תנ"ך - מנחל
בדרך
ישתה
על־כן
ירים
ראש:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
מִ֭נַּחַל
בַּדֶּ֣רֶךְ
יִשְׁתֶּ֑ה
עַל־כֵּ֝ן
יָרִ֥ים
רֹֽאשׁ:
פ
(תהלים פרק קי פסוק ז)
מִנַּחַל
בַּדֶּרֶךְ
יִשְׁתֶּה
עַל־כֵּן
יָרִים
רֹאשׁ:
פ
(תהלים פרק קי פסוק ז)
מנחל
בדרך
ישתה
על־כן
ירים
ראש:
פ
(תהלים פרק קי פסוק ז)
מנחל
בדרך
ישתה
על־כן
ירים
ראש:
פ
(תהלים פרק קי פסוק ז)
מִפֻּם
נְבִיָּיא
בְאוֹרְחָא
אוּלְפָן
יְקַבֵּל
מְטוּל
הֵיכְנָא
יִזְקוֹף
רֵישָׁא
:
מנחל
-
ד':
דב'
ג
,
ח;
יהו'
יב
,
א;
מ"ב
כד
,
ז;
תה'
קי
,
ז.
מנחל
בדרך
ישתה
-
מנילוס
הנהר;
בדרך
הליכתו
היתה
ארצו
שותה
ולא
היתה
צריכה
למי
גשמים
,
על
כן
היה
מרים
ראש
ומתפאר:
"יאור
לי
ואני
עשיתיני"
(ראה
יח'
כט
,
ג
,
ט).
ענין
אחר:
יש
לפרש
המזמור
הזה
בדוד:
"נאם
יי'
לאדני"
(לעיל
,
א)
-
על
עסקי
אדוני
שאול
,
כשהייתי
נרדף
מפניו.
"שב
לימיני"
(שם)
-
התעכב
והמתן
לתשועתי.
"לאדני"
-
'על
אדני'
,
כמו
"ואמר
פרעה
לבני
ישראל"
(שמ'
יד
,
ג)
["וישאלו
אנשי
המקום
לאשתו"
(בר'
נו
,
ז)].
"מטה
עוזך
ישלח
יי'
מציון"
(לעיל
,
ב)
-
מעשים
טובים
המצויינין
בידך.
דבר
אחר:
עוד
תמלוך
בציון
,
ושם
ישולח
לך
מטה
עוז
,
ואז
תרדה
"בקרב
אויביך"
(שם).
"עמך
נדבות
ביום
חילך"
(לעיל
,
ג)
-
עם
ישראל
יתנדבו
לעזרתך
ביום
שתעשה
חיל
,
כמו
שמפורש
בדברי
הימים
,
שהיו
נקבצים
עליו
כל
שבט
ושבט:
"בלכתו
אל
צקלג
נפלו
עליו
ממנשה"
וגו'
(דה"א
יב
,
כא);
"ומן
הגדי
נבדלו
אל
דוד"
וגו'
(שם
,
ט).
"בהדרי
קדש
מרחם
משחר"
(לעיל
,
ג)
-
בשביל
הדרת
קדושה
שהיו
בך
מנעוריך.
"לך
טל
ילדותיך"
(שם)
-
ילדות
טובה
ופרק
נאה
שהיה
בך
,
תהיה
לך
כטל
שהוא
נעים
וערב
,
ותעשה
לך
פירות
להצליחך.
"נשבע
יי'"
וגו'
(לעיל
,
ד)
-
שהמלכות
תהא
לך
עולמית.
"אתה
כהן
לעולם"
(שם)
-
ואיזו
מן
הכהונות?
כהונה
שהיא
למעלה
מכהונת
מלכי
צדק
,
וזו
היא
כהונת
מלכות
,
שהיא
למעלה
מכהונה
גדולה
בשלשים
מעלות
(ראה
משנה
אבות
ו
,
ה).
"על
דברתי
מלכי
צדק"
(לעיל
,
ד)
-
למעלה
מפקודת
מלכי
צדק
שהיה
"כהן
לאל
עליון"
(בר'
יד
,
יח);
ואם
תאמר:
אף
הוא
מלך
היה?
מלוכה
על
הגוים
אינה
מלוכה
חשובה
כנגד
ישראל.
יי'
יהיה
תמיד
"על
ימינך"
(לעיל
,
ה)
-
להושיעך
,
אשר
"מחץ
ביום
אפו
מלכים"
(שם)
שנלחמו
עם
אברהם
(ראה
בר'
יד
,
טו)
ועם
יהושע
(ראה
יהו'
י
-
יב)
ועם
ברק
(ראה
שו'
ד
-
ה;
מכיל'
בשלח
שירה
ו).
