תנ"ך - רחום
וחנון
ה'
ארך
אפים
ורב־חסד:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
רַח֣וּם
וְחַנּ֣וּן
יְהוָ֑ה
אֶ֖רֶךְ
אַפַּ֣יִם
וְרַב־חָֽסֶד:
(תהלים פרק קג פסוק ח)
רַחוּם
וְחַנּוּן
יְהוָה
אֶרֶךְ
אַפַּיִם
וְרַב־חָסֶד:
(תהלים פרק קג פסוק ח)
רחום
וחנון
ה'
ארך
אפים
ורב־חסד:
(תהלים פרק קג פסוק ח)
רחום
וחנון
יהוה
ארך
אפים
ורב־חסד:
(תהלים פרק קג פסוק ח)
רַחֲמָנָא
וְחַנָּנָא
יְיָ
מַרְחֵק
רְגַז
וּמַסְגֵּי
לְמֶעְבַּד
טַבְוָון
וּקְשׁוֹט
:
רחום
וחנון
-
ג':
שמ'
לד
,
ו;
תה'
פו
,
טו;
קג
,
ח.
רחום
-
הזכיר
מהשלש
עשרה
מדות
(ראה
שמ'
לד
,
ו
-
ז)
מה
שצריך
לו
על
דבר
תחלואיו
,
כאשר
עשה
משה
בעת
תפלתו
(ראה
במ'
יד
,
יח)
,
כי
לא
הזכיר
(שם)
"רחום
וחנון"
ולא
"יי'
נוצר
חסד
לאלפים"
(שמ'
לד
,
ו
-
ז).
וכבר
פירשתי
הטעם
במקומו.
ודוד
הזכיר
רחום
וחנון
ארך
אפים
ורב
חסד;
והזכיר
"נוצר
חסד
לאלפים"
(שמ'
לד
,
ז)
,
וזהו
"וחסד
יי'
מעולם
ועד
עולם
על
יריאיו"
(להלן
,
יז);
והזכיר
"נושא
עון
ופשע
וחטאה"
(שמ'
לד
,
ז)
,
וזהו
"לא
כחטאינו...
ולא
כעוונותינו...
הרחיק
ממנו
את
פשעינו"
(להלן
,
י
,
יב).
וטעם
רחום
-
שיתכן
עלילות
(ע"פ
ש"א
ב
,
ג)
לשמור
עבדו
טרם
בוא
הרעה
עליו.
חנון
-
להושיעו
בצעקו
אליו.
וארך
אפים
-
להאריך
לו.
ורב
חסד
-
שלא
יפסיק
חסדו.
רחום
וחנון
-
ולא
הזכירם
כלם
,
אלא
דרכי
הרחמים
שהוא
מתנהג
עמנו
בגלות:
רחום
-
שהוא
מרחם
עלינו
בגלות
ונותן
אותנו
לרחמים
לפני
שובינו
,
ואינם
מכלים
אותנו;
וחנון
-
שחונן
אותנו
בהזמנת
מחייתנו;
ארך
אפים
-
שמאריך
אפו
ואינו
מענישנו
בעת
החטא
אלא
מאריך
עלינו
,
אולי
נשוב
בתשובה;
ורב
חסד
-
שמרבה
בכל
יום
חסדו
עמנו.
והזכיר
מהשלש
עשרה
מדות
מה
שצריך
לו
על
דבר
תחלואיו
,
כאשר
עשה
משה
בעת
תפלתו
(במ'
יד
,
יח)
,
שהזכיר
ארך
אפים
ורב
חסד
ולא
הזכיר
'אמת'
(ראה
שמ'
לד
,
ו)
,
כי
הטעם
קרוב
מן
כפולות;
והזכיר
"נוצר
חסד
לאלפים"
(שם
,
ז)
,
וזהו
"וחסד
יי'
מעולם"
(להלן
,
יז);
והזכיר
"נושא
עון
ופשע"
(שמ'
לד
,
ז)
,
וזהו
"לא
כעונותינו
גמל
עלינו"
(להלן
,
י).
וטעם
רחום
-
לשמור
עדרו
בטרם
בא
הרועה
אליו
,
וחנון
-
להושיעו
בצעקו
אליו;
וארך
אפים
-
להאריך
לו
,
ורב
חסד
-
שלא
יפסק
חסדו.
ו"עלילותיו"
(לעיל
,
ז)
-
רוצה
לומר:
מעשיו
והנהגותיו
ל"ישראל"
(שם)
,
שנאמר
שם
שהוא
"רחום
וחנון"
ו"ארך
אפים
ורב
חסד"
(שמ'
לד
,
ו);
שכל
אלו
בכלל
צדקה
(ראה
פירושו
לעיל
,
ו).