תנ"ך - ברכו ה'׀ כל־מעשיו בכל־מקמות ממשלתו ברכי נפשי את־ה': פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בָּרֲכ֤וּ יְהוָ֨ה׀ כָּֽל־מַעֲשָׂ֗יו בְּכָל־מְקֹמ֥וֹת מֶמְשַׁלְתּ֑וֹ בָּרֲכִ֥י נַ֝פְשִׁ֗י אֶת־יְהוָֽה: פ (תהלים פרק קג פסוק כב)

טקסט וניקוד:

בָּרֲכוּ יְהוָה׀ כָּל־מַעֲשָׂיו בְּכָל־מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת־יְהוָה: פ (תהלים פרק קג פסוק כב)

טקסט בלבד:

ברכו ה'׀ כל־מעשיו בכל־מקמות ממשלתו ברכי נפשי את־ה': פ (תהלים פרק קג פסוק כב)

תיקון קוראים:

ברכו יהוה׀ כל־מעשיו בכל־מקמות ממשלתו ברכי נפשי את־יהוה: פ (תהלים פרק קג פסוק כב)
בָּרִיכוּ שְׁמָא דַיְיָ כֻּלְּהוֹן עוֹבָדוֹי בְּכָל אֲתַר שׁוּלְטָנֵיהּ בָּרִיכִי נַפְשִׁי יָת שְׁמָא דַיְיָ :

ברכו יי' - ה': ראה לעיל , כ.

ברכו יי' - ה'.

ברכו יי' כל מעשיו אשר הם בכל מקומות שממשלתו שם.

ברכו. כל מעשיו - הם המתכות והצמחים וכל החיים; כי הוא המושל בכם. ואחר כן השלים כאשר החל: ברכי נפשי את יי'.

ברכו יי' כל מעשיו - הם התחתונים , כי כלם מעשיו , וממשלתו על כלם; והם ארבע יסודות והנהוים מהם , והם החיים והצמחים והדומם , שהם האבנים והעפר והמתכות; ומה שאמר בכל מקומות ממשלתו - לפי שנבראי מטה בִּמקומות חלוקי היסוד: מהם ביבשה , ומהם במים , ומהם באויר. ואחר כך אמר: ברכי נפשי את יי' - כי היא עליונה על כל התחתונים , והאדם בשכלו מושל עליהם; וכן אמר "תמשילהו במעשה (בנוסחנו: במעשי) ידיך" (תה' ח , ז). והתחתונים אין בהם דעת לברך ולהלל , אלא האדם הוא המברך האל עליהם לפי בריאתם ולפי מעשיהם , וכאלו הם מברכים; וכן "או שיח לארץ ותורך ויספרו לך דגי הים" (איוב יב , ח) על זה הדרך; לפיכך החל המזמור ב"ברכי נפשי" (לעיל , א) וכלה בברכי נפשי , כי האדם בנפשו העליונה כולל הכל בחכמתו ומבין בעליונים ובתחתונים , ועליה לברך האל על הכל.

ואחר כן אמר: ברכו יי' כל צבאיו - על הגלגלים; ואחר כך: כל מעשיו - על התחתונים , רוצה לומר: עולם היסודות וכל המתהוה מהם. וייחס לאלו השבח , להיותו בא בסיבתם , בבחינת האדם בהם. ובכל מקומות ממשלתו - כלומר: בים וביבשה , בישוב ובמדברות , בהרים ובגבעות. ומצד שהאדם מורכב מן העליונים ומן התחתונים , סיים דבריו בו , ואמר: ברכי נפשי את יי'. ובדרש פירשו (ראה שו"ט קג , יז) "מלאכיו" (לעיל , כ) - על הצדיקים; ונֹסח דבריהם: אם בעליונים הוא מדבר , כבר נאמר ברכו יי' כל צבאיו? אלא: בתחתונים. ומנין שהתחתונים נקראים 'מלאכים'? - רוצה לומר: השלֵמים שבהם; - שנאמר "וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים" (במ' כ , טז); וכי מלאך היה? והלא משה היה! - מלמד , שהנביאים קרויים 'מלאכים'; וכן הוא אומר "ויען חגי מלאך יי'" (צירוף של חגי ב , יד; א , יג). רבי יהודה ברבי סימון (שו"ט קג , יז): "ויעל מלאך יי' מן הגלגל" (שו' ב , א) - זה פנחס; על כרחך , הנביאים קרויים 'מלאכים'. (שו"ט קג , יח; קד , א: ) "עושי דברו לשמוע בקול דברו" (לעיל , כ) - שהיה לו לומר 'שומעי דברו , לעשות בקול דברו' , שהרי אדם שומע ואחר כן עושה! אלא לישראל היה אומר , שהקדימו 'נעשה' ל'נשמע' (ראה שמ' כד , ז ושבת פח , א). ונראה לי לדעת הדרש (ראה ויק"ר א , א) , שזהו שאמר "מלאכיו" ולא 'כל מלאכיו': להורות שלא נאמר אלא על יחידים , השרידים אשר יי' קורא (ע"פ יואל ג , ה) , שהם מעט. ולדעת ראשון אפשר לפרש שלא אמר 'כל' - להיות הצורות הנפרדות תחת מספר קבוע , לא שיוסיפו פעם ויגרעו פעם.
ריכוז קישורים