"ידין
בגוים
מלא
גויות"
(לעיל
,
ו)
-
ועוד
בימי
חזקיהו
בנך
ידין
באוכלוסי
סנחריב
קיבוץ
פגרים
מתים
(ראה
מ"ב
יט
,
לה;
יש'
לז
,
לו)
וימחץ
סנחריב
,
ראשה
של
נינוה
ואשור
,
שהיא
"ארץ
רבה"
(לעיל
,
ו)
,
אשר
מנחל
בדרך
היה
שותה
-
שנתפאר
ששתו
אוכלוסיו
מימי
הירדן
,
שנאמר
"אני
קרתי
ושתיתי
מים"
וגו'
(מ"ב
יט
,
כד).
על
כן
ירים
ראש
-
היה
משתבח
ומתפאר
בגודלו.
מנחל
-
הטעם:
כל
כך
היו
האויבים
מפחדים
ממנו
,
כי
בלכתם
בדרכים
היה
שותה
מנחליהם
,
ואין
לאל
ידם
למונעו;
על
כן
היה
מרים
ראש.
ויש
אומרים
,
כי
מרוב
צבאותיו
היה
צריך
ללכת
דרך
ששם
נחל
,
כי
לא
יספיקו
לו
המעיינים.
או
הטעם
,
שיובא
אליו
בדרכים
המים
מן
הנחלים
,
בלי
פחד
,
כדרך
"מי
ישקיני
מים"
(ש"ב
כג
,
טו).
ואל
תתמה
על
ישתה
גם
ירים
,
כי
הנה
"מחץ"
(לעיל
,
ו)
לשון
עבר;
והנה
הוא
על
דרך
המדבר
על
זמן
עומד
,
וכמוהו
רבים.
מנחל
בדרך
ישתה
-
כל
כך
הפיל
חללים
,
עד
שהלך
נחל
מדמם;
ואמר
ישתה
על
דרך
משל
,
כמו
"ודם
חללים
ישתה"
(במ'
כג
,
כד).
על
כן
ירים
ראש
-
על
כן
,
כשנצח
כל
מלחמות
אויביו
,
הרים
ראש
על
כלם;
וכן
אמר
"ויעש
דוד
שם
בשובו
מהכות
את
ארם
בגיא
מלח"
וגו'
(ש"ב
ח
,
יג).
והנוצרים
מפרשים
זה
המזמור
על
ישו.
ואמרו
,
כי
בפסוק
הראשון
יתבאר
בו
האב
והבן;
שהם
קוראים
"נאם
יי'
לאדוני"
(לעיל
,
א)
בקמץ
הנו"ן
,
ואמרו:
היאך
יֹאמר
יי'
"לאדנָי"?
אלא
שהם
שנים
,
והרוח
-
השלישי.
ועוד
טעות
אחר
קוראים
בזה
המזמור:
"עמך
נדבות"
(לעיל
,
ג)
-
קוראים
אותו
'עִמך'
,
בחיריק
העי"ן.
ואומרים
"בהדרי
קדש"
(שם)
-
הוא
ה"קדש"
שנולד
"מרחם"
(שם).
ואתה
תאמר
להם
על
טעות
קריאתם
,
כי
גירולמש
המעתיק
שלהם
טעה;
כי
"לאדני"
(לעיל
,
א)
-
בחירק
הנו"ן
,
והוא
אומר
על
דוד
,
כמו
שפירשנו;
ואיך
יוכלו
להחזיק
טעות
איש
אחד
כנגד
אנשים
רבים?
כי
ממזרח
שמש
ועד
מבואו
ימצא
בכל
הספרים
בחרק
הנו"ן
,
וכן
"עמך
נדבות"
(לעיל
,
ג)
-
בפתח
העי"ן;
והלא
הם
אומרים
כי
התורה
שלנו
עדות
להם
,
אם
כן
יאמינו
בעֵד!
ועל
טעות
אמונתם
תאמר
להם:
אם
האב
והבן
הם
אלהות
,
אין
צריך
האחד
לחבירו
,
כי
לא
יקרא
'אלוה'
אם
יצטרך
לזולתו;
ואיך
יאמר
האב
לבן
"שב
לימיני
עד
אשית
אויביך"
(לעיל
,
א)?
אם
כן
צריך
הוא
לימינו
ולעזרתו
,
אם
כן
חולשה
אתו
,
והאלוה
אינו
חלש
וחסר
היכולת!
והיאך
אמר
לו
"אתה
כהן
לעולם"
(לעיל
,
ד)
,
ומקודם
לא
היה
כהן
ונגיד?
ואם
יאמרו:
'כהן'
כמשמעו
,
ויאמרו:
מהיום
ואילך
תהיה
הכהונה
בענין
אחר
,
לא
שיהיו
מקריבים
בשר
ודם
כמו
שהיו
מקריבים
עד
היום
,
אלא
לחם
ויין
,
כמו
שעשה
מלכי
צדק
,
שנאמר
"ומלכי
צדק
מלך
שלם
הוציא
לחם
ויין
והוא
כהן
לאל
עליון"
(בר'
יד
,
יח)
-
אמור
להם:
למי
אומר
"אתה
כהן"
(לעיל
,
ד)?
