תנ"ך - ברכו
ה'׀
כל־מעשיו
בכל־מקמות
ממשלתו
ברכי
נפשי
את־ה':
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
בָּרֲכ֤וּ
יְהוָ֨ה׀
כָּֽל־מַעֲשָׂ֗יו
בְּכָל־מְקֹמ֥וֹת
מֶמְשַׁלְתּ֑וֹ
בָּרֲכִ֥י
נַ֝פְשִׁ֗י
אֶת־יְהוָֽה:
פ
(תהלים פרק קג פסוק כב)
בָּרֲכוּ
יְהוָה׀
כָּל־מַעֲשָׂיו
בְּכָל־מְקֹמוֹת
מֶמְשַׁלְתּוֹ
בָּרֲכִי
נַפְשִׁי
אֶת־יְהוָה:
פ
(תהלים פרק קג פסוק כב)
ברכו
ה'׀
כל־מעשיו
בכל־מקמות
ממשלתו
ברכי
נפשי
את־ה':
פ
(תהלים פרק קג פסוק כב)
ברכו
יהוה׀
כל־מעשיו
בכל־מקמות
ממשלתו
ברכי
נפשי
את־יהוה:
פ
(תהלים פרק קג פסוק כב)
בָּרִיכוּ
שְׁמָא
דַיְיָ
כֻּלְּהוֹן
עוֹבָדוֹי
בְּכָל
אֲתַר
שׁוּלְטָנֵיהּ
בָּרִיכִי
נַפְשִׁי
יָת
שְׁמָא
דַיְיָ
:
ברכו
יי'
-
ה':
ראה
לעיל
,
כ.
ברכו
יי'
כל
מעשיו
אשר
הם
בכל
מקומות
שממשלתו
שם.
ברכו.
כל
מעשיו
-
הם
המתכות
והצמחים
וכל
החיים;
כי
הוא
המושל
בכם.
ואחר
כן
השלים
כאשר
החל:
ברכי
נפשי
את
יי'.
ברכו
יי'
כל
מעשיו
-
הם
התחתונים
,
כי
כלם
מעשיו
,
וממשלתו
על
כלם;
והם
ארבע
יסודות
והנהוים
מהם
,
והם
החיים
והצמחים
והדומם
,
שהם
האבנים
והעפר
והמתכות;
ומה
שאמר
בכל
מקומות
ממשלתו
-
לפי
שנבראי
מטה
בִּמקומות
חלוקי
היסוד:
מהם
ביבשה
,
ומהם
במים
,
ומהם
באויר.
ואחר
כך
אמר:
ברכי
נפשי
את
יי'
-
כי
היא
עליונה
על
כל
התחתונים
,
והאדם
בשכלו
מושל
עליהם;
וכן
אמר
"תמשילהו
במעשה
(בנוסחנו:
במעשי)
ידיך"
(תה'
ח
,
ז).
והתחתונים
אין
בהם
דעת
לברך
ולהלל
,
אלא
האדם
הוא
המברך
האל
עליהם
לפי
בריאתם
ולפי
מעשיהם
,
וכאלו
הם
מברכים;
וכן
"או
שיח
לארץ
ותורך
ויספרו
לך
דגי
הים"
(איוב
יב
,
ח)
על
זה
הדרך;
לפיכך
החל
המזמור
ב"ברכי
נפשי"
(לעיל
,
א)
וכלה
בברכי
נפשי
,
כי
האדם
בנפשו
העליונה
כולל
הכל
בחכמתו
ומבין
בעליונים
ובתחתונים
,
ועליה
לברך
האל
על
הכל.
ואחר
כן
אמר:
ברכו
יי'
כל
צבאיו
-
על
הגלגלים;
ואחר
כך:
כל
מעשיו
-
על
התחתונים
,
רוצה
לומר:
עולם
היסודות
וכל
המתהוה
מהם.
וייחס
לאלו
השבח
,
להיותו
בא
בסיבתם
,
בבחינת
האדם
בהם.
ובכל
מקומות
ממשלתו
-
כלומר:
בים
וביבשה
,
בישוב
ובמדברות
,
בהרים
ובגבעות.
ומצד
שהאדם
מורכב
מן
העליונים
ומן
התחתונים
,
סיים
דבריו
בו
,
ואמר:
ברכי
נפשי
את
יי'.
ובדרש
פירשו
(ראה
שו"ט
קג
,
יז)
"מלאכיו"
(לעיל
,
כ)
-
על
הצדיקים;
ונֹסח
דבריהם:
אם
בעליונים
הוא
מדבר
,
כבר
נאמר
ברכו
יי'
כל
צבאיו?
אלא:
בתחתונים.
ומנין
שהתחתונים
נקראים
'מלאכים'?
-
רוצה
לומר:
השלֵמים
שבהם;
-
שנאמר
"וישלח
מלאך
ויוציאנו
ממצרים"
(במ'
כ
,
טז);
וכי
מלאך
היה?
והלא
משה
היה!
-
מלמד
,
שהנביאים
קרויים
'מלאכים';
וכן
הוא
אומר
"ויען
חגי
מלאך
יי'"
(צירוף
של
חגי
ב
,
יד;
א
,
יג).
רבי
יהודה
ברבי
סימון
(שו"ט
קג
,
יז):
"ויעל
מלאך
יי'
מן
הגלגל"
(שו'
ב
,
א)
-
זה
פנחס;
על
כרחך
,
הנביאים
קרויים
'מלאכים'.
(שו"ט
קג
,
יח;
קד
,
א:
)
"עושי
דברו
לשמוע
בקול
דברו"
(לעיל
,
כ)
-
שהיה
לו
לומר
'שומעי
דברו
,
לעשות
בקול
דברו'
,
שהרי
אדם
שומע
ואחר
כן
עושה!
אלא
לישראל
היה
אומר
,
שהקדימו
'נעשה'
ל'נשמע'
(ראה
שמ'
כד
,
ז
ושבת
פח
,
א).
ונראה
לי
לדעת
הדרש
(ראה
ויק"ר
א
,
א)
,
שזהו
שאמר
"מלאכיו"
ולא
'כל
מלאכיו':
להורות
שלא
נאמר
אלא
על
יחידים
,
השרידים
אשר
יי'
קורא
(ע"פ
יואל
ג
,
ה)
,
שהם
מעט.
ולדעת
ראשון
אפשר
לפרש
שלא
אמר
'כל'
-
להיות
הצורות
הנפרדות
תחת
מספר
קבוע
,
לא
שיוסיפו
פעם
ויגרעו
פעם.