תה'
קג
,
כ;
שה"ש
ג
,
ז;
נחמ'
יא
,
יד;
דה"א
ט
,
כו;
יב
,
ט.
עשי
-
י"ו
כתיב
יו"ד
(בצירי
,
חסר
ומלא
,
בלישנא
,
לא
כולל
'בעשי'):
*שמ'
לה
,
לה;
יש'
יט
,
י;
מל'
ג
,
טו;
תה'
קג
,
כ
,
כא;
קז
,
כג;
מש'
יב
,
כב;
*אס'
ג
,
ט;
ט
,
ג;
נחמ'
יג
,
י;
דה"א
כב
,
טו;
כז
,
כו;
דה"ב
כד
,
יג;
כו
,
יג;
לד
,
י
,
יז.
(ומן
'ויהי
בשנת
עשרים
ושלש
שנה'
(מ"ב
יב
,
ז)
עד
סופיה
דסיפרא
דכותהון).
עשי
דברו
-
ב'
(אחד
ביו"ד
ואחד
בה"א):
יואל
ב
,
יא;
תה'
קג
,
כ.
גברי
-
ה'
חס';
עשי
דברו
-
ב'
כי
עצום.
ברכו.
ובעבור
שהזכיר
השמים
,
הזכיר
הדרים
בו
-
והם
המלאכים
,
שאינם
גוף;
כי
על
ידם
תבאנה
הגזרות
מהשמים
,
כדבר
סנחריב
(ראה
מ"ב
יט
,
לה);
ומשה
אמר
"וישלח
מלאך"
(במ'
כ
,
טז);
"ומלאך
פניו
הושיעם"
(יש'
סג
,
ט).
גבורי
כח
-
כי
אין
יכולת
בנברא
לעמוד
מפניהם;
והמלאך
שבא
אל
יעקב
(ראה
בר'
לב
,
כד
-
כט)
-
מְצוּוֶּה
היה.
וטעם
לשמוע
בקול
דברו
-
כי
אינם
כבני
אדם
,
שיקוו
מהשם
שכר
בעשותם
דברו;
רק
זה
הוא
שכרם
ותענוגם
ותפארתם
,
לשמוע
בקול
דברו.
ברכו
יי'
מלאכיו
-
שהם
עליונים
במדרגה
על
כל
הנבראים
,
ומכחם
יבא
כח
תנועת
הגלגלים
והכוכבים;
לפיכך
אמר:
גבורי
כח
עשי
דברו
-
כי
במצותו
ובדברו
יעשו
הכל;
ואמר
לשמע
-
כי
הם
עושים
תמיד
מה
שצוה
אותם
ומזומנים
לשמע
מה
שיצום;
והחכם
רבי
אברהם
בן
עזרא
פירש
כן
,
כי
על
ידם
תבאנה
הגזרות
מהשמים
,
כדבר
סנחריב;
ומשה
אמר
"וישלח
מלאך"
(במ'
כ
,
טז);
ואמר
"ומלאך
פניו
הושיעם"
(יש'
סג
,
ט).
גבורי
כח
-
כי
אין
יכולת
בנברא
לעמד
לפניהם;
והמלאך
שבא
אל
יעקב
(ראה
בר'
לב
,
כד
ואי')
-
מצֻווֶה
היה.
וטעם
לשמוע
בקול
דברו
-
כי
אינם
כבני
אדם
שיקוו
מהשם
שכר
בעשותם
,
רק
זהו
שכרם
ותענוגם
ותפארתם
לשמוע
בקול
דברו.
ובדרש
(שו"ט
קג
,
יז):
ברכו
יי'
מלאכיו
-
אם
בעליונים
הוא
מדבר
,
הרי
כבר
נאמר
"ברכו
יי'
כל
צבאיו"
(להלן
,
כא)?
אלא
אינו
מדבר
אלא
בתחתונים;
ומנין
שנקראו
התחתונים
'מלאכים'?
שנאמר
"וישלח
מלאך
ויוציאנו
ממצרים"
(במ'
כ
,
טז);
וכי
מלאך
היה?
והלא
משה
היה?!
מכאן
אתה
למד
שנקראו
הנביאים
'מלאכים';
וכן
הוא
אומר
"ויען
חגי
מלאך
יי'"
(חגי
א
,
יג).
רבי
יהודה
ברבי
סימון
אומר
(שו"ט
קג
,
יז):
"ויעל
מלאך
יי'
מן
הגלגל"
(שו'
ב
,
א)
-
זה
פנחס;
רבנן
אמרין
(שו"ט
קג
,
יז):
"ומראהו
כמלאך
(בנוסחנו:
כמראה
מלאך)
האלהים
נורא
מאד"
(שו'
יג
,
ו);
הוי
,
על
כרחך
אתה
למד
שהנביאים
נקראו
'מלאכים'.
גבורי
כח
עשי
דברו
לשמוע
בקול
דברו
-
(שו"ט
קד
,
א:
)
'שומעי
דברו'
היה
צריך
לומר
תחלה
,
ואחר
כך
'לעשות';
אדם
שומע
ואחר
כך
עושה!
אלא
למי
הוא
אומר?
לישראל
,
שעמדו
בסיני
והקדימו
'עשיה'
ל'שמיעה'
(ראה
שמ'
כד
,
ז).
ולכן
ראוי
שישבחוהו
כולם
ויקדישוהו
,
ועל
כן
אמר:
ברכו
יי'
מלאכיו
-
רוצה
לומר:
השכלים
הנפרדים
,
שהם
גבורי
כח
להשפיע
כח
תנועת
הגלגלים
מהם.
ואמר:
עושי
דברו
-
להעיד
,
כי
הכל
מאתו
יתעלה.
ולשמוע
בקול
דברו
-
יורה
על
השתדלם
להשיג
כבודו;
ולא
יוכלו
להשיג
אמתת
כבודו
על
בורייה.
ברכו
יי'
מלאכיו
-
שאתם
גיבורי
כח
להיות
עושה
כל
אחד
דברו
,
וגיבורי
כח
אתם
לשמוע
בקול
דברו;
אבל
בני
אדם
-
אין
להם
כח
,
כמו
שנאמר
"ואל
ידבר
עמנו
אלהים
פן
נמות"
(שמ'
כ
,
טז).