לבן
הוא
אומר
,
כמו
שאמר
מתחלת
המזמור
עד
זה
הפסוק
,
וכן
מזה
הפסוק
עד
סוף
המזמור!
והכהן
הוא
העובד
המקריב
,
והאלוה
לא
יקריב
,
אבל
יקריבו
לפניו!
ואם
יאמר
לאדם
בעולם
-
ואינו
מדרך
המזמור
-
למי
יאמר?
כי
הם
אין
להם
לכהן
משפחה
,
אלא
כל
הבא
ימלא
את
ידו
(ע"פ
מ"א
יג
,
לג)
,
ואם
כן
,
למי
יאמר
"נשבע
יי'
ולא
ינחם
אתה
כהן
לעולם"?
ועוד
,
למה
שִנה
רצונו
,
כי
מתחלה
צוה
להקריב
בשר
ואחר
כך
לחם
ויין?
ואיך
אמר
"ולא
ינחם"
,
והרי
נחם?
והלא
לא
נתנה
התורה
לזמן!
והנה
מלאכי
,
חותם
הנביאים
,
אמר:
"זכרו
תורת
משה
עבדי
אשר
צויתי
אותו
בחורב...
חוקים
ומשפטים"
(מל'
ג
,
כב);
ואמר:
"הנה
אנכי
שולח
לכם
את
אליה
הנביא"
(שם
,
כג)
,
והנה
אליהו
לא
בא
עדיין
,
ולא
יבא
עד
זמן
ימות
המשיח;
והנה
אמר
,
שיזכרו
תורת
משה
לעשותה
,
כמו
שצוה
אותו
בסיני
,
לא
כמו
שצוה
ישו;
מזה
תראה
,
כי
לא
תשתנה
התורה
לעולם
,
אלא
כמו
שנתנה
למשה
כן
תהיה
לעולם.
ועוד:
אמר
"מחץ
ביום
אפו
מלכים"
(לעיל
,
ה)
,
ואיה
המלחמות
שנלחם
ישו
והמלכים
אשר
נצח?
ואיך
אמר
"ידין
בגוים
מלא
גויות"
(לעיל
,
ו)
,
והוא
לא
בא
לדון
אלא
הנשמות
ולהושיען?
ואמר:
על
כן
ירים
ראש
-
ועד
היום
ההוא
לא
הרים
ראשו?
יפקחו
העורים
את
עיניהם
,
ויאמרו:
"אך
שקר
נחלו
אבותינו"
(יר'
טז
,
יט).
ומנחל
בדרך
ישתה
-
רוצה
לומר
,
שיפיל
כל
כך
חללים
מהם
,
עד
שילך
מדמם
נחל.
ואמר:
ישתה
-
דרך
משל
,
כאמרו
"ודם
חללים
ישתה"
(במ'
כג
,
כד)
,
והוא
משל
לנקמה
גדולה;
ועל
כן
ירים
ראש
-
כדרך
"עתה
ארומם
עתה
אנשא"
(יש'
לג
,
י).
או
פירושו:
ירום
ראש
עמו.
או
פירושו:
ירים
עמו
,
שהוא
ראש
לכל
העמים.
זהו
ביאור
המזמור
לדעתי.
וזולתי
פירש
בו
דרך
אחרת
בקצת
מקומות.
ורבותינו
ז"ל
פירשו
כל
המזמור
בענין
המשיח
,
ואמרו
ז"ל
(שו"ט
יח
,
כט):
לעתיד
לבא
הקדוש
ברוך
הוא
מושיב
משיח
לימינו
ואברהם
משמאלו
,
ופניו
של
אברהם
מתכרכמות
ואומר:
בן
בני
יושב
לימינו
,
ואני
על
שמאלו!?
והקדוש
ברוך
הוא
מפייסו
וכו'.
וכל
זה
משל
על
היות
המשיח
בתכלית
ההצלחה
,
כאמרם
במקום
אחר
(תנח'
תולדות
יד):
"ירום"
מאברהם
,
"ונשא"
ממשה
,
"וגבה"
ממלאכי
השרת
(ראה
יש'
נב
,
יג)
,
כמו
שפירשנו
בחיבורינו
הגדול
במסכת
אבות
(בפתיחה).
וכן
הענין
הנה
,
שתעלה
הצלחתו
על
הצלחת
אברהם
,
שהיה
ראש
האומה
והתחלת
הדת.
והתכרכמות
הפנים
הוא
משל
על
המעטת
ההמון
בעת
ההיא
מעלתו
,
בהקש
אל
מעלת
המשיח
,
כהמעטת
ישיבת
השמאל
בהקש
אל
ישיבת
הימין;
וכענין
אמרוֹ
"וחפרה
הלבנה
ובושה
החמה"
(יש'
כד
,
כג);
"הגפן
הובישה"
(יואל
א
,
יב).
ובדרש
אחר
דרשוהו
על
אברהם
,
שהיה
נקרא
'אדון'
בפי
הכל:
"אדני
שמעני"
(בר'
כג
,
טו);
"שמענו
אדני"
(שם
,
ו);
והכוונה
-
לבחירת
זרעו
להיות
ממנו
כהנים
ומלכים.
ו"שב
לימיני"
(לעיל
,
א)
-
כמו
'חכה
לישועתי';
ו"שב"
-
כמו
'דום
וחכה'
לתשועת
ימיני.
"עד
אשית
אויביך"
(שם)
-
רמז
למלחמת
אמרפל
וחביריו
(ראה
בר'
יד
ותנח'
בשלח
טז).
ואז
"מטה
עוזך"
(לעיל
,
ב)
-
לחזק
אותך
,
"ישלח
יי'
מציון"
(שם)
,
והוא
ירושלים
,
שיצא
מלכי
צדק
מלך
שלם
לקראתו
(ראה
בר'
יד
,
יח).
"ובקרב
אויביך"
(לעיל
,
ב)
-
רוצה
לומר:
בתוך
המלחמה.
ו"עמך
נדבות"
(לעיל
,
ג)
-
רמז
על
ענין
"וירק
את
חניכיו"
(בר'
יד
,
יד)
,
ועל
ענר
אשכול
וממרא
שהתנדבו
לצאת
לקראתו
(ראה
שם
,
כד).
ו"מרחם
משחר"
(לעיל
,
ג)
-
כדרך
'בן
שלש
שנים
הכיר
אברהם
את
בוראו'
(ב"ר
סד
,
ד)
,
שרמז
על
טוב
הכנתו
מעת
הילדות.
ו"אתה
כהן
לעולם"
(לעיל
,
ד)
-
רוצה
לומר
,
שכל
עובדי
האל
יתייחסו
אליך.
ו"על
דברתי
מלכי
צדק"
(שם)
-
שאמר
לו:
"ברוך
אברם
לאל
עליון"
(בר'
יד
,
יט)
,
רוצה
לומר:
לעבודתו
יתעלה.
ו"מחץ
ביום
אפו
מלכים"
(לעיל
,
ה)
-
רמז
על
ארבעת
המלכים
(ראה
בר'
יד
,
א).
ו"ידין
בגוים"
(לעיל
,
ו)
-
רמז
על
נבואת
בין
הבתרים:
"וגם
את
הגוי
אשר
יעבודו
דן
אנכי"
(בר'
טו
,
יד).
ו"מלא
גויות"
(לעיל
,
ו)
-
על
ענין
"מצרים
מת
על
שפת
הים"
(שמ'
יד
,
ל).
ו"מחץ
ראש"
(לעיל
,
ו)
-
רמז
על
פרעה;
ואמר
"רבה"
(שם)
-
חשובה
ומעולה
,
רוצה
לומר:
מצרים.
ומנחל
בדרך
ישתה
-
רמז
על
נילוס
שהיה
משקה
כל
ארצו
,
ולא
היה
צריך
למטר;
ועליו
היה
מרים
ראש
-
רוצה
לומר:
מתפאר
,
ואומר
"לי
יאורי"
וכו'
(יח'
כט
,
ג).
ואף
המפרשים
אותו
על
דוד
,
יש
מפרשים
אותו
על
סוף
מלכותו
,
כשאמרו
לו
"לא
תצא
אתנו
עוד
במלחמה"
(בנוסחנו:
עוד
אתנו
למלחמה;
ש"ב
כא
,
יז);
ו"שב
לימיני"
(לעיל
,
א)
-
כלומר:
להתעסק
בעבודת
האל
,
והוא
ישלח
עזרו
ומטה
עזו
(ראה
לעיל
,
ב).
ו"עמך
נדבות"
(לעיל
,
ג)
-
ללכת
במלחמה
,
אע"פ
שאינך
עמהם.
וכל
המזמור
אפשר
להמשך
על
זה
גם
כן.
מנחל
בדרך
ישתה
-
כשילך
המלך
דוד
עם
אוכלוסין
שלו
ממקום
למקום
,
לא
יספיקו
לו
מי
בורות
,
שיחין
ומערות
,
אלא
נחלים
נובעין
יחפרו
וישתו
מים.
על
כן
-
על
זאת
הגדולה
שיתן
לו
הבורא
,
ירים
ראשו
ויהיה
מלך
גדול
ויצליח
בכל
מעשיו.